שתף קטע נבחר

ועידת האקלים בפרו: המדינות הגיעו להסכם

נציגי 196 המדינות שמשתתפות בוועידת האקלים בלימה, פרו, הגיעו להסכמה על מתווה שיחייב אותן להפחית את פליטת גז החממה. על פי ההסכם, כל מדינה תגבש את דרך פעולתה להפחית את פליטת הגז ותציג אותה ב-2015

לאחר התנצחויות בשעות לילה מאוחרות בפרו, הצדדים השונים במשא ומתן הגיעו היום (א') להסכם פשרה הקובע את הבסיס לאמנת אקלים גלובלית שאמורה להיחתם בפריז בשנה הבאה. על ההסכם חתומות 190 מדינות. על פי ההסכם, כל מדינה תגבש את דרך פעולתה להפחית את פליטת הגז ותציג אותה במהלך 2015.

 

לכתבות נוספות בנושא ההתחממות הגלובלית

 

היעד המרכזי של המגעים בני השבועיים שנערכו בלימה היה צנוע למדי: הגעה להסכם על סוג המידע שייכנס להתחייבויות אותן מגישות המדינות לאמנת האקלים הגלובלית הצפויה להיכנס לתוקף בפריז. אך העניינים הסתבכו מאחר שמספר מדינות מתפתחות מרדו נגד החלטת טיוטה, שלדבריהן טשטשה את האבחנה בין הציפיות לפעולות מצד מדינות עשירות לעומת מדינות עניות.

 

שר החוץ האמריקאי: כולם אחראים 

המחלוקות שעלו בשיחות משקפות בעיה רחבה יותר: האופן בו יש לחלק את נטל האחריות על תיקון ההתחממות הגלובלית. באופן היסטורי, המדינות המערביות היו הפולטות הגדולות ביותר. אלא שהיום, רוב פליטות הפחמן הדו-חמצני מגיעות דווקא מהמדינות המתפתחות על רקע צמיחת הכלכלות שלהן.

 

הסכם לימה אומץ לבסוף, מספר שעות לאחר שטיוטה קודמת נדחתה על ידי המדינות המתפתחות שהאשימו את המדינות העשירות בהתחמקות מהאחריות שלהן למאבק בהתחממות הגלובליות ותשלום על ההשפעות שלה.

 

שר הסביבה של פרו הציג טיוטה רביעית וחדשה לפני חצות, אמר כי הוא מקווה כי היא תספק את כל הצדדים, ונתן למספר הנציגים שהיה כבר נמוך באותו זמן, שעה אחת לבחון את המסמך. "כטקסט הוא אינו מושלם, אבל הוא כולל את העמדות של הצדדים", אמר השר, מנואל פולגאר-וידאל, שהיה יו"ר הכינוס ובילה את אחר הצהריים והערב בפגישות נפרדות עם המשלחות השונות.

 

הטיוטה הסופית החזירה את הניסוח שנדרש מצד מדינות איים קטנות הנמצאות בסיכון להצפה בעקבות עליית פני הים, עם ציון מנגנון "אובדן ונזק" עליו סוכם בשיחות של שנה שעברה בפולין. "אנחנו צריכים הסכם קבוע שיסייע למדינות העניות ביותר בעולם", אמר איאן פריי, שליח של מדינת טובאלו הנמצאת באוקיינוס השקט, במהלך השיחות.

 

עם זאת, הניסוח צמצם את תוכן ההתחייבות, עם אמירה כי ההתחייבות "עשויה לכלול" ולא "תכלול בוודאות" מידע מכומת המראה כיצד המדינות מתכוונות לעמוד ביעדי הפליטה שלהן. "קיבלנו את מה שרצינו", אמר שר איכות הסביבה ההודי פראקאש ג'יוודקאר, שאמר כי הטקסט שמר על הרעיון שנקבע באמנת קיוטו מ-1992, על כך שעל המדינות העשירות האחריות להוביל את הדרך בקיצוצים בגזי החממה.

 

ההסכם סיפק גם את המדינות העשירות בהובלת ארצות הברית, שמסרה כי כעת הזמן שהמדינות המתפתחות ירסנו את שיעור הפליטות הצומח במהירות במדינות אלו. 

 

במהלך ביקור קצרצר בלימה ביום חמישי, אמר שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי כי תיקון הבעיה היתה "האחריות של כולם, משום שהכמות של הפחמן היא מה שחשוב, ולא החלק של כל מדינה ומדינה".

 

המשרד לשינויי אקלים: ההתחייבויות מצומצמות מדי

פליטת הפחמן הדו-חמצני נובעת, לדברי המדענים, מפעילות אנושית, בעיקר משריפת נפט, פחם וגזים טבעיים. על פי הפאנל המדעי של האו"ם בנושא השינוי האקלימי, העולם יכול להרשות לעצמו לא יותר מ-1 טריליון פחמן דו-חמצני נוסף לפני הגעה לרמות מסוכנות של התחממות. העולם כבר "בזבז" מחצית מהכמות הזו על רקע המשך הגידול בפליטה, בעקבות הצמיחה בסין ובמדינות מתפתחות נוספות.

 

לפי דוחות מדעיים, השלכות הפליטה כבר נראות כיום, והן כוללות עליית מפלס פני הים, הגברת גלי החום ושינויים בתבניות מזג אוויר הגורמות לשיטפונות באזורים מסוימים ולבצורת באזורים אחרים. סוכנות מזג האוויר של האו"ם מסרה בשבוע שעברה כי שנת 2014 עשויה להפוך לשנה החמה ביותר מאז החל המעקב אחר הטמפרטורה.

 

במסגרת הסכם לימה, ההתחייבויות של כל מדינה יחושבו במצטבר בדו"ח עד ל-1 בנובמבר 2015, על מנת להעריך את ההשפעה המצטברת בהאטת עליית הטמפרטורות בעולם. בנוסף, הטקסט שוטח מגוון אפשרויות להסכם שיושג בפריז, לרבות אפשרות של יעד העומד על אפס פליטות עד שנת 2100 או מוקדם מכך, במעבר קיצוני מדלקים המבוססים על מאובנים לכיוון של אנרגיה מתחדשת כמו רוח ואנרגיית שמש. 

 

המשרד לשינויי אקלים באו"ם מסר כי ההתחייבויות המשולבות של כל המדינות הצפויות בפריז יהיו מצומצמות מדי מכדי שישיגו את היעד הרצוי: הגבלת התחממות לרמה מוסכמת של 2 מעלות צלזיוס מעל לרמה שנרשמה לפני המהפכה התעשייתית.

 

"מדובר במסמך טוב לסלילת הדרך לפריז", אמר מתאם הפעילות בנושא אקלים ואנרגיה באיחוד האירופי, מיגל אריאס קאנטה. "לדעתי המסמך הרבה יותר דליל ממה שציפינו", אמר אלדן מאייר מאיגוד המדענים המודאגים (Union of Concerned Scientists). סם סמית, מנהלת מדיניות האקלים בארגון הסביבתי WWF, אמרה כי "הטקסט הפך מחלש לחלש יותר להכי חלש והוא אכן מאוד חלש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי עידן
ארובות ארובה אשקלון מדד זיהום אוויר העולמי
צילום: רועי עידן
מומלצים