5 קשיים בלהביא יחד ילד ללא נישואים
היום כבר לא צריך להתחתן או אפילו להיות בזוגיות כדי להביא יחד ילד לעולם. עם זאת, מוטב כי תקבעו יחד מספר כללים שיגרמו לשותפות הזאת לעבוד עם מינימום מחלוקות
פעם, כשאישה הגיעה לגיל 35 ולא נישאה, היא למעשה ויתרה על הזכות להביא ילד לעולם והשלימה עם גידול אחייניה או ילדי משפחה אחרים. כבר שנים שהמצב לא כך והעדר זוגיות כבר אינה מהווה סיבה לוויתור על אימהות.
נשים רבות בוחרות לממש אימהותן בדרך של הורות יחידנית, אך לא מעט מהן מבקשות כי לילדם יהיה גם אבא - מה שמביא אותן לחפש את המועמד הנכון למטרה. בניגוד לזוגות שאצלם הילד הוא תולדה של אהבה ולעיתים ללא תכנון מוקדם, הרי שהבאת ילד לעולם במסגרת חוזה בין הוריו, שנפגשו לצורך זה בלבד, שונה לחלוטין.
כשמחליטים להביא ילד לעולם עם פרטנר שאינו בן הזוג, הופך התהליך למעין התקשרות עיסקית, במסגרתה יש לדון בכל האספקטים ורצוי לסכם אותם מראש. ברשותכם אמנה כמה אספקטים כאלו:
1. ההיריון
יש לדון בשאלת הבדיקות הגנטיות, בדיקות נוספות בהריון, דרכי המימון שלהן והאם מסכימים בני הזוג על הפסקת ההיריון במקרה ומתגלים מומים כלשהם. האב והאם צריכים לדעת כי במקרה שהתגלו מומים אין להסכמה בין הצדדים כל תוקף, כיוון שלא ניתן בשום מצב לחייב את האם לבצע הפלה, גם אם האב רוצה בכך.
2. בחירת שם התינוק
רצוי להגיע להסכמות מראש בענין זה, ולא למצב של ויכוחים קשים כבר בתחילת חיי הילד המשותף.
3. משמורת והסדרי ראיה
הורים הבוחרים להביא ילד לעולם מתוך החלטה משותפת, מסכימים במרבית המקרים על משמורת משותפת. עם זאת, מאחר ומדובר בתינוק שטרם נולד, מומלץ לקבוע מראש הסדרי ראיה שתואמים את שלבי הגדילה. ברור שתינוק יונק אינו יכול לשהות אצל אביו מחצית מהזמן, אך אין כל סיבה שהחל מגיל שנתיים לא יתקיימו הסדרים נרחבים עם האב.
מחלוקות רבות מתעוררות על רקע שאלת חלוקת זמנו של הילד בין הוריו שחתמו מראש על הסכם להבאתו לעולם, אולם לא יכלו לצפות מראש איך זה יהיה באמת, ועד כמה יהיו שניהם נכונים לעריכת ויתורים בעניין זה. מאחר והסדרי המשמורת והראיה שנקבעים בין ההורים מראש אינם מחייבים את הילד שנולד, במקרים רבים נוצר בשלב כלשהו, קרע בין ההורים ונדרשת התערבות שיפוטית.
מקרה שהיה לדוגמה: אם שהביאה ילד לעולם עם אב הומוסקסואל, חשה לאחר מספר שנים שהאב ובן זוגו מנסים "להשתלט על הילד" ולנטרל את מעמדה כאם. בין אם מדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד ובין אם יש בסיס לתחושה זו, האם לא הסכימה להמשיך להתנהל עם חלוקת הזמן שהוסכמה בינה לבין האב טרם לידת הילד, ועתרה לבית המשפט לשינויה.
4. מקום מגורים
הורים המביאים ילד לעולם מסכימים ביניהם, בדרך כלל, על מקום מגוריו של הילד עם כל אחד מהוריו. אבל הסכמות אלו ניתנות לשינויים. דבר אחד ברור, החיים חזקים יותר מכל הסכמה כתובה, ולא ניתן יהיה לחייב אם או אב לגור בסמוך להורה השני. לכל אחד מההורים הזכות להחליט היכן הוא רוצה לגור ובית המשפט לא יכפה עליו מקום מגורים אחר. ואולם, ככל שנושא זה סוכם מראש בין ההורים באופן ברור ביותר, כך יהיה קל יותר בהמשך.
לדוגמה, ניתן לסכם שהורה שעובר לגור במרחק העולה על מספר ק"מ ממקום מגוריו הנוכחי, יהיה חייב לדאוג להסעת הילד להורה השני. לעיתים התניה כזאת בהסכם גורמת להורה שרוצה לעבור לשקול שוב את רצונו. בפני בית המשפט עומדת לא אחת השאלה האם כאשר האם עוברת דירה על האב לדאוג לאסוף את הילד מביתה, או שנטל ההסעה צריך ליפול על כתפי האם. אבות שהביאו ילדים בהסכמה עם האם, נוטים לגלות התנגדות עזה לכל מעבר מגורים הכרוך בהסעה, וחשים לא אחת שהאם "הפרה" את ההסכמות על בסיסן הסכימו להביא ילד לעולם.
בשני מקרים בהם טיפלתי, קיבלו אישה וגבר החלטה להביא ילד לעולם, ובשניהם נולדו תאומים. בשני המקרים, בסמוך ללידה, עברה האם להתגורר בקרבת הוריה, מרחק נסיעה בת כחצי שעה ממקום מושבו של האב וזאת בשל הצורך להיעזר בבני משפחתה. מעבר מגורים זה, שהיה זמני והפך לקבוע, הפך למוקד למחלוקות רבות.
במקרה זה, דרש האב מהאם שתיטול על עצמה את מלוא נטל הסעת הילדים אליו וממנו, ואילו במקרה השני עמד האב על רישומם של הילדים למוסדות חינוך בתל אביב. בין היתר הוא טען, כי ילדיו, ששני הוריהם בעלי נטיות חד מיניות, אינם יכולים לגדול בפריפריה שם יזכו לקיתונות של לעג ובוז, בעוד שבתל אביב יזכו ליחס מקבל ויוכלו לגדול כשווים בין שווים.
5. מזונות וחלוקת הוצאות
טרם הבאת הילד לעולם, הנכונות לחלוק בהוצאותיו גדולה בדרך כלל מזו הקיימת במציאות. במקרים רבים נוהגים ההורים להחליט על פתיחת חשבון משותף אליו יפקידו סכומי כסף שווים או דומים, וממנו יפעלו למימון כל הוצאות הקטין. אלא שהסדר זה כמעט ואינו יכול להתקיים במציאות. רצוי לכן להסכים על תשלום מזונות בסכומים כאלו או אחרים התלויים כמובן ביכולת הכלכלית של כל אחד מההורים ובחלוקת זמני שהיית הילד עם כל אחד, וכן על חלוקת ההוצאות המשתנות שעיקרן חינוך ובריאות.
בענין זה כדאי לסכם גם אילו הוצאות חינוך תהיינה מקובלות על שני ההורים (גנים פרטיים, מספר חוגים, מטפלת, קייטנות פרטיות וכו') ומה תהיה הדרך בה יסכימו על הוצאות בריאות פרטיות כגון: טיפולים אורטודנטיים, אבחונים, טיפולים פסיכולוגיים וכו'. ענין נוסף שראוי לכלול בהסכם הינו התייחסות לבן / בת זוג של כל אחד מההורים ומעמדו ביחס לילד, וכן אופן שמירת הקשר עם משפחת המוצא במקרה של פטירת אחד ההורים חלילה.
הסכמות אלו, שהם מעין עסק שתפקידו להפיק ילד משותף ולנהל הורות, עומדות בבסיס סכסוכים רבים הקשורים לדרך גידולו וחינוכו של הילד, והיכולת לצפות את מגוון התרחישים שהחיים יכולים לזמן בלתי אפשרית. לכן, הסכמים אלו, ככל שיהיו מפורטים ומעמיקים, עדיין אינם יכולים למנוע את כל המחלוקות העתידיות.
החשוב מכל הוא לבחון את התנהלות הפרטנר בשלב המו"מ ועוד טרם ההיריון – האם מדובר באדם עקשן, קמצן, קטנוני, טרחן ואנוכי, או שמדובר באדם גמיש, פתוח, בעל נכונות לפעול למען האחר ויכולת התחשבות בזולת. ברור שלא ניתן לדעת מראש הכל, אולם סימני אזהרה יכולים להופיע כבר בהתחלה, ובמקרה כזה ראוי לשים לב ולחשוב פעמיים לפני שמקימים את ה"עסק" המשותף, שאין ממנו דרך חזרה.
הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה.
לפנייה לכתב/ת 
