ניצחון "הפואדיזם" / על העונש הכבד בדרבי
העונש הכבד בדמות הפחתת הנקודות וביטול הדרבי ללא חידושו, הוא מתנה לפואדים באשר הם. צ'ופר על "מעשיהם הטובים". אין דין פואד כדין רמון, אין דין הפורצים משער 10 כדין גולדהאר. הכל מתחיל בתקנון מיושן הדורש שינוי. המבחן האמיתי יהיה בכלל בבית המשפט
"פואד" ניצח. בדיוק ביום בו אלרועי ידעי משוחרר לביתו למעצר ביתו, סביר להניח שהוא מתרווח ממש עכשיו על הכורסא בביתו, זחוח ושמח, כשעל פרצופו מרוח חיוך גדול.
ביזיון בדרבי:
- העונש: הפחתת נקודות להפועל ומכבי
- זהבי: "קודם שאכבוש, אח"כ נראה אם יהיה פיו-פיו"
- חיים רמון: "אני נשאר בלי כסף ופואד חוגג"
כל מי שהחליט פואד לתקוף, נפגע: מכבי ת"א מפסידה שתי נקודות יקרות (אולי יותר, תלוי בתוצאת המשחק). חיים רמון, שנוא נפשו, סופג עונש ישיר וכבד לקבוצה אותה הוא מנהל. ערן זהבי, המותקף הראשי, קיבל אדום, ספג במשך שבוע שלם את האש וישב ביציע. כולם נופלים, רק הפואד קם ועומד.
מדוע שאוהדי מכבי ת"א לא יתחפשו כעת לאוהדי קריית שמונה, יפרצו בזמן משחק לדשא ויורידו ליריבה העיקרית שלהם (נכון לעכשיו) לתואר נקודות? והאם בסוף העונה, אם הצהובים יסיימו במקום השני עם נקודה או שתיים פחות מהמוליכה – יהפוך אדון ידעי לגיבור בספרי ההיסטוריה של האדומים?
בית הדין פספס כאן הזדמנות נדירה. אחרי ריטואל קבוע של הטלת רפש והכפשות מצד לצד, עם האשמות ילדותיות אשר מוטחות מאדום לצהוב ולהפך, דווקא הפעם התאחדו שתי הקבוצות לחזית אחת. יש שיגידו מסיבות אינטרסנטיות, אך זו עדיין חזית אחידה שמציבה שלט ענק בפני בית הדין – יש כאן בעיה. יש כאן היגיון שגוי והפוך. עזרו לנו להילחם בה.
זה לא נתפס שקבוצות ימלאו אחר כל ההוראות אשר מוטלות עליה מהמשטרה, האבטחה, ניסיונות ההסברה והחינוך (וכמה אפשר לחנך פרחחים בלתי מחונכים מבית), יוציאו הון מכיסם הפרטי על כך, יראו את הגופים השומרים נכשלים – וגם יחטפו את הסטירה. מה דין פואד כדין רמון, מה דין פורצים משער 10 כדין גולדהאר.
רוצים שינוי
אך לא הכל שחור ולבן. גם לא צהוב ואדום. בית הדין לא חי בוואקום משפטי, אלא מתהלך על פי תקנון ההתאחדות. זה שמזמן עבר זמנו. סעיף 15(ב) אומר כי "קבוצה אחראית באחריות שילוחית לכל עבירה שנעשתה ע"י אוהד או אוהדים". הבנתם? גם אחד מספיק כדי להעניש קבוצה שלמה.
בעיה גדולה נוספת היא העובדה שלבית הדין אין סמכות להעניש את האוהדים כפרטים וכפי שכותבים הדיינים: "הסרת האחריות מהאגודות למעשיהם של בודדים, תפרוק מכוחותיה את מערכת בתי הדין של ההתאחדות". הבנתם? אם הם לא יענישו את הקבוצות, אז אין בהם בכלל צורך.
רק שגם בפירוש התקנון הלכו הדיינים צעד אחד רחוק מדי. אין כאן מקרה של קהל שלם ששר שירים גזעניים. אין כאן יציע שלם שמשליך מוטות. יש עבריינים. והם ידועים לכולם ונתפסו על ידי המשטרה. כעת זוהי המשימה של בתי המשפט ליצור את ההרתעה האמיתית – תקופה ארוכה בכלא. אף אחריות שילוחית לקבוצת כדורגל, לא תרתיע את "הפואד" הבא. רק אם הפואד הנוכחי יישב שנים בכלא.
הדיינים יכולים היו לקחת דוגמא מהולנד. שם אוהד פרץ לדשא במשחק גביע בין אלקמאר לאייאקס, תקף את שוער אלקמאר ופוצץ את ההתמודדות. כל העונשים (כולל האדום לשוער) בוטלו כשרק החלטה אחת נותרה בשלה – משחק חוזר, מההתחלה, עם ילדים ביציעים. מקורי ומעורר מחשבה. יודעים לפתוח ת'ראש ההולנדים.
ומוזר מכך – דווקא כשלבית הדין הייתה הזדמנות להעניש את האנשים אשר כפופים למרותו, כל אותם בעלי סמכות שנכנסו לדשא, בניגוד לתקנון והוסיפו למהומה (קרויף, ברקוביץ' וקרלוס גרסיה למשל). דווקא מולם לא נעשתה שום ענישה.
בקיצור, המצב סבוך. כל החלטה היא בעייתית, אך זו שנפלה היום, היא בעיקר לא מידתית. המבחן האמיתי למיגור התופעה יתרחש בכלל בבית המשפט. את בעיות בית הדין של ההתאחדות, צריך לתקן דרך שינוי יסודי בתקנון המיושן ולהתאימו למציאות בה לא כל אוהד מייצג קבוצה שלמה. בקיצור, מישהו צריך לקרוא לעופר עיני שיחזור ויעשה סדר. אולי יש לו דוגמאות טובות מתאילנד?
לדיון ותגובות - עמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או מעקב אחר עמוד הטוויטר
