שתף קטע נבחר

מטרה קלה. בניגריה מפקירים חיילים בשטח

כלי הנשק שלהם פחות טובים מאלה של הטרוריסטים, הם לובשים מדים לא אחידים כי אין כסף והכי גרוע - ננטשים בשדה הקרב. CNN בכתבה על החיילים הניגרים שמתקשים להתמודד שווה בשווה מול "בוקו חראם"

לא רציתי לשאול את השאלה. "האם את חושבת שבעלך מת?". פניה הצעירות התעוותו; דמעות מילאו את עיניה האדומות. "אני לא יודעת. אני מתפללת לאלוהים לתת לו הזדמנות נוספת", היא אמרה בגמגום. הכאב שלה עוטף את שנינו.

 

עוד חדשות בעולם :

"הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"

בני 30 וכותבים את הנאום החשוב באמריקה

שוטרים ריססו בגז מדמיע ילדים שמחו בבית ספר

נקמת נסראללה תגיע ביום "נוח" מבחינתו

 

לאישה יש שלושה ילדים. לפני ארבעה חודשים עזב אביהם את הבית והצטרף ליחידתו הצבאית בקו החזית במלחמה נגד "בוקו חראם". הוא נראה לאחרונה מדמם ויורה בנשקו בשעה שלוחמי "בוקו חראם" ביצעו התקדמות. החברים שלו ברחו.

 

חסר להם ציוד למלחמה. חייל ניגרי באזור ג'וס (צילום: CNN) (צילום: CNN)
חסר להם ציוד למלחמה. חייל ניגרי באזור ג'וס(צילום: CNN)

 (צילום: CNN) (צילום: CNN)
(צילום: CNN)

בעיר ג'וס, שלוש שעות נסיעה צפונית מאבוג'ה, הצפון המוסלמי בעיקרו נפגש עם הדרום הנוצרי בעיקרו. צפונית-מזרחית לעיר נמצאת הטריטוריה של "בוקו חראם", שטח אדמה בגודל של בלגיה.

 

צעד פצוע 70 ק"מ וסירבו לשלם לו על תרופות

העיר שנמצאת על קו השבר הניגרי משמשת בית לאלפי כוחות צבא ולסיפורים שלהם. חייל אחד מספר לי שגם הוא הושאר בשדה הקרב בשעה שחבריו ברחו. הוא לא מאשים אותם. "אין להם ציוד למלחמה", הוא אומר.

 

במשך שלושה ימים הוא צעד 70 קילומטרים והוא פצוע ובודד. החובשים הצבאיים סירבו לשלם 200 דולר עבור תרופות שיסייעו לו להחלים במהרה.

 

החיילים הניגרים נמצאים בנחיתות גדולה מבחינת כלי נשק לעומת ארגון הטרור האיסלאמיסטי. ל"בוקו חראם" יש נשק נגד מטוסים, ואילו לחיילים יש רובי קלצ'ניקוב קטנים וכל אחד מהם מקבל 60 כדורים.

 

 (צילום: CNN) (צילום: CNN)
(צילום: CNN)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

המורל נמצא בשפל. קצין צעיר מספר שהשחיתות היא הבעיה. "לא רק הגנרלים", הוא אומר. "כולם במדינה רוצים להתעשר; בכל האמצעים האפשריים".

 

איפה הכסף?

מיליארדי דולרים שהועברו לתקציב משרד ההגנה לא מגיעים לכוחות בשטח. "אתה קונה את ערכת הבגדים לעצמך", מספר לי חייל אחד. לאף אחד אין את אותם המדים, מספר חייל אחר. "אלה מדי בנגה בנגה". התוצאה היא שכשהם בורחים מ"בוקו חראם" זה ממש כאוס; הם לא יודעים מי חבר ומי אויב.

 

עבור משפחות החיילים המתים לא נותר דבר. "כשבעלי מת הם קברו אותו ללא ידיעתי", מספרת לי אלמנה אחת. היא לא מקבלת מהצבא פנסיה בעקבות מות בעלה. לדבריה, יש עוד הרבה נשים כמוה שחוששות לדבר משום שהן עדיין מתגוררות במגורי החיילים.

 

גורמים בממשלת ניגריה הבטיחו לנו שהם עובדים על השגת נשק טוב יותר עבור הכוחות הלוחמים. הם זקוקים לו נואשות כדי להפוך את פני המלחמה הזו.

 

הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
החיילים הניגרים נלחמים בנשק לא איכותי
צילום: AP
מומלצים