שתף קטע נבחר

יצאת כבר ל-50 דייטים ושום דבר לא מעניין

בעולם הרווקות, יש את אלו שמחכים שהחתן ייפול מגן עדן ישירות על הראש שלהם. אם הוא ייפול מטר מולם הם כנראה יעברו מעליו מבלי לשים לב. יש גם את אלו שהפכו את נושא הרווקות והדייטינג למקצוע. הם מתכננים מראש את השבוע - מתי ולאן הם יוצאים, אבל אף דייט לא מרגש אותם באמת. הכתבה הזאת מוקדשת להם

בעולם הרווקות, יש את אלו שמחכים שהחתן ייפול מגן עדן ישירות על הראש שלהם. אם הוא ייפול מטר מולם הם כנראה יעברו מעליו מבלי לשים לב. יש גם את אלו שהפכו את נושא הרווקות והדייטינג למקצוע. הם מתכננים מראש את השבוע - מתי ולאן הם יוצאים. אבל אף דייט לא מרגש אותם באמת.

 

הם אלו שיגידו "אני יוצא עם מישהי היום, אם לא ילך אני אצא עם השנייה". עוד בטרם יצאו לדייט אחד, הם כבר מתוכננים הלאה. הם לא יוצאים עם בחורה עם שם, אלא הם יוצאים עם 'איזה אחת'.

 

הם מעדיפים דייט כמה שיותר מאוחר כי הם רוצים ללכת לחדר כושר או לפגוש חברים או לבהות בתקרה. אולי ירצו להיפגש כמה שיותר מוקדם כי יש משחק של מכבי בתשע, אז אם ניפגש בשבע ורבע תוך שעה וחצי הם בבית. אז מעולה שאתם בחיפוש אמיתי, אין ספק שמי שמחפש - מוצא.

 

אך יש רגעים שצריך לעצור ולעשות בדק בית. אתה מרגיש בשל ורוצה זוגיות אבל זה לא קורה. הסיבה היא שאחרי זמן מה של חיים ברווקייה, להיות רווק הופך להיות חלק מהזהות שלנו. כששואלים אותנו על עצמנו, נענה את השם שלנו, גיל מגורים ונזכיר גם שאנחנו רווקים: "אני דני, בן 31, תל אביבי ורווק". הרווקות ממש הופכת לחלק מהגדרה העצמית שלנו. יש גברים שעצם הנוכחות של מישהי לצידם - מרגיש להם זר, אז הם משליכים את התחושה על כך שהם לא מתאימים.

 

וואו, הוא כל כך מכוער. תזכירו לי למה הסכמתי לצאת איתו בכלל? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
וואו, הוא כל כך מכוער. תזכירו לי למה הסכמתי לצאת איתו בכלל?(צילום: shutterstock)

 

אז מה עושים?

קודם כל- נהיים מודעים לכך. זה קלישאתי אך נכון. תחזיקו בראש שאיפשהו אתם אוהבים את הרווקות שלכם. תשאלו את עצמכם מה אתם מרוויחים מהרווקות ומה תרוויחו מזוגיות. להיות רווק זה להיות בלתי תלוי, עצמאי ועוצמתי, וכמובן שגם עם פחות סיכוי להיפגע. אז מי רוצה זוגיות בכלל? תזכירו לעצמכם למה אתם רוצים זוגיות. חשוב שתזכירו לעצמכם אילו חלקים נשארים בכם גם כשאתם עם בת זוג. עדיין תוכלו להיות עצמאים ועוצמתיים והמחיר הוא קטן לעומת האהבה, הביטחון והשותפות גם עם התלות באחר.

 

דבר נוסף שיכול לקרות הוא דווקא למי שהיה במערכת יחסים משמעותית. "כל בחורה איננה מתאימה כי היא לא האקסית". כלומר, גם אחרי שהתגבר על הפרידה, ירגיש הבחור 'לא בבית' עם מישהי אחרת. למעשה, יש כאן הכללה. הרווק מכליל את המערכת יחסים הספציפית שהיתה לו כמייצגת כל מערכת יחסים וכשהוא פוגש כל אחת, היא לא מתאימה את עצמה לאבטיפוס שיש בדמיונו.

 

אלו שנמצאים בקטגוריה הזאת, הם אלו שיגיד משפטים כמו: "הוא לא בשבילי. עם האקס שלי זה היה אחרת". אלו, לא ביודעין, מחפשים את הלשעבר. אז מה עושים? נסו להיזכר בכל הקשיים שהיו, אך לא די בכך. אחר כך, דמיינו את ההיפך של אותם הקשיים וכמה זה יכול להיות לכם נעים. היא לא הסתדרה עם החברים? דמיינו לכם מישהי שצוחקת עם החבר הכי טוב. היא לא אהבה ספורט? דמיינו לעצמכם שאתם רצים בפארק עם חברה חדשה, וכדומה.

 

מקרה שכיח מאוד שאני רואה בקליניקה הוא "ניצולי מערכות יחסים סוערות". אלו שבעברם יש מערכת יחסים קשה וסוערת או פרידה דרמטית וטרגית במיוחד. הניצולים הללו מסתובבים עם תחושה בושה. הם מתביישים באופן שהתייחסו אליהם. הם מתביישים באופן שהם התנהגו ביחסים או בפרידה. הבושה כל כך גדולה שעמוק בליבם הם לא מוכנים לקחת סיכון שהם יחזרו על אותו המצב.

 

עוד יום, עוד דייט חסר טעם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
עוד יום, עוד דייט חסר טעם(צילום: shutterstock)

 

הזוגיות הפכה אותי למפלצת. אולי עדיף להיות רווק

ס' הגיע אלי לקליניקה אחרי שנים ללא זוגיות. כשהיה במערכת יחסים הרגיש שיצא ממנו מפלצת ממש. הוא היה בהתקפי זעם והרגיש שהוא מטריף את עצמו ואת זוגתו. הפרידה היתה לו כל כך קשה שהוא מתאר חודשים של סבל וכאב שהתקשה לשאת. באחת הפגישות הוא אמר: "אני כל כך נבוך מאיך שהתנהגתי שאני מפחד שזה יקרה לי שוב".

 

הפחד הזה משתק. עדיף להיות לבד מאשר לגלות את הצד המכוער שבנו. עדיף להיות לבד מאשר להתמודד עם פרידה כואבת ושברון לב. הצד הזה מתעורר בנו כשיש בנו רגשות. כשיש לנו עניין במישהו, יש לנו חרדה. ברווקות, אין שום טריגר שיעיר את המפלצת. אין רגש, אין חרדה ואין סכנה. אז אם אתה מוצא את עצמך אפאתי לכל בחורה, תשאל את עצמך - האם אני חושש להרגיש בגלל פרידה או מערכת יחסים קודמת?

 

אפשרות נוספת לתחושת אדישות וחוסר חיבור עם בנות זוג היא שאתם יוצאים ליותר מידי דייטים. אני מאמינה גדולה ביצירת הזדמנויות. אין לי ספק שזו הדרך להשגת זוגיות. יחד עם זאת, אפשר להגיע למצב שבו מרוב עצים ממש לא רואים את היער.

 

דמיינו לעצמכם את יומכם הראשון ללימודים, כמו כל שנה ביום הראשון כנראה שהתרגשתם, יכול להיות שאפילו לא ישנתם לילה לפני. אחרי זמן מה, שהגעתם בהתמדה כל יום, כבר בית הספר היה פחות עניין. לא שמתם לב לריח הספרים או לפלסטלינה, לא בחרתם בקפידה מה ללבוש ולא שמתם לב כמה נעים להחזיק את העט החדש והמגניב. כך גם בזוגיות. אנחנו בוחנים בני זוג פוטנציאלים על פי הדברים הקטנים: החיוך העדין, איך שהיא מסיטה את השיער, האופן שבו היא מדברת בהתלהבות על נושא שחשוב לה.

 

אך כשיוצאים לדייטים ללא הפסקה, היכולת להבחין בפרטים נעלמת, והמחיר הוא אובדן ההתרגשות. יכול להיות שאתם יוצאים כל כך הרבה שאתם כבר לא תשימו לב אם תופיע מישהי ממש מיוחדת שמתאימה בדיוק לכם כי אתם כבר נמצאים בשגרת דייטים. כדי שתשימו לב למישהי, היא תצטרך לרחף על טרפז בבגדים זוהרים. מישהי עם חיוך מתוק או צחוק מקסים - ראיתם כבר 50 כמוה. כשאין ראייה של פרטים קטנים, כולן נראות אותו הדבר.

 

יושב עם אחת, חושב על אחרת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
יושב עם אחת, חושב על אחרת(צילום: shutterstock)

 

בדק בית

תבחנו את עצמכם: האם אתם יוצאים מישהי כשיש לכם אופציה בקנה? האם אתם יוצאים עם 'עוד מישהי'? או שיש לה שם? יתכן שהחיפוש האקטיבי גובה את מחירו והוא לא אפקטיבי. במקרה כזה, הפחיתו את פעילות הדייטינג שלכם.

 

כדי להתחבר לאנשים בכלל ובזוגיות בפרט, יש לנו מד סלקטיביות שאומר לנו מי נעים לנו ומי לא. יש מי שהמד הזה השתבש לו. מדובר באלו שכולן נראות בעיניו "סבבה", רוב הבנות יכולות להיות אופציה לחתונה ובו זמנית הוא חושב שגם לא. מד-הסלקטיביות שלנו משתבש כשאנחנו לא מחוברים לעצמנו. אנחנו כבר לא יודעים מה אנחנו רוצים ומה לא, מה נכון לנו ומה לא. הרבה פעמים זה יהיה בתקופות שאנחנו מרגישים בודדים ואנחנו מניחים שזוגיות תרפה אותנו מהלבד.

 

 

כל מישהי היא אופציה למלא את החוסר, אבל ברור שבדידות היא תחושה פנימית שאף אחד לא יכול לתקן בשבילנו. אם לא תתחבר לעצמך, לא תוכל להתחבר לאדם אחר. וזה כבר יכול להוות מכשול של ממש להשגת זוגיות. לרוב, מדובר באלו המוצלחים והנהדרים שלאף אחד לא ברור למה הם לא בזוגיות כל כך הרבה זמן. יש כל מיני סיבות לחוסר חיבור פנימי, זה קורה לכולנו בכל מיני תקופות, אך חשוב להיות מודעים לכך. להרבות בפעילות שהיא "אנחנו" ושמחברת אותנו לעצמנו. אם יש קושי בנושא זה, המלצתי היא לגשת לאימון אישי או טיפול.

 

בהצלחה!

 

 

** הכתבה פונה לכל המינים, אך מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

 

עינת ברש היא מאמנת אישית ומטפלת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
כל כך מצ'עמם פה
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים