הסוד שעומד מאחורי כל הסכם גירושים טוב

גבר, שנשוי למעלה מ-60 שנים, גילה לי את סוד הנישואים שלו: הוא אמר לי שנישואים דורשים ויתורים, אבל כדי שהם יהיו טובים, צריך לאהוב את הוויתורים. באותו רגע היה הגבר הזה בעיני כהלל הזקן שהתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת, ועמד במשימה.

עכשיו בערוץ יחסים:

בת 30, מפחדת מהקו הדק שבין פשרה לויתור

ילדי גירושים: איך זה משפיע על חיי האהבה?

והנה סוד נוסף: גם בגירושין צריך לאהוב את הוויתורים. כי אם ויתרתם באהבה, בן/ת הזוג ישמחו לשוב הביתה. אך אם ויתרתם מתוך מחויבות וללא שמחה - הדבר יורגש.

בואם של ילדים לעולם מביא עימו ויתורים רבים, ולעיתים אנו נדרשים לויתורים משמעותיים יותר. כששני בני הזוג עושים ויתורים, הם נהיים חלק ממרקם של מערכת יחסים טובה ואיתנה. כאשר צד אחד עושה את עיקר הוויתורים, המערכת אינה מאוזנת, והוויתור הופך לאילוץ שילווה בתסכול, ועלול להפוך לאחד הגורמים לשבר בנישואים, לעיתים עד כדי פרידה.

הוויתור על הנקמה

הוויתור העיקרי שנדרש בעת פרידה, הוא על העלבונות והרצון לנקום ולהעניש. תהליך הפרידה מציף את משקעי העבר שתרמו לפרידה - העלבונות, המלים המכוערות שנזרקו בחלל החדר והיחס המזלזל, והנטייה הטבעית היא לנסות ולגבות את מחיר העלבון דרך הילדים או ההסדרים הכספיים.

בני הזוג הנוקמים יעשו מאמץ לתת הסבר הגיוני לתביעות או לסירוב שמקורם בנקמה: "עד שהגעתי לאן שהגעתי בעבודה, עכשיו היא רוצה לחגוג על המשכורת שלי?"; "עכשיו הוא רוצה שהילדים יהיו אתו חצי שבוע? איפה הוא היה עד עכשיו? הוא בכלל לא יודע איך מגדלים ילדים?".

אך למרות האמירות הקשות, ברור לשני בני הזוג שהסדר והסכמות מחייבים ויתור. איך אפשר לוותר על המקום של הצודק ושל הקורבן שפירוק הנישואים נכפה עליו? ובכן, זה הזמן לצאת מהביצה של משקעי העבר, העלבונות וכאב הפרידה, ולזכור שבתוך המערכת יש ילדים שזקוקים לנוכחות קבועה של שני ההורים ולביטחון כלכלי בכל אחד מהבתים שבו הם חיים. כי כשנוקמים בבן הזוג, גם הילדים משלמים את המחיר.

לאהוב את הוויתורים. גם בזמן הזוגיות וגם בזמן הגירושים(צילום: shutterstock)

הבסיס להסכם גירושים טוב

אם כן, הוויתור הראשון בדרך להסכם גירושים הוא על מרכיב הענישה והנקמה, ויחד אתו על מרכיב ההתחשבנות. לקראת עריכת הסכם גירושים כדאי שכל אחד מבני הזוג יבדוק את צרכיו לאחר הפרידה, ויחשוב איזה פתרון משרת את הילדים בצורה המיטבית, ואפילו ככל שהנדיבות הרגשית מאפשרת, ינסה לבחון בעין אוהדת את צרכיו של בן הזוג האחר. מהמקום הזה ניתן לבחור את הפתרון.

במקום לראות בויתור סוג של פשרה או אפילו כניעה, כדאי למצוא את התועלת שצומחת מהוויתור לכל אחד מהצדדים וכמובן לילדים. כי רק כשרואים את התמונה המלאה, את ההשפעה של כל החלטה על מישורי החיים השונים, אפשר להתחיל לאהוב את הוויתורים.

   << כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים! >>

מחקרים הוכיחו שנטייתו הטבעית של אדם היא לזכור אירועים כואבים, יותר מאשר אירועים נעימים. התייחסות לויתורי הפרידה כאירוע כואב, משמעה להמשיך ולחיות עם הכאב עוד זמן רב. לעומת זאת, עיבוד הפרידה והאובדן הכרוך בה, מאפשר להגיע למקום של השלמה והבראה.

כדאי גם לאמץ נקודת מבט חיובית ביחס לויתורים שנעשים בפרידה, ולראות בהם בחירות שנועדו לאפשר איכות חיים טובה יותר. העיסוק בפרידה, זמן רב לאחר שקרתה, מעכב את היכולת שלנו להתקדם בחיים ולעבור לפרק הבא. אין כאן אלטרואיזם כלל, רק היגיון. פרידה שנעשית באופן יעיל, בהשלמה עם התהליך, עם הוויתורים והאובדן שכרוכים בה, היא זו שמאפשרת ללכת הלאה, לחזור מפירוק לצמיחה, להתפתחות ולהגשמה עצמית.

הכותבת הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום הגישור.