שתף קטע נבחר

קצינה כינתה שוטר אתיופי 'שחור'. מה הפיצוי?

שוטר שהוצב בתחנת מרחב נגב התקבל בקריאה "מי זה השחור הזה". לאחר שנדחתה דרישתו לפטר את הקצינה הוא החליט לתבוע את המשטרה

"מי זה השחור הזה?", שאלה קצינת משטרה במרחב נגב כשפגשה בשוטר חדש ממוצא אתיופי שהוצב בתחנה. אמירה אומללה זו הובילה את השוטר להגיש תביעה שלאחרונה הסתיימה בפסק דין המחייב את הקצינה והמשטרה לפצות אותו ב-70 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הסוד השמור שעורכי הדין רוצים להסתיר. צפו

ביהמ"ש נגד צה"ל: אין מעבר ליהודים במחסום

מדפסת שרפה את העסק. הפיצוי: 762 אלף ש'

נפילת הנדל"ן ברומניה: משקיע יקבל 478 אלף

 

האירוע התרחש בפברואר 2011. השוטר דרש שהקצינה תפוטר אולם ועדת משמעת החליטה להסתפק בנזיפה ולכלול בתיקה האישי הערת מפקד שתמנע ממנה קידום. התערבות ארגון "טבקה" (לצדק ושוויון ליוצאי אתיופיה) לא סייעה, ובנובמבר 2011 הוא הודיע על התפטרותו, לטענתו, בשל חוסר האמון שחש כלפי המשטרה. הוא סירב לתפקידים חלופיים שהוצעו לו ובדצמבר 2011 סיים את עבודתו ועבר לעבוד בשב"ס.

 

בתביעה שהגיש כשנתיים לאחר מכן לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד המשטרה והקצינה, הוא דרש פיצוי של 192 אלף שקל על עוגמת הנפש, הפסדי שכר והפגיעה החמורה בשמו הטוב. לטענתו, המשטרה טייחה את המקרה שפגע קשות בו ובבני משפחתו. לדבריו, הוא סבל ממתח רב באותה תקופה, עד כדי כך שירד במשקל, נמנע ממפגשים חברתיים ואפילו הזוגיות שלו נפגעה.

 

בבית המשפט התנצלה הקצינה על אמירותיה. היא סיפרה שאמרה את הדברים ללא מחשבה וללא כל כוונה גזענית. גם היא וגם המשטרה הודו שהאמירה הלא ראויה לא הייתה צריכה להיאמר.

 

המשטרה לא התנגדה לפצות את התובע על הוצאת לשון הרע. עם זאת, היא טענה שאין הצדקה לפצות אותו מעבר לכך. המשטרה הבהירה שהתלונה של התובע טופלה באופן ענייני והעונש שהוטל על הקצינה הולם את נסיבות המקרה.

 

סלידה והרתעה

סגן נשיאת בית המשפט, אילן סופר, ציין כי האמירות היו פוגעניות, מבזות, מתנשאות ומשפילות, ואין ספק שהן מהוות לשון הרע. עם זאת הוא הסכים שאין מקום להטיל על המשטרה אחריות להתפטרות התובע או לטיפול לקוי בקצינה. התובע אמנם סבר שפיטוריה הם העונש הראוי שאין בלתו, אבל עליו לזכור שמדובר בעונש חמור ביותר כלפי מי שחטאה באופן חד-פעמי והצטערה על הדברים, שנאמרו בלי מחשבה אך לא בזדון.

 

השופט קבע כי אין ספק שהתובע זכאי לפיצוי על הפגיעה בשמו הטוב ועל הפגיעה בנפשו ובבני משפחתו. לדבריו, הפיצוי צריך לבטא את הסלידה והרתיעה מאמירות גזעניות מכפישות ומלבינות פנים, במיוחד כשאלה נאמרו במסגרת יחסי עבודה במוסד ציבורי.

 

מצד שני, עד כמה שהשיח אינו יכול לסבול אמירות גזעניות מפיה של שוטרת האמונה על אכיפת החוק, לשיטת השופט מוצדק גם לשקול לחיוב את החרטה שהביעה ואת נכונות המשטרה לפצות את התובע.

 

לכן נפסק כי המשטרה והקצינה יפצו את התובע ב-50 אלף שקל - הסכום המקסימלי לפי חוק איסור לשון הרע, בתוספת 20 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו. כמו כן, הן ישלמו לו הוצאות משפט של 10,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד גיא אופיר, עו"ד גלית ניסים
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד נטע בראל, עו"ד אלון דפנה
  • עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת בדיני לשון הרע
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים