מחשבים מסלול מחדש / "מחוץ לרדאר"
גם כשהפך למאמן אולימפי, החיידק התחרותי לא עזב את השייט אייל לוין. הצעה מפתה מדן פרויליך החזירה אותו אל הסירה ויחד הם כבר חולמים על מדליה אולימפית בריו
מה שבענפים הפופולאריים הוא בגדר תרחיש בלתי סביר בעליל, מתרחש כעת בענף השייט הישראלי. אייל לוין (28) מי ששימש כמאמנם של שייטי ה-470, גידי קליגר וערן סלע באולימפיאדת לונדון, חזר לאחרונה להפליג ואף חבר לשייט דן פרויליך (22) כדי להקים צוות חדש אשר ינסה להסתער על המשחקים האולימפיים בריו.
תקופה לא פשוטה עוברת על שייט המפרשיות (470) בישראל. הפרישות של קליגר, סלע ו-ורד בוסקילה אצל הנשים אחרי אולימפיאדת לונדון, הותירו את הענף עם צוותים צעירים ומוכשרים, אך עם ניסיון דל מאוד בבוגרים.
מי שדווקא הציג תחילה התאקלמות מהירה היה הצמד פרויליך וגל כהן. מקום שמיני מפתיע באליפות אירופה לבוגרים בשנה שעברה הכניס אותם אל הסגל האולימפי ונטע הרבה תקוות לעתיד. אלא שהמשך הדרך כבר היה הרבה פחות מוצלח, ההתקדמות המיוחלת מיאנה לבוא ובמקום זאת התוצאות של השניים הידרדרו. בסופו של דבר הם החליטו להיפרד.
"עברנו שנה לא קלה ולא מוצלחת מבחינת תוצאות, הכימיה בינינו לא כל כך עבדה והחלטנו פשוט להפסיק להפליג ביחד", מסביר פרויליך, "לא היה שם שום דבר מכוער. בחוף היינו חברים טובים והכל עבד בסדר, אבל בים לא הצלחנו".
גורם המקורב לענף מצביע על סיבה נוספת אשר ייתכן ופגעה בעבודה המשותפת של השניים: "דן וגל מגיעים משני מועדונים שונים עם הרבה דם רע ביניהם, שדות ים והפועל ת"א. זה יצר הרבה ויכוחים בין המועדונים לגבי מי ישלם על מה ודברים נוספים".
נחוש להמשיך להפליג פרויליך החל בחיפוש אחר הגאי חדש והחליט לגשש אצל לוין ולבדוק האם הוא מעוניין לחזור להתחרות. "אייל תמיד נשאר במשחק, הוא ישב בצד ולמד דברים", הסביר פרויליך את הבחירה בשייט/מאמן, "ידעתי שאוכל להסתדר איתו וליהנות מהשייט".
לוין מאשר: "המעבר לאימון נבע בעיקר מסיבות כלכליות, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שאולי בעתיד אני אחזור. כבר בשנה שעברה חזרתי קצת להפליג, וכעת כשהגיעה ההצעה מדן הבנתי שיש הזדמנות לחזור באופן רציני לגמרי".
אחרי שבועיים של התלבטות, לוין החליט לקבל את ההצעה והחל בהכנות לחייו החדשים-ישנים כספורטאי תחרותי. הוא עזב את עבודתו כמאמן ילדים והחל בעבודה פיזית קשה בחדר כושר וכמובן באימונים משותפים עם פרויליך בים.
"אחרי חודש של אימונים אני מרגיש ממש טוב, הדברים בינינו עובדים חלק", אומר לוין בסיפוק, ופרויליך מוסיף: "מבחינתי זה נראה כמו משהו שיכול לעבוד גם לטווח הרחוק".
"אייל הוא שייט מחונן, הוא אמנם קצת חלוד כי הוא לא התחרה הרבה שנים, אבל להפליג זה לא משהו ששוכחים. דן הוא תותח, הוא מאוד בוגר לגילו ורציני. אני חושב שהשילוב בין שייט צעיר לשייט ותיק הוא נכון", מסביר זיו לבנון מ-OceanNation התומכת בשניים בכל הקשור לציוד, "אחד הדברים החשובים בשייט הוא ליצור עקביות וזה משהו שניסיון יכול להביא. אני מקווה רק שהם יקבלו את התמיכה הראויה להם".
למרות שבשנים האחרונות התמקד באימון, ללוין יש ניסיון רב כשייט. יחד עם שותפו הקודם, ים אמיר, הוא זכה באליפות העולם לנוער ב-2006, סיים במקום השישי באליפות אירופה לבוגרים ב-2008 והתחרה עם גידי קליגר ואודי גל על הכרטיס לאולימפיאדת בייג'ינג 2008.
התקופה כמאמן העניקה ללוין לטענתו יתרונות רבים. "כמאמן אתה מסתכל מהצד על דברים בצורה יותר מקצועית. אני מרגיש שעכשיו אני חוזר לשייט הרבה יותר בוגר ובענף הזה זה אחד הדברים הכי חשובים. צברתי הרבה ידע ויש לי את הדרייב לעבוד קשה ולהצליח. הזמן יגיד, אבל לתחושתי התקופה כמאמן הפכה אותי לספורטאי טוב יותר".
כבר בשבוע הקרוב השניים ימריאו לברזיל, שם יזכו לטעימה מהאתר האולימפי בריו כשיתחרו לראשונה במשותף באליפות ברזיל הפתוחה. בשנה הבאה הם יתחרו באליפות אירופה בדנמרק,
אך התחרות החשובה ביותר מבחינתם תהיה אליפות העולם המתוכננת להיערך בספטמבר בחיפה, שם יוכלו לקבוע את הקריטריון לאולימפיאדת ריו.
"האליפות בחיפה הייתה עוד שיקול מבחינתי לחזור", אומר לוין שגדל בחיפה, ופרויליך מצביע על היתרונות מהם ייהנו: "אנחנו נכיר את התנאים טוב יותר מיתר הצוותים ונתאמן שם יותר זמן לפני האליפות".
פרויליך לא חושש להצהיר שהמטרה המשותפת של השניים היא מדליה אולימפית. אך כדי לעמוד על הפודיום בריו, הם יצטרכו קודם כל להגיע לשם. את אליפות העולם הקודמת בה חולקו 14 כרטיסים הם פיספסו, וכדי לקבוע את הקריטריון הבינלאומי לאולימפיאדה הם יצטרכו לסיים בין ששת הצוותים הטובים ביותר באליפות העולם בחיפה מבין המדינות שטרם זכו בכרטיס. אם לא יצליחו בכך, תינתן להם הזדמנות אחרונה בתחרות קריטריון אירופאית בה יוענק עוד כרטיס אחד. וזה עוד מבלי להתייחס לקריטריון הישראלי שטרם נקבע ולמאבק הלא פשוט הצפוי להם מול שני הצוותים הישראלים הנוספים, גל כהן שחבר לבן ברק וצמד האחים, ניר ויאן ברזילי.
"קשה לי עדיין להעריך אותנו מול צוותים אחרים בעולם כי עוד לא התחרינו מולם", מבהיר לוין ודואג להוסיף: "אנחנו בונים על להגיע למקום הכי גבוה בעולם. המטרה הברורה שלנו היא האולימפיאדה הקרובה ואנחנו לא ניסע לשם רק בשביל להשתתף, זה ממש לא הכיוון. בהחלט יכול להיות שאחרי ריו נמשיך יחד לעוד אולימפיאדה. לקחתי כאן סיכון על החיים שלי, כך שאם לא הייתי חושב שאנחנו מסוגלים להצליח, לא הייתי עושה את זה. לא מוותרים על החיים שלך בשביל לשחק".
לפנייה לכתב/ת 
