"משפחה טובה": סדרת גלגלצ
לא מרגשת ונמצאת ברקע. השחקנים ליאור אשכנזי וענת וקסמן מצליחים להציל חלק מהסצנות בעזרת משחק מעולה, אבל הפרק הראשון של "משפחה טובה" מותיר את הצופה שווה נפש - ללא טלטלות וללא הזדהות עם הדמויות
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"הקאמבק": השפלה רעננת לליסה קודרו
"היהודים באים": חכמה, מצחיקה ובועטת
ארבעת האחים במשפחה הטובה של פוקס חיים בתל אביב, ומשקפים כל אחד בצורה סכמטית כמעט צורת חיים של היצור הזה, שפוקס מנסה לדוג כבר עשר שנים לפחות, התל אביבי המצוי. שירלי (יערה פלציג, "זגורי אמפריה") היא קומיקסיקאית שמחפשת את עצמה, ערן (נדב נייטס) הוא הייטקיסט בכיר שאוטוטו מסתער על האקזיט, איתמר (אריאל וולף) הוא הגיי המתבקש, רקדן שמתלבט אם לצאת מהארון, ויהלי (ידין גולדמן) הוא כוכב סדרות ילדים שחולם על קריירה כמוזיקאי.
ערב שישי אחד הם מבקרים את ההורים שלהם בירושלים לארוחה משפחתית, שבה ההורים - ענת וקסמן וליאור אשכנזי - מודיעים להם בדרמטיות שהם נפרדים. חלק מהצאצאים מתקשים להשלים עם הרעה, חלק מתייחסים אליה בסמי-אדישות. אף שכולם כבר בנו לעצמם חיים משלהם, מתבר שרעיון הפרידה אמור לטלטל את עולמם טלטול בלתי הפיך, ומעבר לזה לכולם כמובן יש בעיות תל אביביות משלהם להתעסק איתן.
העובדה שהסדרה מבוססת על המקרה האישי של פוקס – שהוריו התגרשו כשהוא ואחיו עוד היו ילדים – עשויה להעניק לה ערך מוסף, וכשפוקס מתראיין על הסדרה הוא באמת פורש סיפור משפחתי מרתק. אך אף שהסיטואציות בסדרה מגיעות עם פוטנציאל רגשי גבוה, ההתנהגות, כמו גם הטקסטים של הדמויות בתוכן, נוטות לקלישאה. בעוד שהדור הבוגר יותר, וקסמן ואשכנזי, מצליחים בהיותם שחקנים מעולים להציל חלקית את הסצנות בהשתתפותם ולשוות להן סאבטקסט שהטקסט לא מעניק להם, ארבעת האחים מציגים משחק בוסרי ולא משכנע, שבעיקר מקשה עליי, כצופה, להאמין להן ולהזדהות איתן. אומרים שכל המשפחות האומללות, אומללות בדרכן שלהן, אבל "משפחה טובה" מעקרת את הייחוד שבאומללות, ומקבעת אותו במשוואה נטולת נעלמים.
