ט"ו בשבט הגיע - חג לאצטרובלים

מה אנחנו יודעים בדיוק על עץ האורן ועל האצטרובל? אוהבי הגסטרונומיה שבינינו יעידו כי ראוי להוסיף את זרעי עץ האורן (המצויים באצטרובל) לארוחת הגורמה שלנו. הקרן הקיימת תצא במחולות ותהלל את העץ בשל צימוחו המהיר הקובע עובדות בשטח ומאפשר לשטח להפוך לירוק. מכבי האש לא יצדדו בצמיחת העץ כחלק מהותי של היערות בארץ שכן הוא מאד דליק והאצטרובל הוא כמו פצצה מתקתקת - ניתק בחום מהעץ, עף למרחק כשהוא עטור כתר אש ובכך גורם להתלקחות משנית של אש במקום נפילתו.

עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet 

מדריכי טיולים יספרו את סיפור מדבור האורן, העובדה שעל הקרקע הסמוכה אליו לא צומח כמעט דבר. ואולם בחברה להגנת הטבע מתבוננים בתופעה המופלאה של האצטרובל מזווית אחרת לגמרי.

"אנחנו יוצאים למסע מרתק בעקבות קשקשי האצטרובל", מספרת חווה שרגא, מדריכה בחברה מזה 13 שנים. "לקשקשים אלה יש יכולת מופלאה להיפתח בחום ולהיסגר בתנאי לחות. אפקט זה הועתק לשם יצירת בדים חכמים היודעים להגיב לטמפרטורת הסביבה וללחות.

לחות גורמת למרווחים בין סיבי הבד להתרחב ובכך מתאפשר איוורור טוב יותר. זוהי אך דוגמא קטנה מני רבות לפיתוח טכנולוגי בהשראת הטבע".

הפיתוחים המבוססים על האצטרובל כמו גם רבים אחרים מהווים בסיס לטיול מיוחד ומרתק בעקבות העולם מופלא שבחזית המדע. "ספריית הטבע מהווה מקור השראה לפיתוחים טכנולוגים, לעיצובים תעשייתיים ולתכנונים ארכיטקטוניים בחיי היום", מספרת שרגא. בראיון לאולפן ynet היא סיפרה גם על פיתוחים חדשים נוספים בתחום הביו-מימיקה שאפילו מגיעים עד לשלדג שמסייע לרכבת המהירה ביפן. מבולבלים? צפו.