פרשת שבוע: בואו לא נהיה כמו אנשי סדום
בפרשת "וירא" מתוארים אנשי סדום שבמקום לחלוק את השפע שנפל בחלקם עם הזולת, הם פיתחו גישה חשדנית הגורסת שכל המהגרים ועוברי האורח הם סוג של מסתננים הבאים אך ורק "לעשות סיבוב על חשבונם". גם מהעניים הם לא חסכו שבטם. הלוואי שבזמננו אנו יובילו אותנו אמות מידה נכונות יותר
פרשת השבוע שלנו, פרשת "וירא", מתמקדת בין היתר בסיפור של הפיכת סדום ועמורה. התורה אומנם מציינת שתושביהן היו אנשים רעים מאוד - "וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד " (בראשית יג יג) - אולם היא לא מפרשת את מקור חטאם.
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
יחזקאל הנביא תולה את חטאם של אנשי סדום בפגמים חברתיים אשר נבעו מחוסר היכולת שלהם להתמודד עם האתגרים אשר השפע הכלכלי הציב בפניהם: "הִנֵּה-זֶה הָיָה, עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט, הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד-עָנִי וְאֶבְיוֹן, לֹא הֶחֱזִיקָה" (יחזקאל טז מט).
חז"ל הלכו בעקבות הנביא יחזקאל והצביעו על פגמים חברתיים אשר מקורם ביחס מעוות שאנשי סדום פיתחו כלפי העושר ומשאבי הטבע אשר היו נחלתם. התורה מספרת לנו שחלקת האדמה של סדום ועמורה הייתה פורייה במיוחד: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר" (בראשית יג י).
סדום ועמורה היו ערים מוצלחות אשר נהנו ממשאבי טבע רבים. בלשון זמננו, סדום נהנתה מתמ"ג גבוה לנפש וממטבע חזק (הודות לעודף בחשבון השוטף). הן חששו מאוד שיהפכו ליעד מועדף למהגרים מיעוטי יכולת.
עני? בעיה שלך!
אנשי סדום נהנו ממתת אלוהים בדמות חלקת אדמה פורייה מאוד ובמקום לחלוק את השפע עם הזולת הם פיתחו גישה חשדנית הגורסת שכל המהגרים ועוברי האורח הם סוג של מסתננים הבאים אך ורק "לעשות סיבוב על חשבונם". חז"ל מתארים את גישתם כך: "אנשי סדום אמרו: הואיל ומזון יוצא מארצנו, וכסף וזהב יוצא מארצנו, ואבנים טובות ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שיבאו בני אדם עלינו. אין באין עלינו אלא לחסרנו. נעמוד וּנְשַכַּח את הרֶגֶל (קרי נגרש עוברי דרכים ומהגרים) מבינותינו" (תוספתא סוטה ג ג).
מעבר לכך, בעקבות השפע הכלכלי הם כנראה התחילו להאשים את העניים במצבם העגום (למה אתה לא מצליח כלכלית, הרי יש מסביבך את כל השפע שבעולם, אם לא הצלחת סימן שאתה עצלן ומהווה נטל על החברה). לכן הם אסרו לא רק על הענקת קורת גג לעוברי אורח אלא גם על הענקת סיוע כלכלי לשכבות החלשות בתוך חברת סדום.
מדרשי חז"ל מתארים לנו כמה מקרים נוראים של התעללות באנשים שכל אשמתם היה רצונם לספק סיוע לזולת. המקרה המפורסם ביותר מופיע במסכת סנהדרין (קט:) בו התלמוד מספר על אודות נערה אחת בסדום שהחביאה לחם בכד המים שלה וכאשר הייתה יוצאת לדלות מים מן הבאר הייתה מחלקת את הלחם לעניי העיר (וזאת בניגוד לחוקי סדום אשר אסרו כאמור על מתן סיוע כלכלי לזולת). כאשר אנשי סדום גילו את מעשיה, כיסו אותו בדבש והעמידו אותה על אחד הגגות בעיר - עד שמתה מעקיצות דבורים.
עם ישראל הוזהר: אל תהיו כאנשי סדום
גם עם ישראל מוזהר באופן מפורש בשירת האזינו אשר חוברה על ידי משה רבנו לקראת סוף התורה מפני האפשרות שנפתח יחס דומה לזו של אנשי סדום לעושר הטבעי. אחרי שניכנס לארץ קיימת סכנה של "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים לב טו) כאשר ישורון הנו כינוי לעם ישראל שיתעשר וישמין וימרוד נגד הצווים המוסריים של התורה ויאמץ את כללי ההתנהגות המושחתים של העמים הקדמונים אשר ישבו בארץ כנען וזה יוביל לגלות. "אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם.....כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה...כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה" (דברים לב כו-לב). במידה שעם ישראל יתנהג כמו אנשי סדום וירדוף אחרי עושר ופינוקים וימאס מגמילות חסידים ודאגה לזולת ובעיקר לחלשים, לא יחזיק מעמד בארצנו כדברי תוכחת ישעיהו הנביא כלפי עם ישראל ומנהיגיו.
"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם... שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. ... אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ, וּשְׁמָמָה, כְּמַהְפֵּכַת זָרִים....וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן, כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים.... חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. .וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו א א-יז)
אז הנה עם ישראל חזר שוב לארצו והמדינה התעשרה. אלא שאמות המידה האמיתיות להצלחתנו אשר אמורות להבטיח את קיומנו לאורך זמן נמדדות ביחסינו כלפי השכבות החלשות וכלפי הזרים אשר בקרבנו. הלוואי שנצליח יותר מאשר קודמינו.
לפנייה לכתב/ת 
