ריבלין נגד חוק הלאום: "לא יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל"

נשיא המדינה ראובן ריבלין מתח אתמול (ג') ביקורת חריפה על הצעת חוק הלאום שמטלטלת את הממשלה. "מה הטעם בהצעה לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", אמר ריבלין בנאום שנשא בכנס הפרקליטים השנתי באילת.

עוד בחדשות:

בעקבות הסערה: עומסי תנועה כבדים ברחבי הארץ

האפיפיור: אל תשללו דיאלוג עם דאעש

"האם אין בעצם קידומה של הצעה זאת משום הטלת ספק בהצלחתו של המפעל הציוני הכביר שזכינו כולנו לחיות בו? האם הצעה זאת אינה למעשה דוחפת ומעודדת אותנו, לחפש סתירה בין אופייה היהודי של מדינת ישראל לאופייה הדמוקרטי? האם בכך, הצעת החוק הזאת, לא משחקת לידי המבקשים להשמיצנו?".

הנשיא הוסיף ואמר: "רבותיי, הגישה ההיררכית, המעמידה את היהודית לפני הדמוקרטית, מחמיצה את עומקה וגדולתה של מגילת העצמאות שכרכה את שני המרכיבים יחדיו - ללא הפרד. יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית - בדיבור אחד נאמרו, ובדיבור אחד הן מוכרחות להמשיך ולהיאמר. אלה אינן מילים בעלמא. זוהי נשמת אפה של מדינת ישראל".

במהלך נאומו הסביר הנשיא כי מגילת העצמאות קבעה נחרצות את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. "מנסחי המגילה, בחוכמתם הרבה, עומדים על כך שהציבור הערבי בארץ, כמו גם קבוצות אחרות, לא ירגיש כפי שהרגישו היהודים בגלות. לכן, המגילה לא רק קובעת את שוויון הזכויות החברתי המלא לכל אזרחיה, אלא קובעת גם זכויות לקבוצות שבתוכה, ככאלה: דת, לשון, חינוך, תרבות. אבותיה המייסדים של מדינת ישראל, שיוו לנגד עיניהם מדינה שאופייה היהודי ואופייה הדמוקרטי חד הם".

הנשיא מתנגד לחוק הלאום המוצע. ראובן ריבלין(צילום: שמואל אדלר)

ריבלין נתן כדוגמה את המעשה של הנשיא לשעבר חיים הרצוג, שבעת ששימש כשגריר ישראל באו"ם הוא קרע מעל בימת האו"ם את החלטת העצרת המשווה בין ציונות לגזענות. "בשנת 1975 קרע הרצוג החלטה פסולה ומעוותת, שביקשה לייחס למפעל הציוני את אותן העוולות, שהמפעל הציוני עצמו בא לתקן. ואולם, גם בשעה שחיים הרצוג יצא חוצץ נגד אלה שהעזו לערער על הבסיס המוסרי לזכותנו בהגדרה עצמית לאומית, לא ראו לנכון קברניטי ישראל להגיב למנסחי ההצעה המבישה באו"ם, באמצעות חוק יסוד המקבע את עליונותו של המרכיב היהודי באופייה של המדינה".

נשיא המדינה פנה בנאומו לחברי הכנסת ולאזרחי ישראל כאחד. "המאמץ שלנו כולו צריך להיות מושקע לא במקף המפריד בין היהודית לדמוקרטית, אלא בהפריה הדדית ובהעצמה הדדית שמתרחשות במפגש ביניהן".

בכנס נאם גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שאמר: "מדובר בהצעה לחוק יסוד שעתידה להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה ועל פני החברה כולה, כמו על יחסי החוץ של ישראל. הצעות החוק הפרטיות לוקות בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר ועל כן אני סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן ושראוי שחוק כזה, שאמור לעסוק בליבת המשטר החוקתי של מדינת ישראל, ראוי שיחוקק בדרך המלך על-ידי הממשלה ולא בדרכים צדדיות בדמות הצעות חוק פרטיות".

גם פרקליט המדינה שי ניצן התייחס לנושא הגזענות בדבריו וקרא למנהיגי המדינה לצאת נגד התופעה. "גם המחנכים האמיתיים חייבים ללכת בדרך זו. המחנכים יעשו זאת רק אם מנהיגי המדינה יטיפו לסובלנות, לשוויון ולאנטי גזענות. כולנו גאים בנשיא מדינה שמיומו הראשון בתפקיד זה הערך המרכזי אצלו והנושא המרכזי שהוא מדבר עליו ומחנך אליו. הלוואי ושאר מנהיגינו יילכו בדרכו".

הצעת החוק איימה לפרק את הממשלה והסערה הוקפאה לפחות לשבוע לאחר ששלשום סיכמו נציגי הקואליציה על דחיית ההצבעה בקריאה טרומית בכנסת בשבוע.

ההצעות שחוללו את הסערה הן זו של ח"כ זאב אלקין וזו של חברי הכנסת יריב לוין, רוברט אילטוב ואיילת שקד. שתי ההצעות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולהגדיר כי מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, והזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.

רק בסעיף אחר, נפרד, נכתב כי מדינת ישראל בעלת משטר דמוקרטי. הצעות החוק מעוררות מחלוקת גם בשאלת השפה. אלקין מבקש לקבוע כי השפה הרשמית תהיה עברית והשפה הערבית בעלת מעמד מיוחד.