שתף קטע נבחר

במקום דירה: משפחות במעונות סטודנטים

המעונות, סמל לאורח חיים בסיסי, הפכו לפתרון עבור משפחות שמשבר יוקר הדיור הכניע אותן. 182 משפחות גרות במעונות באוניברסיטה העברית - זינוק של 37% בשלוש שנים. "זו צפיפות נסבלת", סיפרו הורים לשלושה

מצוקת הדיור, נסיקת מחירי השכירות ואי-הסדרת זכויות השוכרים מול בעלי הבתים הביאו משפחות עם ילדים ממעמד הביניים לחפש אלטרנטיבות. אחת מהן היא דירות קטנות במעונות סטודנטים, פתרון שמשמש בשנים האחרונות גם משפחות ובהן הורים מבוגרים וכמה ילדים.

 

המעונות, סמל לאורח חיים צעיר ובסיסי, מספקים חדרים צפופים וקטנים שאינם נקשרים בדרך כלל לצורכי משפחה, אך משבר הדיור הפך אותם לפתרון לעת מצוא. במעונות האוניברסיטה העברית, למשל, גרות 182 משפחות. בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה של 37% במספר המשפחות המתגוררות במעונות אלו.

 

עוד על מצוקת הדיור: דירה להפקיר: מחירי השכירות בישראל זינקו בכ-60% בעשור האחרון

 

משפחת כהן גלוזברג - ודירת המעונות (צילום: עפר מאיר) (צילום: עפר מאיר)
משפחת כהן גלוזברג - ודירת המעונות(צילום: עפר מאיר)

 (צילום: עפר מאיר) (צילום: עפר מאיר)
(צילום: עפר מאיר)
 

אייל (35) ורונית (40) כהן גלוזברג, הורים לדניאל (6.5), יאיר (3.5) ועדן (4 חודשים), מתגוררים בדירת שלושה חדרים במעונות אידלסון, סמוך לקמפוס הר הצופים. שניהם אקדמאים, רונית עובדת כמנהלת תוכנית עירונית לעולים צעירים, ואייל הוא מנתח התנהגות מוסמך וסטודנט לתואר מתקדם. הוצאות שכר הדירה במעונות, שכוללות ארנונה, מים, חשמל ואחזקה, מגיעות לכ-4,000 שקלים, כאלפיים שקל פחות ממגורים באזור הגבעה הצרפתית.

 

"לפני שהתחתנו שכרנו דירה בגבעה הצרפתית ב-2,600 שקל", סיפרה כהן גלוזברג. "המחירים כל הזמן עלו. עשינו את טעות חיינו כשלא קנינו אז דירה. לפני שש שנים המחיר עמד על 800 אלף שקלים לדירת שלושה חדרים ומאז הוא עלה בעשרות אחוזים" (היום כ-1.2 מיליון שקל). לדבריה, ההחלטה לעבור למעונות התקבלה לאחר העלאה פתאומית של שכר הדירה שלהם ב-700 שקלים. "היינו הדיירים האידיאליים ובכל זאת בעלת הבית ניצלה את זה. בהתחלה איל לא רצה לעבור. אמר 'די - אנחנו מבוגרים ורציניים'. אמרתי לו - מה אכפת לנו מי הבעלים של הדירה ואם זו האוניברסיטה?".





 

אנשים מרימים גבה על כך שאתם גרים במעונות?

 

"שאלו חבר טוב שלי איפה אני גרה, אז הוא ענה 'היא עדיין גרה במעונות', אז ברור שיש הרמת גבה. אני חושבת שאנשים מבינים ואנחנו אומרים - אין לנו כסף, פשוט כמו שזה. אין לנו כסף לשכור דירה ולקנות דירה בטח שלא, אז נהנים מהשהות פה כמה שאפשר. זה צפוף, אין ספק ששלושה ילדים זה כבר לא זוג וילדה, אבל זו צפיפות נסבלת".

 

חושבים על לקנות דירה בעתיד?

 

"אנחנו רוצים, אבל עד שלא יהיה שינוי משמעותי בשוק זה לא יקרה. אנחנו בדיוק מהזוגות האלו שרואים בחדשות שלא יכולים לקנות דירה. מתווך אמר לנו 'אתם פרצופה של המדינה' וצדק. זוג אקדמאים, מרוויחים בסדר עכשיו - אבל כל עוד אין הון ראשוני ועזרה ממשית מההורים אז אין סיכוי".

 

בהתאם, אפשרות המעבר לפריפריה גוררת כעס וביקורת מצד בני הזוג. "אם כל המשפחות הצעירות יעברו, מי יישאר בירושלים? זה אינטרס של המדינה שמשפחות צעירות, אקדמאיות, יישארו בעיר הבירה. זו התעקשות - אנחנו רוצים להיות ציונים בירושלים. הילדים התחילו בית ספר, לנו יש עבודה ואנחנו נלחמים להישאר, וצריך לאפשר את זה ולא לבנות רק דירות יוקרה".

משפחת תפארת ()
משפחת תפארת
 


בכפר הסטודנטים בהר הצופים מתגוררת גם אם חד-הורית בת 42 שעובדת במוסד החינוכי ומסיימת תזה, ובתה בת ה-10. הן חולקות דירת שלושה חדרים שהתשלום עליה עומד על כ-3,400 שקלים בחודש. "המחירים בחוץ עלו באופן משמעותי", סיפרה האם. "אני מרגישה שיש עדיין קצת תיוג, מסתכלים עלייך כ'סטודנטית נצחית' או כמישהי שלא הסתדרה בחיים. זאת ראייה מוגבלת מאוד".

 

לאה (29) וחיים (28) תפארת, הורים לאילנית (5.5) ואריאל בן השנה, מתגוררים בדירת שלושה חדרים במעונות אידלסון. היא עובדת כשיננית והוא סטודנט לראיית חשבון. המגורים במקום, הסבירו, מוזילים את הוצאותיהם ביותר מ-1,000 שקלים בחודש. "אנחנו מכירים כאלו שרוצים להירשם לקורסים באוניברסיטה רק כדי להישאר לגור במעונות", אמר האב. "יש גם משפחות שנשארות פה יותר מעשר שנים. מי שאין לו כסף ורוצה להישאר בירושלים, אין לו אפשרות אחרת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עפר מאיר
משפחת כהן גלוזברג
צילום: עפר מאיר
משפחת תפארת
מומלצים