שתף קטע נבחר

צריך חרדיות בכנסת

בשלה העת לכך שייבחרו לכנסת נשים חרדיות, שיקדמו נושאים ייחודיים להן

הכנסת היא הקובעת את סדר היום הציבורי בישראל באמצעות חקיקה, פעילות בוועדות, חלוקת תקציב, וקביעת סדרי עדיפויות. גורמים בעלי עניין פועלים כדי להשפיע על סדר היום הציבורי שנקבע בכנסת לטובת האינטרסים שלהם, בין אם באמצעות לוביסטים המקדמים עבורם נושאים מסוימים בכנסת, בין אם באמצעות הפעילות בועדות הכנסת - ייזום דיונים רלוונטיים, השפעה על סדר יום בוועדות, ניסוח חוקים ועוד.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

אין גאווה בבחירות / עודד פריד

שדרות בין מלחמה לבחירות / גלי בסודו

 

הנציגים בכנסת נבחרים על ידי האזרחים ותפקידם לשרת את הבוחרים. כל אחד מאתנו הוא בעצם בעל עניין המשפיע על סדר היום הציבורי. אם אני אישה, אני בעלת עניין בתחומים רבים הנוגעים לחיי. חוקי עבודה המגנים עליי בהריון, במניעת הטרדה מינית ועוד. ואם אני אישה חרדית, על אחת כמה - בריאותי כאישה חרדית, תנאי העבודה שלי, קצבאות ילדים, לימודים אקדמיים, הנגשת עולמי לחברה החיצונית. אני, כבעלת עניין, מעוניינת לקדם נושאים אלה. לקדם אותם משמעותו להביאם אל סדר היום הציבורי במובן של שינוי ועשייה, ואת זאת אפשר לעשות בעיקר באמצעות הכנסת. פועל יוצא מכך הוא שאבחר לכנסת נציגים שיקדמו את האינטרסים שלי.

מדוע שלא יישבו נשים בספסלי הסיעות החרדיות?  (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
מדוע שלא יישבו נשים בספסלי הסיעות החרדיות? (צילום: עידו ארז)
 

כיום, מעטים חברי הכנסת שמקדמים נושאים הרלוונטיים לנשים, וזאת למרות שהן מהוות 51% מהאוכלוסייה, ובוודאי שעוד פחות נושאים הרלוונטים לנשים חרדיות. נשים אלה הצביעו עד היום למפלגות החרדיות כמצוות מורי ההלכה של הציבור שאליו הן משתייכות. מדובר במפלגות אליהן הן אינן יכולות להיבחר והמורכבות מגברים בלבד, גברים שאפילו לא טרחו להתייצב לדיון מהותי שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה על בריאות נשים חרדיות. למרות שהוזמנו, הם לא מצאו את הנושא מעניין או רלוונטי מספיק, כאשר חלק מתפקידם הוא ייצוג נשים חרדיות. על כן בשלה העת לכך שייבחרו לכנסת נשים חרדיות, שיקדמו נושאים ייחודיים להן.

 

יש לומר כי לא רק לנשים תצמח תועלת מבחירתן של נשים לכנסת. גברים, המונעים כיום את ריבוי הנשים בכנסת, ומונעים באופן גורף את התמודדותן של הנשים החרדיות, ישוחררו מהצורך להתעסק בעניינים שאינם מבינים בהם. נושאים אלו מוזנחים בשל חוסר אטרקטיביות, אך פוגעים לבסוף בנשים שהן גם הנשים שלהם, אמהות, אחיות, סבתות ובנותיהם.

 

אפשרות כזו תשחרר אותם מלהיות "גברים", אמיצים וחזקים כמו שמצפים מהם. הם יוכלו להזדהות כמובן עם אלמנטים שמאפיינים כיום רק נשים כגון הורות, או שוק עבודה שוויוני, בלי לוותר על ה"גבריות" שלהם. הגברים החרדים, יוכלו לתת לשיח הבין-נשי להתרחש גם במסגרת הכנסת, אך באזור הבטוח. נשים שמבינות את השפה, שבאו מהחצר השכנה, והן באותה דעה ונשמעות לאותה דעת תורה, אבל מטפלות בנושאים שחשובים גם לגברים החרדים.

 

צריך נשים בכנסת ובפרט נשים חרדיות, ובוודאי שאין לשלול מהן את הזכות להיבחר. זו הגבלה של החירות, ופגיעה בכבוד ובתחושת ערך האדם. תחושות אלה מביאות בסופו של דבר לתסכול ולבערה והן מוצאות את דרך ביטויין. ממילא יהא כבוד חברך חביב עליך כשלך, ויהא מכבד את אשתו יותר מגופו. כך שגם מהפן הערכי-מוסרי אין מקום לפגוע בכבודן של נשים חרדיות ולמנוע מהן להיבחר לכנסת, ולהיות נוכחות במרחב שהן ממילא שותפות לו.

 

עו"ד מיכל שלם, חברת ועד מנהל בעמותת "קולך- פורום נשים דתיות"

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים