תת תנאים בסערה: מאבטחים חשופים לגשם

השומרים והשומרות המועסקים באבטחת מוסדות החינוך בירושלים שבו הבוקר לעבודה ומצאו את עמדותיהם הרעועות מוצפות במים. למרבה הצער, זה לא מפתיע. אם לא די בשכר הנמוך שהם מרוויחים, מאבטחי בתי הספר בעיר מועסקים דרך קבע בתנאים ירודים, חשופים לפגעי מזג האוויר ולעתים אף ללא קורת גג לראשם. א', מאבטחת בבית ספר תיכון בעיר, ומרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת קו לעובד, התארחו באולפן ynet וסיפרו על מצוקת העובדים. צפו בראיון שערך איתם אטילה שומפלבי: 

א' (27) מועסקת בבית ספר תיכון בירושלים מזה כשנתיים מטעם חברת קבלן של העירייה. "התנאים מתחת לכל ביקורת", היא מספרת. "אנחנו יושבים במבנים רעועים, שלא ראויים לשיבת אדם. הבוקר, כשהגעתי לעבודה, גיליתי שהבודקה שלי מוצף במים. לי יש לפחות מפזר חום, אבל לעובדים רבים אין חשמל והדלתות שבורות. יש אפילו עובדים שאין להם אפילו בודקה והם חשופים לפגעי מזג האוויר כל השנה.

"זה לא נעים, אבל אני צעירה ויכולה איכשהו לספוג את זה", היא מוסיפה. "לאנשים מבוגרים זה הרבה יותר קשה, אין להם אפשרות לעבוד במשהו אחר ואין להם כוחות למלחמות. אם רוצים אבטחה ראויה לבתי הספר, צריכים לשפר את התנאים שלנו, גם מהבחינה הפיזית וגם מבחינת השכר". 

(באדיבות עמותת קן לעובד)

לפי נתוני קו לעובד, עיריית ירושלים מעסיקה כ-500 עובדים בשמירה בבתי ספר, מטעם כ-10 חברות קבלן, במסגרת פרויקט "אבטחת מוסדות חינוך". וילר מציין כי בחוזה בין העיריה לחברת הקבלן אין כל התייחסות לעמדת השמירה ולפיכך האחריות לספק להם עמדות ראויות מוטלת על העיריה - אבל זו מטילה את האחריות על בתי הספר, שמגלגלים אותה בחזרה אל העיריה. "אף אחד לא חושב שזה תפקידו", הוא אומר.

חשופים לגשם ולרוח

בעמותה מפרטים כי הם מקבלים תלונות רבות מעובדים, שלדבריהם נאלצים לעבוד בעמדות פרוצות לרוח ולגשם, ספוגות בטחב, חלודה ועובש. הבעיה מחריפה מן הסתם בחודשי החורף, כשהם נאלצים לעבוד בקור ובגשם ללא מחסה ראוי. בעמותה גם מדגימים סיכונים בטיחותיים של ממש, למשל עמדות עם חוטי חשמל החשופים למים המחלחלים פנימה, וכן עמדה הנמצאת בסמיכות גבוהה לערימת פחי זבל רוחשת זבובים ויתושים. 

על רמות הזלזול וההזנחה אפשר ללמוד בין השאר מצילום של אחת מעמדות השמירה - שהיא לא יותר מבודקה ישן וחלוד של מפעל הפיס. בחלק מהמקרים מאלתרים העובדים פתרונות שיסייעו להם להתמודד עם מפגעי הטבע. כך, למשל, אחד השומרים מתח בכוחות עצמו בד יוטה על הגג להגנה מהגשם.  

בודקה של מפעל הפיס שהוסב לעמדת שמירה - באדיבות עמותת קו לעובד

בד יוטה שמתח אחד השומרים כדי שיהיה לו מחסה

בקו לעובד מציינים כי העובדים פנו מספר פעמים לעיריה בבקשה לטפל בנושא, אבל לא זכו למענה. "לא יתכן שהעירייה תתנער מאחריות לעובדים המועסקים במוסדות חינוך בעיר ונאלצים לעבוד בתנאים מחפירים כאלה", קובלים בעמותה. "בגלל שאף אחד לא מוכן לקחת אחריות על העובדים האלה, הם נאלצים לאלתר כדי לעבוד בתנאים חצי נורמליים".

וילר מוסיף כי הבעיה בתנאי העסקת המאבטחים נכונה לישובים רבים בארץ, אבל בעיר הבירה הם סובלים יותר בשל החורפים הקשים הפוקדים את העיר. "המקור לבעיה הוא לא חברות הקבלן, כי החוזה לא קובע שהם מחויבים לעמדות השמירה", הוא מציין. "אף אחד לא חושב שזה תפקידו וכל הגורמים מגלגלים את האחריות מצד לצד, אך אנחנו מפנים את הביקורת לעיריה".

עמדות פרוצות וחשופות לפגעי מזג האוויר

אצבע מאשימה נוספת מפנים בעמותה כלפי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, הגוף האחראי על הליך ההתקשרות ועל המכרזים בין עיריית ירושלים לקבלני השמירה.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי להחלפת עמדות השמירה במוסדות החינוך ברחבי העיר. במהלך השנתיים האחרונות הוחלפו למעלה מ-200 עמדות שמירה ובמהלך השנה הנוכחית עתידות להיות מוצבות עוד כ-60 עמדות נוספות. יחד עם זאת, יש לזכור כי תפקיד המאבטחים הינו לפטרל במוסד החינוכי עליו הם מופקדים ולחפש מפגעים, ולא להסתפק בישיבה סטטית בעמדה. יש לציין כי בכל מקרה בו מתגלים ליקויים משמעותיים יש לפנות לקצין הבטיחות האזורי למען טיפול מהיר".

מהחברה למשק וכלכלה נמסר בתגובה: "משכ"ל אינה מתקצבת את העיריה. משכ"ל עורכת מכרזים לחברות שמירה שבמסגרתם נקבעים תנאי השכר של השומרים והחברה מפקחת על עמידת הקבלנים בתנאי חוקי העבודה השונים. כל הקשור לעמדות השמירה והמתקנים הפיזיים שבהם הם מוצבים במוסדות החינוך הוא באחריותה של העיריה ואין לכך קשר למשכ"ל".