מחקר הוכיח: אנשים אופטימיים בריאים הרבה יותר
רוצים להיות בריאים יותר? שמרו על גישה חיובית לחיים: חוקרים שבדקו אלפי אנשים מצאו כי אלה שהיו אופטימיים יותר היו גם בעלי מדדים תקינים יותר של הלב וכלי הדם. הממצאים תואמים מחקרים קודמים, שמצאו קשר בין המערכת הנפשית לזו הגופנית
אופטימיות שומרת על הלב שלכם: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אילינוי שבארצות הברית מגלה כי אצל אנשים אופטימיים מדדי תפקוד הלב וכלי הדם טובים יותר.
המחקר כלל 5,100 מבוגרים שעברו מדידות לחץ דם, משקל, גובה, רמות סוכר בדם וערכי כולסטרול. במקביל נשאלו הנבדקים באשר לתזונתם, הפעילות הגופנית והעישון. כל נבדק דורג בסולם 0 עד 14, כאשר 0 פירושו נתונים בריאותיים גרועים, וציון 14 ניתן למצב בריאותי טוב. בתוך כך התבקשו הנשאלים למלא שאלונים בנוגע לבריאותם הנפשית ומידת האופטימיות שלהם בחיים.
החוקרים מצאו כי אלה שהיו אופטימיים יותר, היו בעלי סיכוי גבוה ב-76% להיות בעלי מדדי בריאות
המחקר הישראלי
מחשבות חיוביות מונעות סרטן
ד"ר איתי גל
זה הכל בראש שלך: חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצאו כי נשים אופטימיות היו בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד. מנגד, נשים שחוו טראומה היו בסיכון גבוה בעשרות אחוזים ללקות במחלה
"מדובר בממצאים משמעותיים ביותר שעשויים להשפיע על סיכון התמותה", אמרה ראש צוות החוקרים, רוזלבה הרננדז. "אנו משערים שקיימת השפעה התנהגותית על אורח החיים. אנשים אופטימים נוטים לראות את הטוב גם בסיטואציות גרועות, מה שמאפשר להם להשיל מעצמם קילוגרמים, להפחית חרדה ולהתמקד בטוב שבחיים".
מחקרים קודמים: אופטימיות עוזרת להחלים מסרטן
בעבר כבר נבחנה השפעת האופטימיות על הבריאות. חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר שבניו יורק מצאו כי אנשים בעלי גישה חיובית לחיים, היו בעלי מערכות חיסון ולב תקינים יותר, עברו הריונות תקינים, היו בעלי סבילות גבוהה יותר לכאב ואף החלימו מהר יותר מסרטן.במחקר ישראלי משנת 2008 נמצא כי חשיבה אופטימית הפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן שד ב-25%, ומנגד אירועים טראומטיים הגבירו את הסיכון ללקות במחלה ב-62%. עדיין לא ברור במדוייק כיצד משפיעה האופטימיות על הבריאות, אולם על פי ההערכות קיים קשר בין המערכת הנפשית לחיסונית המשפיעות זו על זו.
עדות נוספת לקשר בין הלב למערכת הנפשית ניתן לראות בתסמונת הלב השבור, או בשפה הרפואית: "סינדרום אקו-טסובו". מדובר בתסמונת השכיחה בעיקר אצל נשים, ומתאפיינת בכאב בבית החזה וקוצר נשימה הדומים להתקף לב, בעקבות אבל, פרידה או ארוע טראומטי.
תסמונת זו תוארה לראשונה ביפן בשנת 1990. בשל צורת הלב - שנראית אצל החולים כמו כד עם צוואר בקבוק צר - קיבלה התסמונת את שמה, שמקורו בכד דייג מסורתי ששימש את הדייגים היפנים כדי לצוד תמנונים. בשנת 2006 סווגה התסמונת כמחלת לב על ידי ארגון הלב האמריקני.
לא ברור מה בדיוק גורם לתסמונת, אולם על פי ההשערה המקובלת, רמות מוגברות של חומרים הקרויים קטכולאמינים, גורמים לעיבוי המחיצה בין חדרי הלב ולחסימה של מוצא החדר. כתוצאה מכך, נוצרת חסימה משמעותית באספקת הדם לשריר הלב. למרבה המזל, התסמונת הזו, אף שהיא בעלת מאפיינים הדומים להתקף לב, חולפת ולרוב אינה כרוכה במחלות בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
