בלי חוקרות, בלי דוברי השפה. ככה חוקרים רצח במגזר הערבי

תחנות המשטרה ברחבי הארץ סובלות ממחסור חמור בחוקרים וחוקרות דוברי ערבית, ובתחנות לוד ורמלה אין חוקרים כאלה כלל - כך עלה היום (ב') בדיון שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. במהלך הדיון, שעסק ברצח נשים בחברה הערבית, נחשף גם כי אחוזי הפענוח של מעשי רצח במגזר הערבי נמוכים משמעותית מאלו שבמגזר היהודי.

הדיון התקיים בעקבות בעקבות רצח ביסאן אבו גאנם וביוזמת חברי הכנסת מיכל רוזין (מרצ), ג'מאל זחאלקה (בל"ד) ומסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל). במהלכו הודה סגן-ניצב מאיר ברקוביץ, ראש מדור נפגעי עבירה באגף חקירות ומודיעין, כי "אין מספיק חוקרות דוברות ערבית". הוא הסביר כי המשטרה נעזרת בשירותי תרגום וכי ממוצע פענוח מקרי הרצח בשנים 2011-2013 עמד על 62% בכלל המגזרים, ועל 52% במגזר הערבי.

חגי מויאל, נציג משרד הרווחה בדיון והמפקח הארצי על אלימות במשפחה במשרד, הודה כי קיים מחסור בעובדים סוציאליים ערבים שמוכנים לטפל במקרי אלימות המשפחה. סיגל מאור גוטמן, רכזת נערות במצוקה בעיריית רמלה, הוסיפה

כי המענה במשרד הרווחה מוגבל ופעמים רבות אינו מתאים. "בסך הכול 40 עובדות סוציאליות מטפלות ב-4,000 נשים ו-11,000 נשים נותרות בחשיכה", התלונן זחאלקה. "הכתובת לא

רק על הקיר, אלא גם ביומן המשטרה. רוב התיקים נסגרים ללא פענוח ואנחנו רוצים תשובות".

עאידה תומא סלימאן מעמותת נשים נגד אלימות ציינה כי "מאז 1991, שבה חתמה ישראל על האמנה נגד אלימות, נרצחו יותר מ-137 נשים ערביות". לטענתה, שלא הוכחשה על ידי נציגי המשטרה בדיון, 6 חוקרות ערביות בלבד עובדות בתחנות המשטרה בארץ. "המשטרה צריכה לשנות תפקוד ולקחת אחריות על חיי הנשים המתלוננות או אלו שמעידות על מקרי רצח", הדגישה.