בחירות 2015: מי יתקן כשלים סביבתיים?

הבחירות שבפתח מחדדות יותר ויותר את המסרים שנבחרי הציבור מבקשים להציג לאזרחי ישראל. אמנם ברור לכולם ששוב יהיו אלו עניינים של מלחמה ושלום שיעמדו בחזית, לרבות חלוקת ירושלים, איראן ודאעש, המאבק מול החמאס והשיחות עם הרשות הפלסטינית.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :

• פוספט וחומרי הדברה במעגן הדיג בקישון
• בקשה לייצוגית שלישית נגד קצא"א: 971 מיליון שקל
• כ-300 אזרחים הפגינו נגד זיהום אוויר בחיפה
  

אבל יש מי שמבקש לשים על סדר היום הציבורי את נושאים החברתיים, ולהחיות את הדרישה של העם לצדק חברתי. מה שבטוח, שלמרות שצדק חברתי הוא גם צדק סביבתי ועל אף הדליפה של מיליוני ליטרים של דלק בערבה, האיום של זיהום האוויר במפרץ חיפה והמאבק בנוגע לכריית הפוספטים בשדה בריר, אג'נדה סביבתית לא נקבל מאף אחת מהמפלגות ומאף אחד מהמעומדים.

להפריד בין נושאים כלכליים, חברתיים וסביבתיים משמעו להפריד בין רווח לרווחה ובין צמיחה לזיהום ולפגיעה בטבע. המודל המסורתי של הכלכלה הניאו-קלאסית - זאת שרואה ברווח מירבי ובתועלת כלכלית חזות הכל ומבקשת לשמר את הפערים החברתיים ולנצל את משאבי הטבע מבלי להתייחס לפגיעה בסביבה - כשל. הכלכלה הסביבתית, שמתייחסת לכלכלה כאחת מהמערכות הסביבתיות ושמה דגש על שימור ההון הטבעי וכיוצא בכך על הקצאה יעילה של משאבים, מבקשת לתקן חלק מעיוותים אלה. בעוד שהכלכלה האקולוגית, שעוסקת בשאלת יחסי הגומלין שבין הכלכלה למערכות אקולוגיות, חותרת להגיע לרווח כלכלי, חברתי וסביבתי גם יחד.

ח"כ רגב מבקרת באזור הדליפה בערבה. האם נבחרי הציבור יקחו אחריות על הסביבה?(צילום: מאיר אוחיון)

אז מה היה לנו החודש, מע"מ אפס על דירות שהוחלף במע"מ אפס על מוצרי מזון ושניהם יחכו לאחרי הבחירות. הבטחות להעלאת שכר המינימום שיגנזו. דו"ח העוני של המוסד לביטוח הלאומי ודו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת, שמצביעים על כך שביטחון תזונתי וביטחון תעסוקתי הוא לא נחלתם של ציבור גדול בישראל, ושכ-19% או כ-32% מהאוכלוסייה בישראל עניים, תלוי לאיזה דו"ח אתם מאמינים.

אם זה לא מספיק אז משק הגז הטבעי נכנס עכשיו לטלטלה עם ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים לא לאפשר מונופול לחברת דלק של יצחק תשובה ולחברת נובל אנרג'י, החלטה חשובה שמטרתה לדאוג לצרכנים, למרות שלא בטוח שאפשר יהיה לייצר תחרות אמיתית בשוק הגז ואולי צריך פשוט לפקח על המחירים.

כשחיים במצב של הישרדות, ביטחונית או כלכלית, איכות הסביבה נדחקת הצידה. מצב של הישרדות הוא מצב של חיים מרגע לרגע, בלי יכולת לקחת החלטות מושכלות, לתכנן לטווח הארוך או לחשוב על אנשים אחרים, ובטח שלא על הסביבה. מצד שני, מבלי להקל ראש באתגרים הביטחוניים של המדינה, אולי קל יותר לברוח מסוגיות של בריאות הציבור וקיום בכבוד.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון