רכבת ישראל מציגה: משכורות גבוהות ונדיבות מפליגה

מה עושה הרכבת עם הכסף שלנו? הנסיעה ברכבת ישראל יקרה מדי עבור רבים מהנוסעים בתחבורה הציבורית. זו דעתו של שר התחבורה, ישראל כץ, שהבטיח להנהיג רפורמת מחירים שתוזיל את הנסיעה ברכבת, בעיקר עבור תושבי הפריפריה. אלא שהרפורמה המיוחלת לא יושמה, ונוסעי הרכבת ממשיכים לשלם תעריפים גבוהים יחסית לאמצעי תחבורה ציבורית אחרים. אחת הסיבות הרשמיות למחירים הגבוהים היא עלויות התפעול והקמת התשתית של הרכבת, אבל זה כמובן רק הסבר חלקי.

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

שר התחבורה ישראל כץ(צילום: ששון תירם )

משכורות ותנאים ברכבת - בעלייה

על-פי נתונים שפרסם השבוע הממונה על השכר במשרד האוצר, הוצאות שכר בלבד ברכבת ישראל הגיעו בשנה שעברה לשיא כל הזמנים: כ-745 מיליון שקלים, לעומת סכום שמוערך בכ-650 מיליון שקלים ב-2012. כל זאת בזמן ש-2013 ו-2012 הסתיימו עבור הרכבת בהפסד של 155 מיליון ו-156 מיליון שקלים, בהתאמה. ובסופו של דבר, עלויות השכר ברכבת - כמו כל פעילותה - מסובסדות על-ידי הציבור, בין אם מתקציב המדינה ובין אם באמצעות תעריפי הנסיעה ברכבת.

האם עלייה זו בשכר קשורה לתוספת בכוח אדם? על-פי הדו"ח השנתי של הממונה על השכר, מספר המשרות ברכבת ישראל בשנת 2013 היה גבוה בכ-10% ממספרן ב-2012: כ-2,683 לעומת 2,468, תוספת של 215 משרות. אלא שבמקביל, שכר הברוטו הממוצע ברכבת עלה אף הוא. כ-19 אלף שקלים אשתקד, לעומת מעט פחות מ-18 אלף שקלים ב-2012 - יותר מכפליים מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק לפי נתוני הלמ"ס. באופן טבעי, לעלייה בשכר הממוצע ברכבת ישראל התלוותה עלייה בעלות השכר: 23,153 שקלים לעומת כ-21,800 שקלים ב-2012.

כדאי גם לזכור כי מלבד שכר, עובדי רכבת ישראל נהנים מהטבות שאינן מקובלות במגזר הפרטי, ונחשבות נדיבות גם בקרב עובדי המגזר הציבורי. כך למשל, ילדי העובדים נוסעים חינם ברכבת. אם חשבתם שמדובר בילידם צעירים, חשבו שוב. שכן הגדרת "ילד" בחברת הרכבת הממשלתית, מפתיעה למדי: עד גיל 26. וכמה שווה יום הבראה ברכבת, שעומד בממוצע על 420 שקלים במגזר הציבורי? תופתעו לשמוע: כ-900 שקלים (נכון ל-2013), יותר מכפליים.

ועוד מספרים מפתיעים. לפי הדו"ח של הממונה על השכר, ברכבת ישראל עבדו ב-2013 כ-70 "בעלי תפקידים" - מנהלים בדרגות שונות. שכרם הממוצע של אלה עמד על כ-35 אלף שקלים, ועלות העסקתם על כ-47,500 שקלים.

כמה עולה תחזוקה?

בשנה שעברה זכתה חברה פרטית במכרז לתחזוקת קרונועי הרכבת. בתמורה להסכמת העובדים להעברת תחזוקת הקרונועים לחברה הפרטית, קיבלו עובדי הרכבת תוספות שכר ומענקים של עד 15,000 שקלים. להזכירכם, תמורת הסכמתם לוותר על עבודה. ומה קיבלו נוסעי רכבת ישראל בתמורה?

שר התחבורה הבטיח אמנם כי בעקבות העברת פעילות התחזוקה לחברה אחרת, השירות ישתפר, אלא שבפועל לא כך קרה. כך למשל, בהנהלת הרכבת האשימו השבוע את ועד עובדי הרכבת בחבלה מכוונת במנועי קרונועים. ועד העובדים לא רק טוען שאין בכך אמת, אלא גם מאשים את ההנהלה בכישלון הפרטת תחזוקת הקרונועים וכתוצאה מכך, השבתת רכבות נוסעים למשך זמן רב. למשל קו הרכבת לירושלים שלא חזר לפעילות. גם שר התחבורה התייחס לנושא, ואמר לפני כשבועיים כי "הרעיון היה לאפשר לגוף פרטי להשביח את עבודת התחזוקה... וזה לא קרה... ואני מאוד מודאג מבחינת המשמעויות לבטיחות".

זה עוד לא הסוף. לאחרונה שכרה רכבת ישראל את שירותיה של חברת ייעוץ פרטית. מטרתה של זו, שימו לב, היא לפקח על עבודות התחזוקה שמבצעת החברה הפרטית לה כולנו משלמים עבור תחזוקת הקרונועים. האם חברה פרטית - בינלאומית ובעלת שם בתחום תחזוקת רכבות - שמקבלת סכומי עתק כדי לתחזק קרונועים, ואמורה הייתה לשפר את איכות התחזוקה לדברי השר, אינה מסוגלת אפילו לפקח על העבודה של עצמה? מסתבר שלא. חברת הייעוץ הזו תקבל כ-450 אלף שקלים לכל חודש עבור עבודה שצפויה להימשך כארבעה חודשים.

כל זאת מהכיס הציבורי כמובן. כמו שאר הכספים שעולים לנו משחקי האשמה בין ההנהלה, העובדים והחברה הפרטית שמתחזקת את הקרונועים, שכר ההנהלה והעובדים ועבודות התחזוקה שמבצעת, שוב, החברה הפרטית. האם רכבת ישראל באמת צריכה לשלם סכום עתק למפקח על עבודות שביצעה ממילא במשך עשרות שנים?

כמה עולה לתחזק עמוד פייסבוק?

והנה אנקדוטה קטנה לסיום. לאחרונה החליטה רכבת ישראל כי היא זקוקה לניהול מקצועי של עמוד הפייסבוק שלה. לצורך כך נשכרו שירותיה של חברת פרטית, שמתמחה בפעילות ברשתות חברתיות. ומה יהיה שכרה של החברה? לפי הרכבת, תמורת ניהול עמוד פייסבוק במשך תקופה של 12 חודשים, תקבל החברה הפרטית סכום של 508 אלף שקלים (ובמלים: כחצי מיליון שקלים). נוסעי הרכבת יוכלו להתנחם בכך שבפעם הבאה שהם ירצו להתלונן על שירות לקוי, הם יוכלו לעשות כן בקלות וביעילות באמצעות עמוד הפייסבוק המקצועי של רכבת ישראל.

ברכבת ישראל אישרו את המספרים, והבהירו כי עליית תקציב השכר נובעת ממימוש הסכם השכר שנחתם בין הממשלה לעובדי הרכבת בדצמבר 2012, כמו-גם תוספת עובדים עקב הפיתוח המואץ. בכל הנוגע לחברת הייעוץ החיצונית שמשתכרת כ-450 אלף בחודש (90 אלף יורו) - "רכבת ישראל שכרה חברת ייעוץ מדנמרק במטרה לבצע בקרת איכות לתחזוקת הקרונועים, לצד חיזוק המקצועיות בתחזוקה וביצוע משימות שעובדי הרכבת היו אמורים לבצע ונמנעים מכך. שכר היועצים עומד על כ-90 אלף יורו לחודש. בכל הנוגע לרשת החברתית: "לרכבת ישראל עמוד פייסבוק רשמי לניהול קשר ישיר ושוטף בזמן אמת עם לקוחותיה, זאת כחלק מתפיסת שירות כוללת למתן מענה מהיר ויידוע על שירותי הרכבת השונים. על מנת לספק את השירות הטוב ביותר, התקשרה רכבת ישראל עם חברה המתמחה בתחום זה, כנהוג בחברות רבות במשק".