איך משפרים ציונים? מקשיבים לסטודנטים

בבית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מתבססת זו השנה השלישית אפשרות של פנייה לשיחות ייעוץ אישיות אצל הדיקן, במהלך שנת הלימודים. בשנה האחרונה נהנו כ-150 סטודנטים במוסד החינוכי ממדיניות הדלת הפתוחה שהונהגה בו.

לקריאה נוספת בלימודים :

• הפתעה לסטודנטים: המכללה עוברת לאור יהודה
• "לא העזתי להגיד שיש לי הפרעת קשב"
• מחקר ישראלי: ההורים מנג'סים - הילדים יסבלו מחרדות  
  

ד"ר הדס וייס, עוזרת דיקן לענייני הפרט בבית הספר, מסבירה מה הייחוד של השירות, ומה היתרון בדלת פתוחה לסטודנט, שמאפשרת לו להיפתח ולקבל סיוע גם מעבר לעניינים האקדמיים. "בהתחלה חשבנו שרק כמה בודדים יגיעו, והופתענו מכמות הפניות", מספרת וייס, "הפניות הן בנושאים שונים ומגוונים, ואינן קשורות רק להתמודדות עם הדרישות האקדמיות. האנונימיות מובטחת והסטודנט שותף מלא להחלטות שמתקבלות בענייניו. הרצון הוא לתת הרגשה של תמיכה ושל אוזן קשבת, ושהסטודנט ירגיש שהוא מקבל את המקום שלו".

לטענת וייס, לעתים סטודנטים מגיעים לשיחות האישיות מתוך עמדה ביקורתית ותוקפנית בעניין שהוא כביכול ביורוקרטי, כשבפועל בבסיס הפנייה נמצאת בעיה אחרת לחלוטין. לדבריה, זיהוי מדויק של הקושי האמיתי מקל מאוד על חוויית הרווחה של הסטודנט.

וייס מספרת על מקרה מסוג זה: "בתחילת השנה פנה אלי סטודנט שכעס שלא הסכימו להעביר אותו קבוצה. בשיחה שערכתי איתו הבנו יחד, שמה שבאמת הפריע לו הוא החשש שהוא לא יתחבר לקבוצה הנכונה, כי יש לו קשיים חברתיים. הפנייה ביטאה כעס כלפי הגורם המנהלי, והיוותה ביטוי של תוקפנות ותסכול. שידרתי לו אמפתיה ועזרתי לו לראות מה באמת הפריע לו, וכשנגענו בנקודת הקושי החברתי, זה עבד כמו קסם וכל התוקפנות נעלמה". 

ומעבר לקושי החברתי, יש קשיים נוספים?

"תקופת הלימודים היא ארוכה ונפרשת על פני שנים רבות. במהלכן, לא פעם מתרחש אירוע שניתן לכנותו כמשבר. בין אם זה בעיות בעבודה, בעיות עם בן הזוג, קשיים משפחתיים, מחלה או אובדן של קרוב. העומס בתקופת הלימודים הוא גבוה, והצורך להצליח בכל המישורים מייצר עומס רגשי ונפשי.

"לחלק מהסטודנטים יש גם התמודדות עם מעבר גיאוגרפי, וחלקם מתמודדים עם משבר אישי בבית ועם הצורך לשלב לימודים, עבודה וחיי משפחה. מי שמתחיל לימודים לתואר ראשון, לעתים מגיע עם היסוס והתלבטות לגבי התחום שבחר. המטרה שלנו היא לאפשר לו רווחה נפשית-רגשית שהיא מעבר לדרישות האקדמיות. כבר הוכח מחקרית שתמיכה גורמת לשיפור בהישגים האקדמיים".

"לא נכון לקרוא לשיחת ייעוץ 'טיפול'. יש הבדל בין השניים" (צילום: shutterstock)

"מה שמצריך טיפול פסיכולוגי עמוק מופנה במקרים שאני רואה לנכון לגורמים המתאימים. לכן, לא נכון לקרוא לשיחת ייעוץ 'טיפול'. יש הבדל משמעותי בין השניים. לכולנו לעתים יש בעיות וקשיים, ועצם השיתוף עם האחר, בגובה העיניים, הוא מקום שמאוד מכבד את הסטודנט ונותן לו תחושה של אכפתיות מצד המוסד".

וייס ממשיכה: "ברמה המתונה לחץ הוא גורם חיובי שמעודד תגובות יעילות במצבי עומס, אבל חשוב לראות אותו כגורם מאתגר שיאפשר שימוש ביכולות ולא כגורם מאיים. חרדה ברמה גבוהה פוגעת במישורים הקוגניטיביים והפיזיולוגים בנוסף להיבטים הרגשיים".

גם מנהלת צריכה ייעוץ

"הגיעה אלי מנהלת של בית-ספר תיכון, שהחלה בלימודים לתואר שני. היא נבהלה מהעומס ולא הצליחה לארגן את הזמן שלה. היא פנתה אלי וטענה שהיא לא יודעת כיצד לסכם את החומר.

"הזכרתי לה שהיא בעצמה מגישה תלמידי תיכון לבגרות בהיסטוריה, והזכרתי לה שהיא מורגלת בסיכום, ושהיא בסך הכל נמצאת במצב של חרדה ולכן היא 'שכחה' שיש לה המיומנויות הנדרשות".

"כתלמידת תיכון חוויתי חרדה ונקלעתי למשבר לקראת סוף תקופת התיכון שלי. לא ידעתי שאפשר לדבר עם מישהו, התמודדתי עם זה לבד והבטן התהפכה לי מבפנים. אותי לא ליוו ולכן אני מלווה אחרים, ומאמינה שבמיוחד מי שלומד חינוך צריך לגבש תפיסת עולם שרואה את האחר, שמכילה אותו ורואה אותו גם מעבר לדרישות האקדמיות".