בעתיד תגורו בנוגה: נאס"א מתכננת עיר עננים

הוא קרוב יותר לכדור הארץ, גודלו דומה מאוד לכוכב הלכת שבו אנחנו חיים - אבל בנאס"א העדיפו בשנים האחרונות להתמקד במאדים ולא בנוגה, בבואם לחפש חיים במערכת השמש. פרויקט שאפתני ובלתי ייאמן עשוי לשנות זאת. זה אמנם לא יקרה בעשור הקרוב, אבל אולי עוד עשר או 20 שנים תשהה מעל נוגה חללית, מעין "עיר עננים".

נוגה (ונוס) מרוחק 38 עד 161 מיליון ק"מ מאיתנו, לעומת 56 עד 401 מיליון ק"מ בין מאדים לכדור הארץ, והרדיוס שלו הוא 6,052 ק"מ, דומה מאוד לזה של כדור הארץ (6,731 ק"מ). בנוסף, גם הצפיפות שלו דומה וכך גם ההרכב הכימי. אבל מכל שאר הבחינות, נוגה לא עומד בקריטריונים.

גשושיות אמנם נשלחו לנוגה, אבל הן שרדו לכל היותר שעתיים - לפני שתנאי הקרקע גרמו להשמדתן. באתר cnet צוין כי התנאים הללו כוללים לחץ אטמוספרי הגדול פי 92 מזה של כדור הארץ; טמפרטורה ממוצעת של 462 מעלות; פעילות געשית מרובה; שכבת עננים שמורכבת מחומצה גופרתית, ועוד.

אז לנוגה כנראה לא נטוס בחופשה הבאה, אבל לנאס"א יש בכל זאת פתרון שיאפשר התיישבות בכוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ - עיר עננים. בפרויקט HAVOC עיצב צוות מומחים במרכז המחקר של נאס"א חללית קונספט, שנועדה לחקר ונוס. החללית, הקלה יותר מהאוויר, אמורה להתמקם מעל ענני החומצה גופרתית לתקופה של 30 יום, כדי שצוות האסטרונאוטים יוכל לאסוף מידע על האטמוספירה של הכוכב.

מעל עננים מחומצה גופרתית. חללית וצפלין(צילום: NASA Langley Research Center )

הקרקע של נוגה תהרוג כל אדם שיעלה עליה, אבל בגובה של 50 ק"מ מעל כוכב הלכת התנאים יחסית דומים לאלו של כדור הארץ. הלחץ האטמוספרי כמעט זהה וכוח הכבידה רק מעט קטן יותר, מה שיאפשר מסעות קצרי טווח. שהות ממושכת עלולה לגרום למחלות, עקב היעדר הגרביטציה. הטמפרטורה בגובה כזה היא בערך 75 מעלות - חם מאוד, אבל סביר לעומת הטמפרטורה על הקרקע, שגבוהה פי 6.

המשימה אמורה להתחיל עם גשושית רובוטית שתוצב בנוגה כדי לערוך בדיקות ראשוניות. בהמשך ישהו האסטרונאוטים 30 יום מעל כוכב הלכת, לאחר מכן שני אסטרונאוטים יעבירו שנה בנוגה והמטרה הסופית היא להגיע לנוכחות אנושית קבועה בעיר העננים שמעל הכוכב.

ה"עיר" הזו אמורה להיות קבועה במקום, אבל ניתן יהיה לבצע מסעות חקר באמצעות יחידה ניידת - צפלין מאויש וממולא בהליום בגודל 130 מטר, שאותו ילווה צפלין רובוטי קטן יותר, שגודלו 31 מטר. אותו צפלין ינצל את הקרבה של נוגה לשמש - חלקו העליון יכוסה בפאנלים סולאריים, שיאפשרו לו לפעול. כל זה, כמובן, לא יקרה בעתיד הקרוב. אולי רק עוד עשור או שניים.

"לנוגה יש ערך כיעד בפני עצמו לחקר ולהתיישבות, וגם כהשלמה לתוכניות למאדים", אמר כריס ג'ונס מנאס"א. "אם נגיע תחילה לנוגה, אפשר יהיה לבחון את הטכנולוגיות המתקדמות לפני מסע אנושי למאדים. זה יכול להיות מעין תרגול על רטוב לפני הגעה למאדים".