שתף קטע נבחר

שיר חדש לעילי בוטנר: "יש לי קריירה מוזרה"

אחרי עשור של קריירה מצליחה, היוצר עילי בוטנר התגבר על החשש והחליט לעמוד בפרונט ולשיר. "אני כל כך חסר ביטחון במקום הזה. אני גיטריסט שרגיל לראות את הגב של האמנים". האזינו לשיר החדש בבכורה

קשה להוציא אמירה נחרצת מעילי בוטנר. קשה? התכוונתי בלתי אפשרי. בוטנר, שחוגג בימים אלה עשר שנות פעילות עם אלבום אוסף כפול לו ולחבריו בלהקת ילדי החוץ (אדר גולד ואוהד שרגאי) המשלב בין שלל הפרויקטים והאמנים שכתב להם, מסרב לעשות פרובקציה, לתקוף או להתאכזב - גם כשהוא נדחק לפינה. שילוב בין אופי מולד ומזג נוח, או אולי רצון לא לסטות מהמשבצת ולרצות את כולם? כך או כך, הסינגל החדש  של היוצר וחבריו ללהקת ילדי החוץ (אשר בו הוא גם שר לראשונה) מתוך האוסף שייצא בחודש מרס נקרא "טיפות", ולכותב שורות אלה קשה שלא לחשוב על הטיפות בחייו של בוטנר, או ליתר דיוק - נטייתו ללכת ביניהן. האזינו לשיר בבכורה.

 

 

"לגמרי. אני גם עצמי חושב ככה!", הוא עונה בתשובה לשאלה אם הוא לא צעיר מדי בשביל אלבום אוסף. "אבל כן, חלפו עשר שנים מאז שהתחלתי בכתיבת השירים הראשונים שלי, שבהתחלה היו שירים שנתתי לאמנים אחרים, מה שנקרא. עוד לא היה לי אז אלבום מלא משיריי, רק נתתי שירים לזמרים כמו נינט וריטה, ורק לאחר מכן בעצם התחלתי לכתוב שירים. מי שמכיר אותי יודע שאני גיטריסט. אני רגיל לראות את הגב של האמנים. וזה המקום שתמיד רציתי להיות בו. כל הנושא הזה של כתיבת שירים הוא משהו שלא חלמתי עליו אף פעם. בתור נער זה בכלל לא עניין אותי. כל העניין הזה פתאום שעברו עשר שנים ויש המון שירים – זה משהו שאני עוד לומד לחיות איתו".

 

אתה אומר שאתה גיטריסט, אבל לאט לאט הגעת לפרונט ובשיר החדש שלך אתה כבר שר.

 

"אני מעריץ גדול של זמרים וזמרות, ובאמת אסיר תודה לכל מי ששר את השירים שלי במשך השנים האלה. אני הרי לא זמר, גם לא רואה את עצמי ככזה, אבל כל הסיפור הזה התחיל אחרי שאת ההופעות שלנו התחלתי לפתוח בשיר שאני שר, במכתב לאחי. גיליתי שבשירה הזו, אפילו אם היא חרישית, אני מוצא הרבה כוח, גיליתי שזה נורא מחבר אותי אל קהל ואת הקהל אלי. והמקום הזה של לבוא ולשיר בסינגל החדש הוא תולדה של מה שקרה בהופעה. אמרתי - 'אוקי, אני שם לרגע את הפחד בצד, ואני מנסה'. נכנסתי לאולפן והקלטתי ואהבו את מה שיצא , אז החלטתי להשאיר את זה".

 

להרכב הנוכחי שלך קוראים "עילי בוטנר וילד החוץ". השם שלך בכל זאת מקדימה.

 

"תראה, יש לי קריירה טיפה מוזרה, נקרא לזה. אני יוצר, לא זמר. הקריירה שלי מורכבת משיתופי פעולה. אני תמיד ליד הזמר, לפעמים אני מקדימה, אבל אין איזו מחשבה של 'בואו עכשיו נשים את עילי באמצע. קודם היה את 'שווים' עם רן (דנקר), באלבום שבא אחר כך עבדתי עם מבצעים שונים, ופה זה הרכב".

 

יכול להיות הרכב או צמד, עכשיו להקה. בוטנר וילדי החוץ (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
יכול להיות הרכב או צמד, עכשיו להקה. בוטנר וילדי החוץ(צילום: אוהד רומנו)

 

יכולת לקרוא לו פשוט "ילד החוץ". בכל זאת, השם שלך בולט כאן. יש לזה משמעות.

 

"כן, יש לזה משמעות. אבל גם לשם 'ילדי החוץ' יש משמעות, אגב, זה לא סתם שם שנתנו. גם במקום ממנו אני מגיע ובדברים שאני מתעסק איתם בשירים שלי המונח 'ילדי חוץ' הוא לא מקרי. מסתתר מאחוריו משהו. הפלוס בקריירה מהסוג הזה הוא שאני באמת יכול בכל פעם לעשות משהו אחר. אני יכול להיות הרכב או צמד".

   

אגב עשור, בלוג מוזיקה פופולרי כתב עליך פעם "עילי בוטנר הוא התוצר המסוכן ביותר שיצא מתרבות הפריים טיים של העשור האחרון". אתה יכול להבין את הביקורת נגדך?

 

"קודם כל, אני מודה לכל מי שמתייחס לשירים ולכתיבה שלי. אני מודה על ביקורות טובות שיש, ויש הרבה, ואני גם מודה על ביקורות רעות שיש  ויש לא מעט. אני באמת כותב שירים אישיים. מי שקצת מכיר אותי יודע מה מסתתר בהרבה מתוך השירים שלי. יש אנשים שזה נוגע בהם ויש אנשים שזה לא. לא חייבים לאהוב הכל וזה בסדר".

 

אבל אתה מסוגל להבין את הביקורת הזו? טוענים שאתה לא מחדש, עושה משהו מרכזי מדי.

 

"אני מסוגל להבין הרבה. כתבו באיזושהי ביקורת שאני נורא רוצה להיות כמו המון אנשים אחרים. זה בסדר, אנשים יכולים לאהוב אותך ואנשים יכולים שלא, באמת בשורה התחתונה - הקהל הוא מה שחשוב. לא מחדש בעיני אחד, מחדש בעיני מישהו אחר. אני לא עוסק בלרצות. יש לי הערכה גדולה למבקרי מוזיקה, אבל אני לא יכול לקלוע לטעמם של כולם. באמת מה שמשנה לי זה מה שהקהל חושב ומה שהוא אוהב. הקהל מחבק אותי בעשר השנים האחרונות ואני מודה לו. הוא מגיע להופעות, אנחנו מופיעים בהמון מקומות גדולים ופוגשים המון אנשים וזה מה שחשוב. יכול להיות שיש אנשים שיותר מתחברים ויש שפחות, אבל אני לא יכול להתנהל לפי מה כתבו עלי ומה אמרו עלי. על כל ביקורת לא טובה יש ביקורת טובה".

 

"לא חייבים לאהוב כל מה שאני עושה". עם רן דנקר, שותפו לאלבום "שווים".  (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
"לא חייבים לאהוב כל מה שאני עושה". עם רן דנקר, שותפו לאלבום "שווים". (צילום: ירון ברנר)

 

אז בעצם אפשר להגיד שאלבום האוסף מסכם את תהליך הפיכתו של עילי בוטנר מכותב לאמן מבצע. השלמת תהליך.

 

"איזה השלמה, לא נראה לי שאשלים אי פעם עם זה. אני כל כך חסר ביטחון במקום הזה ומסתכל על דברים מהצד ומתקשה להאמין. גם אחרי עשר השנים האלה אני מאוד חסר ביטחון. יש ב'טיפות' משהו מאוד מסוים, התוכן שלו הוא מה שגרם לי לרצות לשיר אותו. אנחנו לא פועלים לפי מהלכים. זה לא בא מהמקום הזה".

 

עילי בוטנר וילדי החוץ יופיע ב-14.2 (יום האהבה) בהיכל אומניות הבמה בהרצליה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום עטיפה: סטודיו דורון עדות
עילי בוטנר וילדי החוץ. הולך בין הטיפות
צילום עטיפה: סטודיו דורון עדות
לאתר ההטבות
מומלצים