עלות הבחירות למשק: כ-2 מיליארד שקל
מערכת הבחירות הבאה תעלה לנו ביוקר: עלויות התפעול ומימון המפלגות המתמודדות יגיעו לכ-450 מיליון שקל, לצד הפסד בתוצר בשיעור של 1-1.5 מיליארד שקל. בנוסף ייפסל גם תקציב 2015 שכבר אושר, ובמקומו יתקיים תקציב מעבר שיפגע במערכות הבריאות והרווחה
ההחלטה לקיים בחירות השנה עלולה לעלות לאזרח ביוקר. העלות הישירה של קיום מערכת בחירות, בהתבסס על עלויות מערכת הבחירות האחרונה, עומדת על כ-450 מיליון שקל. חצי מהסכום מורכב מתקציב מימון המפלגות וחצי ממנו מעלויות אחרות כגון תפעול של הקלפיות, פעילותה של ועדת הבחירות ושכרם של העובדים שיקבלו יום חופש בתשלום.
כתבות נוספות בנושא בחירות 2015 :
שר הכלכלה התחייב ל-700 מעונות - נבנו רק 39
שכר הח"כים גבוה פי 3.7 מהשכר הממוצע
הלמ"ס: ירידה של 7.4% בהתחלות הבנייה
להחלטה לקיים בחירות חדשות יש משמעויות הכלכליות נוספות, הנוגעות לתקציב המדינה. פירוק הממשלה ועריכת בחירות נוספות תביא לכך שתקציב 2015, שכבר אושר בממשלה, לא יובא לאישור הכנסת במועד הקבוע בחוק. לכן, החל מתחילת שנת 2015, תתנהל הממשלה בתקציב מעבר.
תקציב מעבר הוא תקציב הזהה בגודלו לתקציב של השנה הקודמת, ומוצמד למדד המחירים לצרכן. על פי תכנית התקציב שאושרה על ידי הממשלה לפני כחודשיים, היה אמור התקציב לגדול בסכום כולל של כ-12.5 מיליארד שקל נומינלית, מתוכם 8.2 מיליארד שקל נובעים מהעלאה של תקרת ההוצאה ועוד 4.3 מיליארד שקל מחריגה חד פעמית מתקרת ההוצאה, לצורך מימון תוספת לתקציב הביטחון.
תקציב המעבר לא יכלול את התוספות הללו. במקום זאת, יסתפקו משרדי הממשלה בתקציב זמני שיאושר מידי חודש על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר. התקציב יהיה מבוסס על 1 חלקי 12 מתקציבו של המשרד לשנת 2014 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן.
הנפגעים מתקציב המעבר: הבריאות והרווחה
חלוקת התקציב תהיה מבוססת גם על סדר עדיפויות, שבו קודם כל יממן האוצר התחייבויות עבר שלא ניתן לסגת מהן ורק אחר כך התחייבויות חדשות. לפני הכל ישולמו ההחזרים והריבית על החובות של ממשלת ישראל. לאחר מכן, התחייבויות השכר שצפויות לגדול בעקבות כניסתה לתוקף של תוספת השכר שהובטחה לעובדי המדינה בהסכם משנת 2012 ונדחתה מיולי 2013 ל-2015 במסגרת דיוני התקציב הקודם.
בהמשך יקבל כל משרד תקציב על מנת לעמוד בהתחייבויות שיש לו כלפי ספקים במסגרת תכניות שכבר אושרו ונמצאות בהליך מתקדם. כמו למשל, פרויקטים של בניית מוסדות ציבור, סלילת כבישים, העברת צה"ל לנגב וכו'. רק אחרי כן, אם יישאר כסף, תוכל הממשלה לממן תכניות חדשות.
בין התכניות שיהיו בסכנת הקפאה במקרה כזה הן כל הפעולות לשיפור מערכת הבריאות, שעליהן החליטה ועדת גרמן. הצעדים לצמצום העוני שעליהן המליצה ועדת אלאלוף, אשר אושרו על ידי הממשלה, נמצאים גם כן בסכנת ביטול בשל היעדר מקורות מימון. גם התוספות למשרד החינוך, שנועדו לממן פרויקטים כמו למידה משמעותית, הזנה וקייטנות בבית הספר יוקפאו עד להקמתה של ממשלה חדשה שתחליט מחדש בעניינן.
בנוסף, תקציב המעבר לא יכלול את התוספות שהובטחו למשרד הביטחון, בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, ואת התוספת בהיקף של כמיליארד שקל, שיועדה למשרד לביטחון פנים לצורך תגבור שוטרים.
לפנייה לכתב/ת 
