שתף קטע נבחר

כסף קטן, חוצפה גדולה

נחשפנו לשני סיבובי התגוששות בין מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה - הפעם סביב מי לא יטפל בפרשת הבקבוקים של שרה נתניהו. זה מעביר לזה מידע. זה מחזיר לטיפולו של זה בטענה שזו אינה סמכותו. לאחר מכן מתגלה "אי הבנה". אולי בקבוקים הם רק "כסף קטן", אבל כאן מדובר בחוצפה גדולה

היו ימים שבהם מבקרי המדינה והיועצים המשפטיים לממשלה ניהלו עימותים מתוקשרים סביב השאלה מי מהם ינהל חקירות ובדיקות נגד שחיתות שלטונית. שני ראשי המוסדות ניהלו את הקרבות כשהם חמושים בחוות דעת מלומדות ואפילו נזקקו לא אחת לשירותי בג"ץ כדי שיחווה דעה מי הגוף שיזכה בניהול החקירה. אבל עכשיו, מתברר, אנחנו חיים במציאות אחרת.

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

כפי שראינו לפני חצי שנה וגם אתמול כשהגיע מידע מדאיג מפיו של מני נפתלי למבקר המדינה, יוסף שפירא, וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בעניין ההתנהלות בבית ראש הממשלה נתניהו (ועוד לפני כן בפרשת ביביטורס), נחשפנו לשני סיבובי התגוששות - הפעם סביב מי לא יטפל בפרשות הללו. זה מעביר לזה מידע. זה מחזיר לטיפולו של זה בטענה שזו אינה סמכותו. לאחר מכן מתגלה "אי הבנה", כשכל אחד מסביר שחשב שהאחר מטפל בעניין. אולי בקבוקים הם רק "כסף קטן", אבל כאן מדובר בחוצפה גדולה.

 

בנימין ושרה נתניהו (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
בנימין ושרה נתניהו(צילום: גיל יוחנן)

אז מצד אחד זה מצוין. לכאורה, סוף-סוף ימות המשיח. לראשונה זה 20 שנה ראש ממשלה בישראל אינו נחקר במשטרה, אינו מודח בגלל חקירות פליליות והוא פנוי לנהל את המדינה. אבל מצד שני, כשמדובר בנתניהו וביועץ המשפטי וינשטיין, ששימש עורך דינם הפרטי של הזוג בפרשיות טוהר המידות ב-20 השנים האחרונות, העניין לא נראה כל כך תמים.

 

התקשורת מלאה במידע על התנהלות לא תקינה של הזוג, מידע המצביע תמיד על דפוסים חוזרים. חקירת ביביטורס, למשל, טבעה קודם כל בסחבת ואחר כך הדיפה ריח רע בגלל נימוקי סגירת התיק על ידי וינשטיין שהיו מחוררים כגבינה שוויצרית. יותר מדי סימני שאלה עלו מה"בדיקה" שכמובן לא הובילה לחקירת משטרה.

 

למביני דבר היה ברור מההתחלה שכך יסתיימו הדברים. מכיוון שבג"ץ מתערב לעתים נדירות בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה על סגירת תיקים, גם התיק הזה נזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. נתניהו ורעייתו נשמו לרווחה: עוד וי נרשם. כך, אגב, היה גם בפרשת נתן אשל שנותבה מיד למסלול המשמעתי ולא הפלילי.

 

זאת ועוד, היועץ המשפטי והפרקליטות הודו רק השבוע בתגובה לבג"ץ שנהגו ברגישות יתר לגבי ראש הממשלה נתניהו, כשהורו על דחיית הדיון בתיק התביעה של אב הבית לשעבר מני נפתלי בבית המשפט. הנימוק היה שאין זה ראוי שיככב בתעמולת הבחירות נגד נתניהו. היכן הימים שנשיא בית המשפט העליון המנוח, משה לנדוי, הודיע שכל הקשור להתנהלות המנהיגות חייב להיות פרוס בפני הציבור דווקא ערב הבחירות? שכשירות נורמטיבית של ראש הממשלה ושל שריו היא חלק ממהותו ומתדמיתו העומדות לבחירה? טוב, אז משהו מדברי לנדוי הוטמע בכל זאת: חקירת הפרשיות הקשורות בפאינה קירשנבאום דווקא כן זכתה לטיפול נחוש ומהיר שעוד ייכנס לספר השיאים של גינס.

 

כהונתו של וינשטיין מסתיימת בעוד שנה בדיוק. תפקודו, שהחל באורח מקרטע, עבר שינוי לטובה ובשנה האחרונה רשם

 לעצמו כמה הישגים מרשימים במלחמה לביעור השחיתות הציבורית. בכל נאומיו, ואפילו השבוע בפרשיות הניצבים, הוא מרבה לדבר על השוויון בפני החוק - דין ניצב כדין שוטר, דין פרוטה כדין מאה.

 

כל זה נכון. כל עוד אין מדובר במשפחת המלוכה. כששואלים את וינשטיין על קרבתו לנתניהו הוא דווקא מתגאה בכך. לדבריו, קרבתו רק עוזרת לקברניט שלא לקבל החלטות לא חוקיות. וזה באמת חשוב. אבל הקרבה הזו, שממנה נזהרו כל היועצים המשפטיים לממשלה, מעלה תמיד את החשד שכל עניין שאינו נוח להתנהלות נתניהו ומחייב בדיקה אמיתית ימוסמס ויטויח.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום : אבי אוחיון לע"מ
בנימין ושרה נתניהו
צילום : אבי אוחיון לע"מ
מומלצים