מוסר אליפות: הטרייד שיסדר לנוביצקי טבעת?
רז'ון רונדו הוא לא הרכז הטוב בליגה, אבל הטרייד שהנחית אותו בדאלאס נראה על פניו כחתיכה החסרה בפאזל של המאבריקס. וזה קורה בגלל המעשה האצילי של הגרמני. ואיך כל זה קשור לציפי לבני? דירוג העוצמה מנתח את המהלך הגדול של העונה (עד כה) וגם: 5 הטריידים המשפיעים בהיסטוריה
רז'ון רונדו יודע לעשות הרבה דברים. למסור, לרוץ, לנהל משחק, להוריד ריבאונד, לנווט, להנהיג ועוד. רק דבר אחד הוא לא ממש יודע ולא ממש אוהב לעשות. דבר יחסית חשוב בכדורסל, במיוחד אם שואלים את קארים עבדול ג'אבר – רז'ון רונדו לא כל כך יודע לקלוע.
עם 11 נקודות בממוצע בקריירה, 40 אחוז בקושי מהשדה בשתי העונות האחרונות ו-25 אחוז מחוץ לקשת מאז הגיע לליגה, אפשר לומר שקליעה היא לא בדיוק הצד החזק שלו. היא אפילו לא כל כך יפה.
אבל קיימת סיטואציה אחת במשחק הכדורסל בה רונדו יכול ויודע לקלוע – מתי שצריך.
אפשר לנתח את המעבר המדובר של רכז בוסטון ב-8 השנים האחרונות לדאלאס מאבריקס בהמון פרמטרים ולהעלות אינספור שאלות. אבל חשוב לזכור דבר אחד – בטקסס נחת ווינר. נחת אלוף.
כזה שהיה מרכיב עיקרי באליפות של בוסטון ב-2008, רק בעונתו השנייה ובתוך סבך הסופרסטארים גארנט-אלן-פירס. אחד שרשם סדרה מדהימה מול שיקגו בחצי גמר המזרח 2009 עם 19.6 נק', 11.6 אס' ו-9.6 ריב' וזה שקלע 44 נק' במשחק מספר 2 וטריפל דאבל במשחק 7 מול מיאמי בגמר המזרח 2012, שלא הספיק. אחד כזה שכשצריך אותו, יעשה מה שתבקשו. אפילו לקלוע. מכוער, אבל לקלוע.
תמיד תהיה לנו את בוסטון
אם תכתבו בגוגל rondo trade, תמצאו לא פחות מ-29 שמות של קבוצות אשר אליהן הוא נקשר בשלב כזה או אחר. משמע, מאז נבחר במקום ה-21 בדראפט 2006 על ידי פיניקס בכלל, שמו נקשר לכל אחת מקבוצות ה-NBA.
מבחינת בוסטון, מדובר במכה. אחרי עזיבת הגווארדיה הקשישה של גארנט-אלן-פירס, הרכז אמור היה להיות הציר עליו נשען המועדון הענק הזה. אבל רונדו הוא לא מסוג הסופרסטארים שיעמדו בפרונט. זאת אומרת, כמה כוכבים ראשיים של מועמדת לאליפות אתם מכירים עם 8.3 נק' למשחק?
תוסיפו לזה את הבנייה האיטית של הסלטיקס, חולשת המזרח, הפציעה הקשה בברך שהשאירה אותו על 68 משחקים בלבד בשתי העונות הקודמות, חוסר הרצון של כוכבים להגיע (היה ניסיון להביא את קווין לאב) וקיבלתם את הטרייד הטוב ביותר שהצליח דני איינג', הג'נרל מנג'ר של הסלטיקס, להוציא.
כמה שחקנים משלימים נחמדים (בייחוד ברנדן רייט, שחקן ספסל מהיעילים בליגה), בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2015, בחירת סיבוב שני ב-2016 ומאמן צעיר ומבטיח שיכול לעשות מכל זה מטעמים.
לא הבנתם? אז תחשבו על ראש מפלגה שאפילו לא נכנסת לכנסת על פי הסקרים, שאחרי מו"מ קשוח עם מפלגה אחרת יכולה למצוא את עצמה כראש ממשלה. בול אותו דבר. טוב, אולי קצת הגזמנו. בכל זאת, לרונדו יש יותר הישגים מדיניים מציפי לבני.
נו, ומה עם אליפות?
אך עם כל הכבוד לבוסטון ואיינג', וללבני, הסיפור הוא דאלאס. הקבוצה שבשלוש השנים וחצי מאז הזכייה המרגשת ההיא באליפות, מנסה לבנות פאזל. כעת היא אולי מצאה את החלק שמשלים את התמונה המלאה.
עוד לפני ההשתלבות של רונדו, דאלאס רושמת את ההתקפה הטובה בליגה עם 109.7 נק' למשחק, עם האחוזים השניים בטיבם (48%) ורייטינג התקפי מדהים של 113.3 על כל 100 התקפות. כזה שיתאזן, אבל עדיין מרשים.
זה קורה עם כישרון התקפי כמו מונטה אליס, פורוורד חודר וקולע כמו צ'אנדר פארסונס (שהגיע הקיץ מיוסטון), טייסון צ'נדלר שמסיים האלי-הופים מספר 1 בליגה וגם ריבאונדר התקפה מעולה, ועוד אחד בשם דירק נוביצקי. שחקן סביר בסך הכל.
אבל היה חסר דבר אחד – רכז. ג'אמיר נלסון (שעבר בטרייד) ודווין האריס, לא סיפקו את הסחורה בשני הצדדים, מונטה אליס שימש יותר מדי כרכז ומול הצד המערבי שכולל רכזים כמו סטפן קארי, כריס פול וראסל ווסטברוק, המאבריקס לא יכולים להרשות לעצמם ליפול. והם השיגו את הדבר הכי קרוב למשמעות ההיסטורית של המושג – לרכז את המשחק, לא להשתלט עליו.
ההגעה של רונדו היא קודם כל חיזוק לפן ההגנתי. הקבוצה שמדורגת במקום ה-23 בליגה בספיגת נקודות, לא תוכל להגיע רחוק אם תקבל בכל משחק 102 נקודות. כיום זו ליגה של גארדים מתפוצצים על המגרש וצריך שמישהו יעצור את הארדן מלקלוע 44 נק' או מווסטברוק לצלוף 33.
אצל דאלאס עולות שלוש בעיות עיקריות סביב הטרייד: 1. איך יעבוד החיבור בין רונדו לאליס, שאוהב מאוד את הכדור, בייחוד ברבעים האחרונים. 2. החוזה של רונדו נגמר בקיץ. 3. הספסל שנחלש, בייחוד בעמדת הגבוהים.
תתפלאו, אבל התשובות קצרות: 1. רונדו לא שחקן שיתעקש להחזיק בכדור. זה מלך האסיסטים העונה עם 10.7 בממוצע למשחק והמוביל בליגה ב-3 מ-4 העונות האחרונות. אחד שקודם כל מחפש את החברים שלו ויאהב למצוא את אליס, כפי שעשה בזמנו עם פירס ואלן. גם אליס יאהב את זה. 2. מארק קיובן כבר הצהיר שרונדו כאן כדי להישאר, ורק פיאסקו ענק וריב ימנעו זאת. 3. הדיווחים מדברים על חזרת ג'רמיין אוניל הוותיק, כמי שעשוי לחזור לחלק האחרון של העונה ולעלות מהספסל בניסון אחרון לזכות בטבעת אליפות.
נו, אז הכל מושלם לאליפות, נכון? אז זהו, שלא ממש. במערב כה חזק, עם ברך כה שברירית ומרקם קבוצתי שצריך אולי יותר מחמישה חודשים להתחבר, זה נראה רחוק. מצד שני, 2016 זו אחלה שנה לזכות בה באליפות.
האציל הגרמני
רק שעם כל פסטיבל החפירות סביב רונדו (גם כאן, כן), הסיפור האמיתי הוא אחר. סיפור על חבר היכל תהילה עתידי, אלוף NBA והמדורג 9 בכל הזמנים בנקודות בליגה. קוראים לו דירק נוביצקי, והרבה מכל זה קורה בזכותו.
בניגוד לקובי בראיינט שמקבל 24 מיליון דולר לעונה, הכי הרבה בליגה, נוביצקי, גם הוא בן 36, הפחית משכר של 23 מיליון לפחות מ-8 בעונה – ההפחתה הגדולה בהיסטוריה של הליגה והשחקן עם השכר הכי נמוך בחמישייה של דאלאס! הפחתה שאפשרה להביא את רז'ון רונדו – ווינר, מוסר ענק, סוג של ג'ייסון קיד 2, רק צעיר בעשר שנים מהרכז האחרון שסייע לדאלאס לזכות באליפות.
רונדו לא קלע מדהים כמו סטפן קארי (אין קלעים כמו קארי, נקודה), לא מתפוצץ כמו ווסטברוק, לא אפקטיבי כמו כריס פול או עם סקס אפיל כמו של ישראל אלימלך – אבל הוא אחד הרכזים הטובים במילניום, והוא יכול להעניק לנוביצקי טבעת אליפות שנייה. רק שישאיר לו את הקטע של הזריקות.
חמשת הטריידים הטובים/משפיעים בהיסטוריה
בעוד חצי שנה, אולי שנה, נדע עד כמה השפיע המעבר של רונדו לדאלאס. בינתיים, אלה הם חמשת הטריידים המשפיעים והטובים בכל הזמנים. זאת אומרת, טובים רק לצד אחד, כמובן.
5 – 1995 – התולעת מגיעה לשיקגו
שיקגו קיבלה: דניס רודמן.
סן אנטוניו קיבלה: וויל פרדו וקצת כסף.
התוצאה: שלוש אליפויות בקבוצה הגדולה בהיסטוריה.
הוא אמנם היה מלך הריבאונדים של הליגה בספרס, אבל נחשב לשחקן גמור ומשוגע (עוד אז) בגיל 34. אז סן אנטוניו ויתרה עליו. פיל ג'קסון ידע מה לעשות ממנו.
4 – "הג'רמינייטור" מגיע, "הטרקטור" עוזב
דאלאס קיבלה: דירק נוביצקי ופאט גאריטי
מילווקי קיבלה: רוברט טיילור
התוצאה: אליפות והאירופי הגדול בהיסטוריה.
הבאקס בחרו את נוביצקי במקום התשיעי בדראפט, אבל העדיפו להביא את "הטרקטור" שנבחר במקום השישי, כי הם רצו סנטר. הראשון עלה למקום התשיעי בקלעי כל הזמנים, השני רשם 5.5 נק' בממוצע בקריירה ומת ב-2011. אותה שנה בה נוביצקי זכה באליפות.
3 – הממבה השחורה הופכת למלאך
הלייקרס קיבלו: קובי בראיינט.
שארלוט קיבלו: ולאדה דיבאץ'
התוצאה: חמש אליפויות והשחקן שהגיע למקום השלישי בהיסטוריה בנקודות.
לוס אנג'לס הייתה מוכנה לוותר על הסנטר הסרבי, שהיה קצת אחרי שיאו, בכדי לקבל את הבחירה מספר 13 מההורנטס, שהיו זקוקים נואשות לסנטר. אתם כבר יודעים איך זה נגמר.
2 – מלך הנקודות מגיע להוליווד
הלייקרס קיבלו: קארים עבדול ג'אבר
מילווקי קיבלה: בראיין ווינטרס, אלמור סמית', ג'וניור ברידג'מן ודייב מאיירס
התוצאה: חמש אליפויות, שלושה תארי MVP ומלך הנקודות בכל הזמנים בליגה.
חמש שנים אחרי שהגיע ואחרי שהבין שכבר לא יזכה באליפות נוספת במילווקי, השחקן הכי טוב בשנות ה-70 דרש טרייד. הוא קיבל את זה תמורת כמה שחקנים נחמדים, שלא ייכנסו להיסטוריה. עבדול ג'אבר לעומת זאת, יעשה היסטוריה.
1 – המפץ הגדול
בוסטון קיבלה: ביל ראסל
סנט לואיס הוקס קיבלו: קליף הייגן ואד מקאולי.
התוצאה: 11 אליפויות ב-13 שנים.
להוקס לא היה כסף להחזיק את הבחירה מספר 2 בדראפט, אז הם מסרו אותו בכלום כסף. וכך נוצרה האימפריה הגדולה בתולדות הכדורסל. בגלל טרייד.
אוהבים NBA? טריידים? עקבו אחר עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ' , או הצטרפו לעמוד הפייסבוק "אוי דוידוביץ'"
לפנייה לכתב/ת 
