שתף קטע נבחר

שום בצל ודלעת: הסגולות הבריאותיות בירקות

את מי מכנים "האנטיביוטיקה של הטבע"? מי עשוי לייצב את רמות הסוכר שלכם בדם? אזה ירק מחזק את מערכת החיסון? ומי מחזק את העצמות ושומר על הראייה? נטורופת מוציא את הירקות מהמרק אל ארון התרופות

מי שאינו מרוצה מהרעיון לצרוך ולהשתמש בתרופות מרשם, בכדורים ובתוספים שאינם מן הטבע, בודאי ישמח לגלות שהדרך לריפוי והחלמה מהירה מהמחלות הנפוצות של עונת החורף נמצאת במקרר או בצלחת.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

מי הם הירקות אותם תוכלו לשלוף מהמקרר במקום להזעיק את הרופא במקרה של דלקת גרון? אותם אוצרות טבע שסבתא של סבתא של סבתא כבר ידעה כי הם הטיפול היעיל בתחלואים ושימוש נכון בהם יחזק את הגוף.

 

עוד כתבות במדור 60 פלוס:

סופר שייק: 3 מתכוני שייק נגד מחלות ודלקות

יוגה נשית: 5 תרגילים לבריאות ויציבות גם בגיל 60+

3 המלצות להפחתת הסיכון לאלצהיימר

 

שום – מזמן לא רק ירק

אל השום מקובל להתייחס בדרך כלל כאל תיבול או תוספת שיעניקו טעם וריח עזים למוצרי מזון שונים. אולם השום זוכה למקום של כבוד ברפואה הטבעית בשל תכונות המרפא שלו, כאשר הוא ניטל בדרך טיפולית, אם במיצוי נוזלי, בכדור או באכילה.

 

החומר המצוי בשום, שמעניק לו את ריחו החריף האופייני, נקרא אליצין והוא דומה בתכונותיו לפניצילין (אנטיביוטיקה). מכאן יש הנוהגים לכנות את השום ה"אנטיביוטיקה של הטבע". האליצין הופך את השום לנוגד זיהומי חזק מאוד, היודע להתמודד עם חיידקים ווירוסים ולסייע במניעה וטיפול בדלקות, בפטריות ובפרזיטים שונים, כגון תולעים.

 

אך בכך לא מסתכמים יתרונותיו של השום. מתברר כי השום תורם למניעת מחלות כלי דם וזאת כפועל יוצא מיכולתו להוריד רמות שומנים, כולסטרול וסוכר בדם.

 

עודף של חומרים אלה בדם עלול לגרום נזק לכלי הדם על ידי פגיעה בגמישותם ואף לגרום לסתימתם, מצב שעשוי להתפתח לבעיות לב. כאן בולטת סגולתו של השום כנוגד קרישה ומדלל דם. השום מרחיב את כלי הדם ומונע סתימתם ובכך מופחת הלחץ עליהם במצב של יתר לחץ דם.

 

חשוב לזכור: אנשים הנוטלים תרופות לדילול דם כגון קומדין, היפרין או תרופות להורדת סוכר, רצוי שיתייעצו עם מטפל לפני התחלת טיפול בשום.

 

אופן השימוש: חלק גדול מתכונות השום אינן נשמרות לאחר חיתוכו או בישולו. אם רוצים להשתמש בשום תוך שמירה על החומר הפעיל המרכזי שבו, האליצין, יש לאוכלו כפי שהוא, בשלמותו, באופן שלא ייחשף יותר מדי לאוויר. מי שחושש או אינו מעוניין לנקוט בצעד זה (ויש שיאמרו שזהו צעד מרחיק לכת), יכול לבשל או לרסק מעט את השום ובכך ליהנות מהמינרלים השונים שבהם השום עשיר, כגון אשלגן, מגנזיום, סידן ועוד.

סבתא של סבתא של סבתא כבר ידעה  ()
סבתא של סבתא של סבתא כבר ידעה

בצל: בעל תכונות ייצוב וניקוי

אחד המזונות העיקריים המשמשים לתיבול במזונות רבים הוא הבצל. אולם מעבר לשימושים הקולינריים שלו, יש לו גם ערך תזונתי רב, שהופך את הבצל לתוסף מומלץ בארון התרופות. הבצל מכיל את מינרל הכרום, שלו תפקיד חשוב ביותר בייצוב רמות הסוכר בדם. אנשים סוכרתיים מקבלים לא אחת המלצה ליטול תוסף של כרום, והטיפול בבצל יכול לסייע בהיבט הזה ככלי משלים. נוכחות הכרום בבצל יכולה אף לתרום לאיזון רמת הכולסטרול בדם על ידי הורדת רמת כולסטרול ה- LDL ("כולסטרול רע"), שברמות גבוהות עלול לגרום לבעיות בכלי דם, והעלאת כולסטרול ה- HDL ("כולסטרול טוב"), שבכוחו לנקות כלי דם משומנים המצטברים בהם ועלולים להביא לסתימתם.

 

מלבד כרום מכיל הבצל אליצין, חומר המצוי גם בשום ומתפקד כמדלל דם טבעי המסייע במניעת מחלות לב וכלי דם, וקוורצטין, אנטי אוקסידנט המנטרל התפתחות רעלים בגוף ובכך תורם למניעת סרטן. הקוורצטין משמש גם כאנטי דלקתי, המסוגל להקל ולטפל במצבים של אלרגיות.

 

טיפול בהתקררות

עבור מי שסובל משיעול עם ליחה והתקררות, מומלץ להיעזר ב"תרופת סבתא" נושנה אך יעילה: חותכים בצל לקוביות, מוסיפים 2 כפות דבש ומערבבים. ממתינים כשעה, מסננים ושותים את התערובת שנוצרה. יש ליטול כפית מהתערובת בכל שעה עד להקלה

 

אופן השימוש: לפני שמתחילים להשתמש בבצל בתבשילים מוטב לדעת, שהאליצין המצוי בבצל נפגע בבישול. החדשות הטובות הן, שחומרים פעילים חיוניים אחרים שמצויים בבצל, כמו הכרום והקוורצטין, נשארים פעילים גם לאחר הבישול. מכאן שאפשר לאכול את הבצל גם לאחר בישול ואפיה ועדיין ליהנות מהיתרונות הבריאותיים שלו.

 .

דלעת: ויטמינים ובריאות

הדלעת היא ירק חשוב מאוד בתזונה היומית שלנו. הוא מתוק, טעים ומתאים מאוד למרקי ירקות, לפשטידות ולאנטי פסטי. אך מעבר לטעמה המשובח והערב, לדלעת ערכים תזונתיים רבים והיא מכילה שלל רכיבים החיוניים לבריאותנו.

 

הצבע הכתום שבדלעת משייך אותה לקבוצת הירקות הכתומים, בהם גזר, דלורית, בטטה, מלון כתום, מנגו, משמש ועוד. צבע זה שייך לקבוצה של חומרים הנקראים קרוטנואידים וביניהם הבטא קרוטן, אלפא קרוטן ועוד. הדלעת מכילה כמות גבוהה של בטא קרוטן, המשמש כחומר מוצא לוויטמין A, אשר באמצעותו יוצר הגוף את הוויטמין לפי צורכו, וכן בוויטמין A עצמו בכמות גבוהה מאוד. ויטמין A חיוני לשמירה על ראייה תקינה, על תפקוד תקין של המערכת החיסונית, תורם לבריאות העור ולהפחתת הסיכון לחלות בסרטן.

 

אופן השימוש: דווקא הקליפה של הדלעת, זאת שרובנו נוהגים לקלף ולזרוק, היא זאת שמכילה את מרבית הבטא קרוטן. חוקרים גילו שקליפת הדלעת מכילה חלבונים, שיכולים למנוע גידול ושגשוג של פטריית קנדידה. לכן, מומלץ לשטוף את הקליפה ולבשל את הדלעת בשלמותה.

 

הדלעת מכילה רכיבים נוספים רבים, כגון לוטאין וזקסיאנטין, החיוניים מאוד לבריאות העיניים, וכן כמות גבוהה של מינרלים, בהם הסידן החיוני לבריאות העצמות, אשלגן ומגנזיום. אף גרעיני הדלעת, שעולים על שולחנות רבים כחטיף (קלוי) וכתוספת לסלטים שונים, מכילים אחוז גבוה של חלבונים, שומנים בריאים, ויטמינים ומינרלים, אולם קליית הגרעינים פוגעת בשומנים שבהם והם הופכים למזיקים. לאור זאת, רצוי לאכול את גרעינים דלעת כשהם אינם קלויים.

 

הכותב הינו נטורופת ויועץ בצוות בתזונה של רשת "אפונה וגזר"






 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מגדלי הים התיכון
להוציא את הירקות מהסלט לארון התרופות
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים