תודה רבה, אדוני ראש העיר / טור אישי
זה מאוד צורם שהתגובה לאולם החדש בת"א היא קריאות נאצה כלפי חולדאי. קשה לי להאמין שאנשים שזכרונם אינם בוגד בהם, עדיין מתגעגעים לאוסישקין. אריק הניג, אדום בנשמה, מרוצה מהמעבר ל"דרייב-אין"
הכדורסל שלנו התקנא בכדורגל, ומהיום והלאה אפשר לראות מצד ימין של נתיבי איילון לכיוון צפון אולם כדורסל חדש - מעין בונבוניירה - כפי שהוא נראה גם בפנים. מדובר ביציאה מוצלחת ביותר, ויש לנו הרגשה שהשחקנית הראשית במגרש, הפועל ת"א, עוד תשבע שם נחת.
האיש שבזכותו קם ממלא המקום של ה"דרייב-אין" הוא ראש עיריית ת"א, רון חולדאי, וכנראה זה הפרק האחרון בסאגה של אוסישקין. היא החלה כשחולדאי החליט להרוס את האולם העתיק ליד הירקון. כאדומים נאמנים התייצבנו מול הנסיונות להריסה, כעסנו אז, ממש כמו שאנחנו שמחים וצוהלים עכשיו.
חולדאי הוכיח לנו שוב שהוא אחד האנשים המוצלחים במנהיגות הישראלית, וחבל שאין לו כוח להתמודד על ראשות הממשלה. הרזומה שלו הוא כמו פמפלט לתפקיד הזה. זה התחיל בטייסת קרב בחיל האוויר, פיקוד על בסיס, ניהול הגימנסיה הרצליה וגולת הכותרת, ראשות עיריית ת"א, אותה הפך לניו יורק של המזרח התיכון.
זה מאוד צורם שהתגובה לבניין המוצלח היא קריאות נאצה כלפי חולדאי. קשה לי להאמין שאנשים שזכרונם אינם בוגד בהם, עדיין מתגעגעים לאולם שבקיץ היה מותיר אותך נוטף נוזלים ובחורף היה הופך אותך לקרטיב. מי שרוצה, יכול להצטרף אלינו בהענקת התודה.
