"המחבל יצא ביריות. זידאן נפצע. יריתי עד שהוא נפל"

"שמעתי דיווח ראשוני בקשר על ירי בבית הכנסת. זינקתי לשם עם האופנוע עוד לפני שחשבו שזה פיגוע. אזרחים כיוונו אותי למקום, ראיתי אדם שוכב על המדרגות בכניסה והבנתי שאני נמצא באירוע חבלני. זידאן סייף הגיע עם שוטרת. הם היו בצד ימין של הכניסה ואני בשמאל. המחבל יצא ביריות, זידאן נפצע. המשכתי לירות והמחבל נפל". 

רס"ר איציק ויצמן ממשטרת התנועה של מחוז ירושלים היה השוטר הראשון שהגיע לזירת הפיגוע הרצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף. יחד עם עמיתיו, ובהם רב-פקד א' מהמטה הארצי של המשטרה, הוא התעמת עם המחבלים והביא למותם. סייף עצמו נפצע באורח אנוש ומת מאוחר יותר מפצעיו. ויצמן ספג שתי יריות בירך ומאושפז במצב בינוני בבית החולים שערי צדק. בשיחה עם קרובי משפחתו הוא תיאר היום (ד') את שאירע אתמול בבוקר.

השוטר הפצוע איציק ויצמן(צילום: באדיבות המשפחה)

ויצמן והשר לביטחון פנים בבית החולים(צילום: דוברות המשרד לבט"פ )

נשיא המדינה ריבלין בהלוויית סייף(צילום: רויטרס)

הנשיא עם משפחת השוטר ובתו התינוקת

המחבלים - רסאן אבו ג'מל (27) ובן דודו עודיי אבו ג'מל (22) מג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים - חדרו לבית הכנסת "בני תורה קהילת יעקב" כשהם חמושים בגרזנים, אקדחים וסכינים. הם תקפו מתפללים בבית כנסת ובישיבה, ורצחו חמישה בני אדם - סייף, לוין קלמן זאב, אברהם שמואל גולדברג, משה טברסקי ואריה קופינסקי - לפני שחוסלו.

ויצמן, אב לארבעה ונשוי לאשה בהריון, סיפר לקרובי משפחתו כי פעל "מתוך רצון להציל אנשים ולחלץ אותם משם. הבנתי שיש אירוע חמור ואני חייב לפעול כמה שיותר מהר". לדברי אחיו, שביקר אותו בבית החולים, "הוא לא חשב אפילו לרגע. היו יכולות להיות לו הרבה סיבות לא לנסוע למקום כזה. הוא לא חשב. נסע לשם ישר. הוא לא איש לוט"ר ועדיין הגיע לשם ופעל למופת".

מצבו של שמואל גולדשטיין, שנפצע באורח קשה בפיגוע ומאושפז בבית החולים הדסה עין כרם, השתפר באופן משמעותי והוא סיפר לרופאיו באריכות על האירועים. "הוא מדבר, מתקשר וזוכר", סיפרה חמתו ציפורה הלר. "הוא מספר שהיה בבית הכנסת כשלפתע החלו יריות וכולם נפלו על הרצפה. בנו מרדכי רץ החוצה. הוא ראה שהבן רץ, הלך לכיוונו ונתקל במחבל שפגע בו בראש, בגב וביד. הוא נפל החוצה ועובר אורח שראה אותו מדמם מהראש לקח את החולצה שלו וחבש אותו. ואז באו כוחות ההצלה ולקחו אותו לבית החולים".

"עכשיו כשהוא מדבר, הוא תיאר את התחושה של לעמוד בפני מישהו שנראה כבן אדם לכל דבר ולא אכפת לו לקחת גרזן ולרצות להרוג אנשים בלי שמץ של אנושות.

המילה פחד לא מתארת את זה", הוסיפה.

על בנו של שמואל, מרדכי, היא אומרת: "הוא בסדר גמור ביחס למה שעבר, לטרגדיה הזו. המורה שלו מהתלמוד תורה היה אצלו אתמול הלילה ומרדכי סיפר לו מה קרה וגם כתב את הדברים. היום הוא כבר הלך ללמוד".

יפה רוטמן, בתו של חיים יחיאל רוטמן שמאושפז בהדסה עין כרם במצב קשה, יצאה לתקשורת ואמרה: "לכולנו קשה עכשיו. מה שמחזיק אותי ואת המשפחה זו התמיכה שאנחנו מקבלים מהסביבה. אנחנו לא צריכים לפחד לצאת לרחוב, אנחנו צריכים להיות חזקים ולהאמין שיהיה בסדר. זה לא טבעי. יש לי אח בן 4 והוא לא צריך להכיר את המציאות הזו".

רוטמן (53) עובד במשרד מבקר המדינה והוא אב לעשרה. "סיפרו לנו שהפציעות שלו מעידות שהוא נלחם. הוא לא רק עמד שם", המשיכה בתו. "מצפים ממני להתעצבן, לבכות ולהתנקם אבל אני לא במקום הזה. זה מה שהם רוצים. שנתחרפן, שנשתגע, אבל לא. אנחנו נהיה חזקים".