מלח מוזהב ישראלי-פלסטיני יביא את השלום?

שותפות עסקית שנרקמת בצפון ים המלח מנסה לייצר מודל של שינוי, לפחות מבחינה כלכלית. שני השותפים, אלון ליאור, שמאי במקצועו ויזם בתחום המזון, וחוסאם חלאק, תושב ירושלים ובעלי מפעל המלח לגדה, מנסים לייצר שלום כלכלי באמצעות ייצור מלח גורמה.

לכתבות נוספות בנושא ים המלח בערוץ כלכלה ירוקה

הימה נמחקה: תמונות לוויין מאסון אקולוגי

"תעלת הימים": זורים מלח על הפצעים

צפו: כך מייצרים מלח מים המלח 

השניים מייצרים בשנים האחרונות את "מלח 424" - מותג מלח בטעמים שונים. במפעל מועסקים 20 עובדים, רובם תושבי יריחו. בנוסף למלח הגורמה, מייצרים במפעל גם מלח המשווק לרשות הפלסטינית ומייוצא למדינות כמו ירדן וגרמניה. חוסאם אינו חושש מהסיכון הכלכלי שבשותפות עם ליאור: "אני לא חושב שאתה יכול לגור בארץ הזאת ולא להיות תחת סיכון כלשהוא, אבל באותו זמן זה סיכון מחושב. אנחנו מאמיניים שהכרחי שנשקיע".

ייצור המלח מתחיל בשאיבת מי ים המלח לבריכות המפעל. במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר מתבצע קציר המלח, והוא מועבר למפעל עצמו, שם הוא מיוצר בשלושה סוגים: מלח גס, מלח עדין ואבקת מלח המשמשת לתעשיות המזון והקוסמטיקה. המלח הארוז מועבר למפעל בחיפה, בו מועסקים בעלי מוגבלויות.

בחיפה עובר המוצר תהליך אוסמוזי ומקבל טעמים שונים, כמו תפוז, שום, צ'ילי, מרלו וזהב. מדוע להוסיף זהב למלח? "הוא משמש לקינוחים ונותן נופך יוקרתי", אומר ליאור. כיאה למלח גורמה, המחיר בהתאם: עלות ממוצעת של מלחיה אחת נעה בין 22 ל-32 שקלים.

האסון האקולוגי של ים המלח ניכר היטב בביקור במפעל: "לפני 45 החוף היינו יכולים לעמוד ליד גדר המפעל ולזרוק אבנים למים", מספר חלאק, "עכשיו המים נסוגו למרחק של קילומטר. זה מביש, אנחנו צריכים לקחת אחריות ולהעלות מודעות לאסון שנעשה בידי אדם".