שתף קטע נבחר

ההפך מהישרדות: תרמילאי כדרך חיים

לחיות, אבל לחיות באמת, פירושו לעשות את מה שאתה אוהב, אחרת אתה רק שורד. רובנו שורדים, אנחנו משוטטים עם עיניים כבויות ומפנטזים על התעוררות רוחנית

כיתות רגליים בעולם זה הדבר המשחרר ביותר שיש. זה לא משנה אם אתה על הנהר ברישיקש או לוגם יין משובח בכרמים של סיציליה. עם הזמן אתה מבין שצריך לחגוג את הרגע, הרגע הנוכחי הוא חגיגה אחת גדולה. העולם מלמד שאין דבר כזה עבר או עתיד, העבר כבר עבר והעתיד עוד לא הגיע. עבר ועתיד הם לא יחידות זמן, הם לא חלק מהזמן, הם חלק מהשכל. קצת ווירדי, אבל זו דרך נפלאה לחיות את החיים, לפחות עבורי.

(צילומים: שי זדה) (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)
(צילומים: שי זדה)

המזרח תמיד משך אותי. מעולם לא היו סמטאותיה המרוטשות של הודו סקסיות ומצמיתות יותר בעיני התרמילאי הישראלי. מקום מפלט רוחני שמעודד פטליזם; בו כל ישראלי שנמצא בהודו נכנס להלך רוח פטליסטי שמעודד הזנחת פעולות יזומות לטובת רביצה משותפת בסחי. חתולי רחוב שמשחקים בסמטאותיה הצפופות של דלהי, מתמודדים עם בעיות החיים ועומדים איתנים מול העליהום שעשו עליהם בק הום.

 

בעולם בו תורות ניו-אייג'יות כטנטרה, קארמה וגלגול נשמות מבצבצות בכל פינה, קל לטפח אלטרואיזם ולהתיז חמלה על אחרים. למי שלא בקיא ברזי התרצנות הרוחנית ההודית, חוכמה מזרחית "כשרה למהדרין" שפורחת במוחם של נטולי האגו, דהיינו מוארים, ישנה דרך להיות מאושרים ומסופקים. הם מציעים תהליך מוטציוני בכור ההיתוך ההודי שיהפוך אותך לרגיש, אכפתי, קשוב לזולת, חומל ומרחם. תיאלץ כאמור לגנוז את החשיבה המקורית שלך כדי שטוהר כפיה וטוב ליבה יחלחלו גם לאישיותך.

 (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)

אבל בואו נודה בזה, אנחנו יצורים שמשועבדים ליצרים שלנו. סקס, אהבה ואוכל הם רק חלק מתפריט התשוקות ששולטות עלינו - סאדיזם ספרותי שמקבל ביטוי בכל רגע בחיי היומיום שלנו. והאגו? למרות שמתחולל בנו תהליך אליטיזם ביולוגי מוטמע, או אגו בשפה צחה, אנחנו צריכים להישאר נאמנים לרוח האנושות שנושבת בליבנו ולהיות קשובים בצורה אבסולוטית לעולם הרוחני.

 

ככל שאתה יותר זמן בהודו, או ככל שהצ'אפטי יותר מתחמם, אתה יותר מוצא את עצמך. החזקת חודש בהודו? אתה רוחניק ותיק, עברת את רף שלושת החודשים? אתה באבא, הגעת לשנה? אתה סאדו קדוש. ככה זה בהודו, הכול עובד על פז"מניקיות. ישראלים שרצו בהודו עוד מהתקופה הפרה-הלניסטית, אז הסתיימה המלחמה הפולופנזית בין ספרטה לאתונה, ויש כאלה שעדיין לא מצאו את עצמם. גם היום יש תחושה אצל השועלים הותיקים של התחזקות רוחנית מלאה בגעגועים לתקופת הזוהר של הודו.

 

אמנות החיפוש

אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה אתה תמיד תהיה במרדף קדחתני מתיש אחר הזנב של עצמך, "חיפוש עצמי" אנחנו קוראים לזה. כיתות רגליים בסמטאותיה של הודו לא יעזור להביא את אלוהים אל הרוחניק הזוטר, אפילו לא פמפום צ'ילום טוב בחברתו של "באבא" חנוט בגלימה בצבע אפרסק נושם. זה לא משנה לאיזו אסכולה אתה משתייך, בין אם אתה אתאיסט יהודיסט או אושואיסט, דבר לא יעזור אם הרוח במפרשי הלב שלך נדם.

 (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)

אבל לא הכל אבוד, זה לא משנה אם אתה בודהיסט או ניהיליסט, כשהלב תר אחר מושא תשוקתו החיים חוזרים להיות בעלי ערך, זו תורה מוחשית, רוחניות מזוקקת. כאשר הלב והראש נשענים על אידיאל היופי המזרחי, ברכותיי, הפכת להיות "סאדו".

 

ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת, זה מה שמעיר אותי. אירופה, אפריקה, אמריקה, אסיה, אוסטרליה, עברתי על כל היבשות. לפני כל מדינה אני נוהג להוריד את הג'ין אנד טוניק מהמדף, להבריש בליטוף קל את האבק שהצטבר על הפקק, לחלץ אותו מהבקבוק ולגמוע כמה שוטים טובים רק כדי להעשיר את הבאזז. סאלוט.


 

הכותב הוא עיתונאי, תרמילאי ויוצר סרטים דוקומנטריים 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים