שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איכס ועיר הנמל: 10 המבנים המכוערים בחיפה
    אם ננסה להבין מה מקור השם חיפה, התשובה היא שתלוי את מי שואלים. לפי הנוצרים, העיר נקראה על שם הכהן הגדול כייפא. יש הטוענים שזה בכלל קשור למילה חוף ואחרים קושרים זאת לחיפוי. אם ניקח את ההימור האחרון, השאלה מה יש לעיר לכסות ולהסתיר? התשובות לפניכם

    אחרי שבחרנו עבורכם את עשרת הבניינים הכי מכוערים בבירת ישראל, ולאחר שכעסתם על הבחירות שלנו ברשימת עשרת הבניינים הכעורים של תל אביב, הגיע הזמן להצפין לחיפה. שם, המשימה היתה קשה. לא כי המבנים יפים במיוחד, אלא ההפך. פשוט התקשינו לבחור מבין כל המונומנטים המגעילים של עיר הנמל הגדולה. בואו איתנו למסע בין גושים ויצורי בטון לא ברורים.

     

    מגדלי חוף הכרמל: המפלצת החיפאית

    מגדלי חוף הכרמל המכונים "המפלצת", שנויים במחלוקת אולי יותר מכל מגדל בעיר. המבנה המוזר הזה נמצא על רצועת החוף בסמוך למלון ליאונרדו, כחלק מפרויקט גדול שהיה אמור להתרחב לשני בניינים נוספים, ולשם כך גם לייבש את רצועת החוף.

    מגדלי חוף הכרמל. מפגע סביבתי (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    מגדלי חוף הכרמל. מפגע סביבתי(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

    למעשה יש כאן שני מפגעי סביבה בלתי נסלחים: האחד, פגיעה בחוף, באיכות המים ובכלל בסביבה, היות ובמקום ישנם צבי ים הנמצאים בסכנת הכחדה. השני הוא הפגיעה הברורה בנוף. הבניינים נטולי החן שלא לומר מבעיתים משהו, איימו לסגור את רצועת החוף בסוג של חומה בולטת שלא מתאימה למקום.

     

    בזכות חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה בראשות עמיר פרץ, השר דאז, החברה להגנת הטבע ובעיקר עמותת "אדם, טבע ודין" שהחלה את המאבק המשפטי, החליטה הוועדה לתכנון ובנייה לפני קצת יותר משנה כי הפרויקט ייעצר. כך שיש פה חצי סוף טוב, עכשיו רק צריך לחשוב על פתרון יצירתי להחזיר את הנוף לקדמותו ולהילחם ברעים, או במילים אחרות: להוריד את המפלצת של חיפה.

     

    בניין ממגורות דגון: היצ'קוק זה כאן

    אם תהיתם מאיפה מגיעים הגרעינים שאנחנו אוכלים, כמו חיטה, תירס, סויה ודורה, אז הנה התשובה. מרבית הגרעינים המיובאים לארץ מגיעים למבנה העצום הזה, ממגורות דגון בנמל חיפה. עד שנת 2003 המקום היה בבעלות פרטית ומאז עבר לרשות הנמלים. יוסף קלארווין הוא האחראי לצורתו של המבנה, אדריכל ישראלי שתכנן בין היתר את הר הרצל ומשכן הכנסת, say no more.

    ממגורות דגון. לא זז לשום מקום (צילום: דוד הכהן)
    ממגורות דגון. לא זז לשום מקום(צילום: דוד הכהן)

    אם תשאלו את תוכנית המתאר הארצית, השטח בכלל מיועד להיות פתוח לנוף הטבעי שהוא הים כמובן, אבל לא נראה שמישהו מתכוון להזיז בקרוב את המבנה הזה שגובהו מתנשא ל-65 מטרים.

     

    כל מי שעבר אי פעם ליד הממגורות יודע שהמחזה מזכיר סצינה מה"ציפורים" של היצ'קוק. המבנה תמיד היה מוקף בהמון יונים המעופפות כדי ללקט את הגרעינים שהתפזרו בחצר המבנה. הנהלת המקום אגב החליטה שהדרך הטובה ביותר להיפטר מהיונים - היא לירות בהן. היצ'קוק כבר אמרנו?

     

    קניון חיפה: האביר המגן של העיר

    אין שני לרושם ראשוני, הוא משפט מוכר וידוע. כנראה שבחיפה לא ממש שמעו עליו אחרת אין הסבר למבנה התמוה של קניון חיפה שנמצא בכניסה לעיר. מי שלא מכיר את העיר ייכנס בשערה הדרומי, יצפה בלוחות המתכת שמקיפים את הקניון - ויפרסס החוצה כבר ברמזור הראשון.

    קניון חיפה. מבנה תמוה (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    קניון חיפה. מבנה תמוה(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

    הקניון קיים משנת 1997 ושייך כיום לקבוצת עזריאלי לאחר שנקנה על ידה ב-2010. בתחילת דרכו ידע ימים יפים אולי כי לא היתה לו תחרות גדולה, ומעבר לחנויות ובתי הקפה אכלס גם מתחם גדול של אולמות קולנוע. בחלוף השנים נסגר הקולנוע ונפתח קניון נוסף גדול במרכז חיפה, מה שנגס קשות בקהל הלקוחות של קניון חיפה.

     

    פסקה שלמה נקדיש עתה, קוראים יקרים, ללוחות המתכת הענקיים שמונחים בחזית השמאלית של הקניון. ובכן - תעלומה. אולי חשבו "אם לא יצא יפה לפחות שייראה כמבנה מבוטח וממוגן"? כילדה הייתי בטוחה שבגלל החזית הקדמית של הקניון, שהיא יחסית יפה ועשויה מזכוכית שקופה, לקבלן שבנה את המבנה אזלו חומרי הבנייה והוא הביא מה שיש - לוחות המתכת המזעזעים. מעניין אם אכן כך הדבר.

     

    הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: מזרק בבקשה

    הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט שהוקמה בשנת 1969, התמזגה בשנת 1971 עם הטכניון. קבלו את הבניין המוזר הזה:

    הפקולטה. מזרק משונה (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    הפקולטה. מזרק משונה(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

    יש הטוענים שהבניין נבנה בצורת מזרק בהתאם לתפקודו. אם כך הדבר, אין שום קשר בין החפץ לצורת המבנה. הפקולטה נמצאת בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם ובולטת מאוד בשל גובהו וצורתו המשונה של הבניין.

     

    ובנימה אישית, אי שם בבגרותי למדתי בבניין וזכור לי שתמיד בכניסה השומר היה שואל את היוצאים והנכנסים מה לדעתם צורת המבנה. אם חשבתם שקשה לזהות שמדובר במזרק ממבט על, זה קשה כפליים כאשר מתבוננים בו מלמטה, ולכן רוב האנשים ענו במבוכה שזה נראה כמו עוד בניין. אלא שאז השומר התרגז כאילו תכנן ובנה אותו במו ידיו והיה אומר: "איך אתם לא רואים שזה מזרק? כמו שבניין שמלמד אנשים להיות רופאים צריך להיות".

     

    כנראה שהמשפט הזה, יחד עם ארשת הפנים הרצינית והגאה, עשו את העבודה ואנשים הנהנו לו בהסכמה ובחרדה.

     

    מזרח אירופה "שיק": שיכון רמת הדר

    המבנה הענק והאפרורי שלפניכם נמצא ברחוב הראשי של שכונת רמת הדר, ליאון בלום. כל מי שנוסע בירידה להדר לא יכול לפספס את השיכון המדכא שמכיל 130 דירות.

    שיכון רמת הדר. תזכורת קומוניסטית (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    שיכון רמת הדר. תזכורת קומוניסטית(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

    השיכון המכונה גם "רכבת" נבנה בשנות ה-60 על ידי האדריכלים שלמה גלעד ודניאל חבקין מטעם חברות הנדל"ן הגדולות בתקופה ההיא: "רסקו" ו"שיכון ופיתוח".

     

    האדריכלים קיבלו את ההשראה מהאדריכל השוויצרי לה קורבוזיה, שעיצב מבנים מודרניים במאה ה-20, כאלו שיתאימו לצרכים החדשים של התקופה ההיא כמו ריכוז אוכלוסיה במחסור שטחים ירוקים וקרוב למקומות העבודה.

     

    אז נכון שהיו אלה שנים שהיה צורך במציאת פתרון מהיר וזול למאות העולים החדשים שהגיעו לארץ, ונכון שכיום דירות רבות במתחם עברו שיפוץ והמקום עדיין נחשב למבוקש, אבל מה עם שיפוץ למבנה עצמו? למה להשאיר את הבטון החשוף הזה כמזכרת מנוכרת לזמנים פחות טובים, שלא לומר תזכורת קומוניסטית למזרח אירופה?

     

    האייפל החיפאי? אוניברסיטת חיפה

    את המבנה הכי גבוה בעיר עד לשנת 2002, תכנן אדריכל ברזילאי בשם אוסקר נימאייר. נשמע מוזר, נכון? אז האמת היא כמו תמיד, איפשהוא באמצע. האדריכל המצליח מריו דה ז'נרו, האמון על מבנים יפהפיים במולדתו, אכן הכין את הרישומים הראשוניים למבנה האקדמי החשוב של העיר אבל לא הגיע לשלב התכנון. פה נכנס לתמונה שלמה גלעד, אדריכל ישראלי שהחליט להשמיט את רוב החלקים מהתכנית של נימאייר.

    90 מטרים של אפור (צילום: באדיבות Lowshot)
    90 מטרים של אפור(צילום: באדיבות Lowshot)

    כאן, להבדיל ממקרה מגדלי חוף הכרמל ("המפלצת של חיפה" מתחילת הכתבה), רשות שמורות הטבע שנאבקה בתכנית הבנייה הבולטת על ראש ההר הירוק לא הצליחה במאבק והבניין שמזדקר לגובה של 90 מטרים נבנה בין השנים 1974 ל-1978 והפך לסימן ההיכר של רכס הכרמל.

     

    יש המדמים את הסיפור למקרה האייפל בפריז, שהרי גם את מגדל אייפל תושבי פריז לא אהבו בתחילה, ועם השנים הפך המגדל לסימן ההיכר של העיר. איך נאמר זאת בעדינות? המקרה הנוכחי קצת פחות דומה להוא הפריזאי.

     

    לאן נעלמו הביצים של גוראל? רכבל חיפה

    ביצי גוראל. שם סקסי למתקן לא מושך בעליל. מתוך שישה רכבלים בכל ישראל, אחד המפורסמים הוא זה החיפאי. מדובר ברכבל היחיד בעיר, נכון לזמן כתיבת הכתבה (מתכונן אחד נוסף מהאוניברסיטה למפרץ חיפה). הוא מקשר בין שכונת בת גלים השוכנת על חוף ימה של חיפה לבין שכונת סטלה מאריס על הכרמל. המתקן שהוקם ב-1986כולל שישה קרונות, המחולקים לשתי קבוצות של שלושה.

    ביצי החנק (צילום: גילי סופר)
    ביצי החנק(צילום: גילי סופר)

    הקרונות סגורים לחלוטין, מה שמבטיח הרגשת חנק למשתמשי המתקן, והעמודים המחזיקים את הקרונות צבועים בכתום זוהר כדי שלא נפספס את היופי הזה.

    אי אפשר לפספס את היופי הזה (צילום: יפה רזיאל )
    אי אפשר לפספס את היופי הזה(צילום: יפה רזיאל )

    אריה גוראל כיהן אז כראש עיריית חיפה והוא, למעשה, ההשראה לכינוי הרכבל - "הביצים של גוראל", כינוי שתושבי שכונת בת גלים נתנו למתקן בשל הצורה הכדורית של הקרונות. בעבר הוא פעל כמעט תמיד כשהנוסעים יכלו ליהנות, או שלא, מהסבר קולי על נוף העיר.

     

    כיום הרכבל פועל פחות אם בכלל, בעיקר לאחר מלחמת לבנון השנייה אז הופסקה פעילותו לשנה וחצי, וגם ההסבר קולי נדם. ההנאה האווירית הזאת משתרעת על 350 מטרים ובימים טובים יותר, בהם כאמור הרכבל עבד כמו שצריך, היה זה נחשב לבילוי שבתות ידוע ומספק עבור תושבי חיפה ותייריה.

     

    מרכז הזנות החדש: התחנה המרכזית הישנה

    נישאר בשכונת בת גלים, שם נמצא את התחנה המרכזית הישנה של העיר שהיתה ממוקמת סביב בניין אגד. אם קראתם את הכתבות הקודמות בנושא על תל אביב ועל ירושלים, בוודאי תבחינו כבר בעצמכם בסגנון הברוטליסטי האהוד כל כך על ידי אדריכלי הארץ.

    ברוטליזם במחלוקת (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    ברוטליזם במחלוקת(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

    הסגנון הברוטליסטי שמורכב מבטון גולמי חשוף בצורות פשוטות ומורכבות יחד, אפיין את הבנייה של אמצע - סוף המאה ה-20. בניין אגד והמרכזית הישנה עוצבו ותוכננו על ידי האדריכלים אריה שרון, בנימין אידלסון, אשר מילשטיין, פרייברגר ושמואל רוזוב.

     

    הדעות חלוקות לגבי הסגנון המדובר, אך מדובר בפתרון המהיר, הזול והנוח שהיה לבניית מבנים באותן שנים, וניתן להבין את הבחירה המשעממת בחומרים ובעיצוב. מה שלא ניתן להבין הוא מדוע זה נשאר לאורך כל השנים האלו ללא כל שינוי אדירכלי, תוספת מרעננת, צביעה או כל דבר אחר שישפר את המראה החומתי הזה. כיום את המקום הנטוש מאוטובוסים ובתי עסק תפסו עסקי הזנות ושאר ירקות מפוקפקים.

     

    צעצוע שהתקלקל: בית אבא חושי

    אבא חושי, ראש עיריית חיפה השני מיום קום המדינה, זכור לטובה בעיקר בשל תרומתו הרבה לעיר. חושי חתום על הקמת האוניברסיטה, תיאטרון חיפה והכרמלית הידועה. דבר אחד כרסם בזיכרון החיובי הזה שלו והוא המבנה בתמונה כאן למטה. מתנ"ס קהילתי הקרוי על שמו של חושי. בית אבא חושי שוכן ברחוב ע"ש אבא אחר, אבא הלל סילבר, בשכונת נווה שאנן, על המדרון הצפוני של נחל גיבורים, ואדי רושמייה בשמו הקודם, אם תרצו.

    מה לעזאזל חשבת? (צילום ג'ורג' גינסבורג)
    מה לעזאזל חשבת?(צילום ג'ורג' גינסבורג)

    המבנה משמש מאז שנת הקמתו ב-1969 ועד היום כמתנ"ס קהילתי תרבותי לכל הגילאים, כחלק מחזונו של חושי להפוך את העיר הצפונית למוקד תרבותי. ועכשיו בואו נדבר על הסיבה לשמה התכנסנו, מה לעזאזל חשב לעצמו האדריכל, פרופ' אל מנספלד, שתכנן את המתחם?

     

    עם כל הכבוד ויש כבוד לפרופ' מנספלד שהוא גם חתן פרס ישראל לאדריכלות, מה מטרת אותם עמודי מתכת אדומים המקיפים סימטרית את קומת הזכוכית המלוכלכת והלא סימטרית שניצבת מעל מבנה הבטון החשוף (כן, שוב הוא)? כל הסיפור נראה כמו צעצוע ילדים שנזרק לרצפה פעם אחת יותר מדי והתקלקל. את התשובה כנראה שלעולם לא נקבל אז נסתפק בכך שלפחות האודיטוריום הפנימי מציל מעט את המצב החיצוני.

     

    קבלת פנים בצורת קונכייה שבורה ובוהקת: מרכז הקונגרסים

    נסיים עם מבנה שלגביו, כמו לגבי רוב המבנים כאן ברשימה, הדעות חלוקות ויש שיכעסו על הביקורת. מרכז הקונגרסים של חיפה נמצא מול קניון חיפה שלעיל, ולכן גם הוא מקבל את פניהם של הנכנסים והיוצאים משערה הדרומי של העיר.

    מרכז הקונגרסים בחיפה. גב של צב
    מרכז הקונגרסים בחיפה. גב של צב

    כאן לא מדובר בסגנון ברוטליסטי עם בטון חשוף, לא לוחות מתכת או כדורים, אלא מבנה גדול עם גג מעוגל בצבע טורקיז בוהק.

    יש שיאמרו הקונכייה, גב של צב, קסדה שבורה ועוד שלל כינויים. התכנון שייך למשרד האדריכלים ברוך ברוך - יוסף סלמון אדריכלים ובשותפות האדריכל מיכה רטנר.

     

    שמונה שנים עברו מאז תכננה החבורה את המבנה ועד הקמתו ב-1996. אולי התלבטו איזה גב של חיה יהווה את ההשראה לגג או איזה צבע יבלוט יותר וכנראה שהסכימו ללכת עד הסוף. כך או כך מעניין מה חושבים חברינו הטובים מהחלל על הדבר הבולט הזה, שבוודאי רואים גם משם.

     

    מהו לדעתכם המבנה המכוער ביותר בחיפה, ואת מי שכחנו? כתבו לנו!

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איכס ועיר הנמל: 10 המבנים המכוערים בחיפה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים