שתף קטע נבחר

הקיצוץ הגדול מאז 73': כך מתכווץ צה"ל

חיילי הסדיר ישרתו פחות זמן, אלפי אנשי קבע יפוטרו ומערך המילואים כבר קוצץ - עשרות אלפי מילואימניקים שוחררו לפני הזמן. "ידיעות אחרונות" חושף את הפרטים על ההתכווצות המשמעותית ביותר בצה"ל מאז מלחמת יום כיפור

שר הביטחון צפוי להכריז בימים אלה על מינויו של אלוף גדי אייזנקוט לרמטכ"ל הבא. אלא שהצבא שיקבל אייזנקוט לידיו ב-15 בפברואר 2015 יהיה קטן משמעותית מזה שקיבל לידיו הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ - ויילך ויקטן עוד יותר בתוקפת כהונתו. מגמת התכווצות דרסטית כל כך, כמו זו שהחלה השנה, לא הייתה בצה"ל מאז מלחמת יום הכיפורים. כך חושף הבוקר (יום ב') "ידיעות אחרונות". 

 

עוד בחדשות:

יעלון נאם, האלמנות נשארו בחוץ: "קדם הסדר מדיני"

"ארה"ב דנה בחשאי בחידוש הסחר עם איראן"

 

מערכת הביטחון נהנית אמנם מתקציב של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, אך הסכום המיועד לבניין הכוח הצבאי קטן והולך. תהליך הצמצום המשמעותי שהחל בצה"ל השנה, וצפוי להסתיים באוגוסט 2018, מורגש בראש ובראשונה במספרם של לובשי המדים. בשנה האחרונה צמצם צה"ל את היקפו של מערך המילואים באחוזים ניכרים, ועשרות אלפי מילואימניקים כבר שוחררו סופית טרם זמנם. כתוצאה מכך קטנו סדרי הכוחות: אם עד כה נהגו הגדודים לזמן לשירות מספר מילואימניקים גדול בעשרות אחוזים ממספר החיילים הנדרש, כדי להבטיח ששיעור החיילים שיגיעו בפועל יעמוד על 100% - הרי שכעת משאירים הגדודים לעצמם "מרווח ביטחון" מצומצם יותר. המשמעות: גדל הסיכון שבמקרה של גיוס חירום לא יהיו מספיק חיילי מילואים שיתייצבו בבסיסים.

חיילים בגבול רצועת עזה בקיץ. צבא הקטנה לישראל (צילום: AFP) (צילום: AFP)
חיילים בגבול רצועת עזה בקיץ. צבא הקטנה לישראל(צילום: AFP)

את התכווצותו של צה"ל ירגישו היטב גם החיילים הסדירים. מרבית הצעירים שיתגייסו באוגוסט הקרוב ישרתו ארבעה חודשים פחות. רק בחלק מהיחידות הלוחמות, בהתאם לצורכי הצבא, יוכלו חיילים לחתום קבע ולהשלים שלוש שנות שירות.

 

גם מערך הקבע סופג קיצוץ כואב. בתוך כשנה וחצי צפוי הצבא לפטר כ-4,500 קצינים ונגדים בקבע, מרביתם אנשי מטה. כ-1,800 מהם כבר נשלחו הביתה. הצבא מעדיף להקצות את אנשי הקבע האיכותיים ליחידות ה"שריריות" כגון מערכי הסייבר, כיפת ברזל והצוללות.

 

במקביל לפיטורים הנרחבים מתקשה הצבא יותר ויותר לשכנע קצינים ונגדים איכותיים, שבהם הוא מעוניין, לחתום קבע מלכתחילה. בניגוד לקצינים הבכירים, משכורותיהם של הנגדים והקצינים הזוטרים נמוכות, ובצבא מצביעים על נתון מדהים: 25% מכל משרתי הקבע לא גומרים את החודש ומבקשים השלמת הכנסה.

 

לצה"ל יש בעיה נוספת: המפקדים שלו, בעיקר ביחידות הלוחמות, מבוגרים מדי. קצינים זוכים לפקד על גדודים רק בגיל 37, ועל החטיבות מפקדים אלופי־משנה "קשישים" בני 45. לשם השוואה,

 הרמטכ"ל גנץ היה מג"ד כבר בגיל 28. כתוצאה מהמצב הקיים מעדיפים קצינים רבים לוותר על המשך השירות התובעני. "מח"ט צריך להיות צעיר קל-רגליים, שמסוגל לצעוד בשטח בראש לוחמיו ולהוביל תרגילים", הסביר קצין בכיר. "אנחנו צריכים מפקדי פלוגות צעירים ו'רעבים', ולא קצינים שחוקים בני 32 שכבר עברו חמישה תפקידים".

 

איך זה קרה? בעבר ספג צה"ל ביקורת על כך שמשרתי הקבע יצאו לפנסיה בגיל צעיר מדי, אבל בצבא מבינים כעת שהארכת משך השירות בתפקידים השונים, שנועדה לדחות את גיל היציאה לפנסיה, הייתה מוגזמת. בצה"ל מגבשים כעת תוכנית להורדת גיל הפרישה. רוב הקצינים יפשטו מדים לפני גיל 47 (גיל הפנסיה), ובמקום פנסיית הגישור שניתנה עד כה יקבלו מענק חד-פעמי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים