סופית: שכר המינימום יעלה, השביתה בוטלה

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגונים הכלכליים, צביקה אורן, חתמו היום (ד') על הסכם העלאת שכר המינימום במשק. על פי המתווה שהוסכם, שכר המינימום יעלה במתווה מדורג במשך שנתיים עד לרמה של 5,000 שקל בחודש. לאור ביטול השביתה, בעקבות ההסכמות, בוטלה גם צעדת שכר המינימום שהייתה אמורה להתקיים הערב בתל אביב בהובלת הפורום לצדק חברתי.

לכתבות נוספות בנושא שכר מינימום

• מסתמן: אין שביתה, שכר המינימום יעלה
• ניסנקורן: בלי שביתה לא סופרים את העובדים
• חיים במינימום: "עזוב בגדים, העיקר זה אוכל"
  

ניסנקורן אמר במעמד החתימה: "אני חושב שזה יום מרגש לי באופן אישי אבל לחברה הישראלית ולציבור העובדים זה יום חשוב מאוד. אני וצביקה עושים פעולה חיונית לצמצום אי השוויון במשק הישראלי ולמיגור העוני. משפחה ששני בני הזוג עובדים במשרה מלאה תרוויח עוד 1,400 שקלים בחודש. הוא הוסיף בהתרגשות: "מדובר בהוצאת קבוצה אדירה ממעגל העוני, אחד הדברים החשובים שעשיתי עד היום. אני מלא הערכה למעסיקים. הם הוכיחו לא בפעם הראשונה שהם דואגים לעובדים שלהם לא פחות מאיתנו".

צביקה אורן גם הוא הביע התרגשות ואמר: "זו הרגשה נהדרת למעסיקים שיכולים להעלות משכורות לעובדים שלהם.

ההכנסות בישראל נמוכות מדי וחייבים למצוא דרך להעלות אותן. אחת הדרכים היא העלאת הפריון וצריך לפעול בנושא הזה  כך שנוכל לשלם משכורות יותר גבוהות. הפריון היום בערך 40 אחוז לעומת מדינות אחרות". 

אורן החמיא לעמיתו: "יש לי פרטנר, אבי ניסנקורן. מילה זו מילה. בן אדם שבא עם מסירות לעבודה". הוא המשיך ואמר כי "מסוכן לערב בין שכר לרווחה. סגירת פערים זה באחריות הממשלה. הכלי הנכון הוא מס הכנסה שלילי. הצענו מקורות לממשלה מאיפה לקחת את הכסף הזה כדי לסגור פערים".

מתווה עליית השכר

שכר המינימום יעלה במתווה של שלוש פעימות: החל מ-1.4.2015 יעמוד על 4,650 שקל לחודש. ארבעה חודשים לאחר מכן, ב-1.8.2015 השכר יעמוד על 4,825 שקל לחודש. החל מה-1.1.2017 יעמוד שכר המינימום על 5,000 שקל. סכום השכר לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו בהסכם

הישג נוסף במסגרת ההסכם קשור במנגנון עדכון שכר המינימום בעתיד. על פי ההסכם, נקבע כי גובה שכר המינימום יעמוד על 52% מהשכר הממוצע במשק, במקום 47.55 הנהוג כיום. מנגנון עדכון השכר ייכנס לתוקף עם סיום שלוש פעימות השכר.

(צילום: יהודה שגב, דוברות ההסתדרות)

ההבנות יחולו בשלב ראשון על עובדים במגזר הפרטי בלבד וסביר כי שר הכלכלה יידרש לחתום לאחר הבחירות על צו הרחבה שיחיל אותן גם על עובדי המדינה. במקביל סוכם, כי תוקם ועדה משותפת שתבחן שינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה ואמורה להגיע להסכמות בתוך 60 יום.

במקביל, סוכם כי תוקם ועדה שתבחן לבקשת המעסיקים שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה, כך שחישוב השעות יהיה על בסיס חודשי ולא יומי. בתוך כך, המעסיקים מעוניינים לבצע שינויים בסביבת העבודה, באופן שיפחית את המגבלות על כמות השעות והמשמרות המותרות בחוק. "אנחנו רוצים לייצר קשר בין העלאת שכר המינימום לבין שינוי סביבת העבודה, שלא יהיה מצב שנשלם שכר ולא נקבל את מה שאנחנו אמורים לקבל".

נציגי החקלאים, הקבלנים והמלונאים הביעו התנגדות בתחילה להסכם, אולם לבסוף נסוגו מהתנגדותם. בתוך כך, בהתאחדות חקלאי ישראל ציינו כי הם יתמכו בהעלאת שכר במינימום בתנאי שהמדינה תבטל את מס המעסיקים של העובדים הזרים - אולם בסוף הם נסוגו מהתניה זו. "כל אחד הסתכל העל ההסכם שמנקודת המבט של הציבור שהוא מייצג" אמר אורן. "במקביל, נפעל גם לפתרון הבעיות של החקלאים". 

הגעה להבנות מול המעסיקים מסלקת את אחת המחלוקות שעמדו בין ההסתדרות לבין המדינה והמעסיקים בשבועות האחרונים. מחלוקת נוספת - דרישת ההסתדרות להרחבת שיעור ההעסקה של בעלי מוגבלויות - נפתרה ביום ראשון כשהממשלה אישרה החלטה להגדיל את שיעור בעלי המוגבלויות שהיא מעסיקה ל-3% מכלל עובדיה.  

מחלוקת אחרונה שנותרה היא סביב דרישת ההסתדרות להעביר עוד עובדי קבלן להעסקה ישירה. אולם, הפיתרון של שתיים מתוך שלוש המחלוקות יאפשר ליו"ר ההסתדרות לסגת מהכרזתו על סכסוך עבודה כללי במשק, צעד שנראה לא יעיל כעת עקב התפרקות הממשלה.