"חשודה": מותחת כמו רמת אביב ג'
מלי לוי לא מצליחה ליצור דמות שתחזיק על כתפיה את עלילת המתח של "חשודה", וזו לא הבעיה היחידה של הסדרה - שמנסה להשתחל לז'אנר שגדול עליה בכמה מידות
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"גב האומה": הגיעו רעבים, והגישו חריף
"זגורי אימפריה": גורמת נזק למזרחים
שאר החשודים הרגילים יגיעו בהמשך, ביניהם החוקר הפרטי הערמומי, עורך הדין השיכור, איש העולם התחתון (שנגוע בתכונה המאוסה ביותר של רשעים בסדרות וסרטים – הוא אוהב להעביר מסר על ידי סיפור מהורהר שעל פניו לא קשור לעניין, אבל בסופו מחכה לקח מהמם ואלים) והשותף התמים שאין לו מושג מה קורה, רק תנו לו לעשות את האמנות שלו.
לא בטוח ש"חשודה", שהחלה כסרט קולנוע בשם "התאבדות" והפכה לסדרת שעלתה אתמול (ג', 22:00) בערוץ 10, היא מה שהערוץ צריך. רוב הסיכויים שמה שקורה לערוץ עצמו במציאות מותח יותר מהעלילה של "חשודה" (או "חסודה", אם להסתמך על המלתחה של מלי לוי-גרשון בסדרה). על פניו מדובר כנראה בניסיון ליצור סוג של "בלש אמיתי" ישראלי, אבל "חשודה" צפה בוואקום האכזרי שלוכד לא מעט סדרות מתח ישראליות. אין בה שום דבר ישראלי, אולי חוץ מהאיש שמקלל את המשטרה על שהם "לא תפסו עוד את כל הערבים", ולהשתוות למקבילות שלה בחו"ל היא לא מצליחה.
לא מכל הבחינות, אם להודות בַּאֶמת. הצילום של "חשודה" יפהפה, הפריימים מושקעים, עגומים ומהורהרים במידה. העריכה המוזיקלית טובה. הפתיח מרשים, קצת ארוך אבל בסדר, אפילו השלד התסריטאי של הסיפור עשוי להחזיק איכשהו – סיפור שנחשף רובד אחרי רובד וגורם לצופה לשנות בכל רגע את דעתו לגבי המניעים של הדמויות, רעיון יפה. גם הקאסט של "חשודה" מפונק במיטב בנינו: שחקנים כמו דרור קרן, דני גבע, אורי פפר, יגאל נאור ומיכאל הנגבי, שעושים כמיטב יכולתם כדי להנשים את הטקסטים שלהם.
אלא שגם התלמיד השקדן ביותר, עם המחברות שעטופות הכי יפה, הכתב הכי מסודר והעפרונות הכי מחודדים, יתקשה לייצר עניין אם הוא יושב בהקבצה הלא נכונה, ו"חשודה" מנסה להשתחל לז'אנר שגדול עליה בכמה מידות. לא פלא שהיא נשמטת בין הקלישאות עם עלילה צפויה ומאומצת ודיאלוגים שמעולם לא פגשו סאבטקסט.
תוסיפו לזה את מלי לוי-גרשון, שלמרבה הצער לא מצליחה לייצר את הסקס-אפיל שכל כך נחוץ כדי להחזיק דמות מהסוג הזה, ומסתפקת במפגן משחק, הבעות ואינטונציות שמזכירים את "רמת אביב ג'", ותקבלו סדרת מתח פרוזאית וצפויה כל כך, שבנט היה יכול לשריין אותה ב"בית היהודי", ואף אחד לא היה מצייץ.
