שתף קטע נבחר

"מחקו קהילה שלמה". הג'נוסייד של היזידים

המיעוט הדתי שנרדף שנים רבות בעיראק ספג מאז חודש אוגוסט מכה קשה כשאלפים מאנשיו נטבחו, נאנסו, עברו התעללות ונחטפו על ידי ארגון דאעש באזור הר סינג'אר. ynet שוחח עם שני לוחמים יזידים שבניגוד לחלק מבני עמם סירבו ללכת כצאן לטבח ונלחמו פנים מול פנים נגד ארגון הטרור הרצחני

מאז ההשתלטות האלימה של כוחות "המדינה האיסלאמית" (דאעש) על אזור סינג'אר ההררי בצפון עיראק בתחילת אוגוסט האחרון, התוודע העולם לאוכלוסייה שעד אז לא הייתה באור הזרקורים - המיעוט היזידי. היזידים הם בני דת ההטרודוקסית והסינקרטיסטית (כזו הסופגת לתוכה השפעות של דתות שונות בסביבתה) שהפכו בעל כורחם לקורבנותיו של ארגון הטרור הסוני הקיצוני דאעש, שהדת היזידית נתפשת בעיניו כצורה המתועבת ביותר של כפירה ולכן כל מאמיניה בני-מוות.

 

דאעש רצח 500 יזידים: "ילדים נקברו בחיים"

פליטים שברחו מדאעש: "השכנים רצחו אותנו"

 

אלא שבין היזידים היו כאלה שסירבו לעמוד כצאן לטבח ולהפוך לקורבנות והקימו מיליציה מקומית בשם "כוחות ההגנה של סינג'אר". מיליציה זו ביקשה להילחם ב"אויב הדאעשי" פנים מול פנים, לעתים בידיים חשופות בלבד, וייצרה את האתוס של היזידי המתנגד והלוחם.

 

מיעוט נרדף - היזידים במספרים:

* 10,000 - נותרו על הר סינג'אר  

* 300 אלף - נעקרו מבתיהם בעיראק

* 7,000 - חטופים בידי דאעש , בהם נשים רבות שנמכרו לעבדות או נאלצו להתאסלם

* אלפים - נטבחו על ידי דאעש

 

לוקמאן איבראהים, תושב סינג'אר האחראי על התקשורת של "כוחות ההגנה של סינג'אר", הוא סגנו של אחד ממפקדי היחידות המסונפות ל"כוחות ההגנה". דיאר נעמוֹ אל-ח'תארי, פליט יזידי מגרמניה, הצטרף לכוחות בסינג'אר בשלב מאוחר יחסית ותיעד את פעולתם עבור ערוץ הטלוויזיה היזידי החדש והעצמאי "צ'ארשאם" (4Şem TV).

 

"חשוב לנו לבנות יחסים עם ישראל"

שני הלוחמים היזידים שוחחו עם ynet בתיווכו של עידן בריר, דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב.

בריר שכתב עבודת מאסטר בנושא התפתחותה והשתנותה של הזהות היזידית בשלושת העשורים האחרונים, והוא מנהל בימים אלה קמפיין סיוע ישראלי למען היזידים, שניצבים כבר חודשים ארוכים בחזית הקרבות מול דאעש.

 

איבראהים וח'תארי לא הסתירו את שמחתם לדבר עם כלי תקשורת ישראלי. "כבוד גדול לדבר עם אתר אינטרנט של אחינו היהודים", אמר איבראהים. "אני שמח מכך במיוחד כי הדבר החשוב ביותר בשלב הזה עבורנו הוא בנייה של יחסים עם ישראל ואולי גם בנייה של מרכז תרבות שיסייע בחיזוק הקשרים בין עמינו. עד שנת 1946 חיו באזור סינג'אר כ-500 יהודים. המשטרים הערביים השפלים ניסו להפקיע את הנכסים ואת הרכוש היהודי, אבל אנחנו שמרנו עליהם והם כולם קיימים עד היום בסינג'אר".

 

איבראהים סיפר כי בראשית הלחימה עם כוחות דאעש התארגנו כמה עשרות חברים וקרובי משפחה מאזור סינג'אר והקימו כוח הגנה והתנגדות יזידית לרצחנות הברברית של ארגון הטרור הסוני. "לכולנו היה ברור שאנחנו לא עוזבים את ההר ולא נותנים לדאעש להכחיד את הקיום היזידי, את המסורות היזידיות ואת המקומות הקדושים לדתנו", הוא אמר. "במהרה הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים, בעיקר אחרי שנפתח לראשונה מסדרון שאפשר מעבר אל ההר מצפון ושאפשר העברת ציוד, מזון וגם הגעה של מתנדבים, כמו דיאר, מהקהילות היזידיות שמחוץ לעיראק. בחודשים האחרונים אנחנו מדברים כבר על כוח מסודר יותר, המונה כ-500 לוחמים ביחידות שונות שאחראיות על משימות הגנה שונות".

 

"הבגידה הכורדית" - הייתה או לא הייתה?

הכוחות היזידיים נחותים מדאעש מבחינה מספרית, אך גם מבחינת איכות כלי הנשק שמשתתפים בלחימה. "הציוד הצבאי של הכוחות שלנו הסתכם ברובי קלצ'ניקוב שנלקחו כשלל מהרוגי כוחות דאעש ובמקלעי "דוֹשקא" מעטים שנקנו בשוק השחור", סיפר ח'תארי. לדבריו, גם התחמושת נרכשת בשוק השחור והיא מעטה באופן יחסי, כך שלחימתם של היזידים בדאעש מתנהלת "בתנאי אי-שוויון קיצוניים". לאור זאת, הוא מדגיש, הישגיהם של הכוחות היזידיים "כמעט בלתי נתפסים" והם היו היחידים שהצליחו לאורך התקופה לעמוד בפני דאעש מבלי לסגת, ואף הסבו לארגון אבדות קשות.

 

עשרות אלפי יזידים ברחו מהעיירה עתיקת היומין סינג'אר ומכפרים נוספים כדי להימלט מההתקדמות הדרמטית של לוחמי דאעש מאז חודש אוגוסט. בכלי התקשורת דווח לא פעם על כך שכוחות הביטחון הכורדיים (פשמרגה) נחלצו לעזרתם של היזידים הנצורים על הר סינג'אר ובסביבתו. אלא שבמקביל נפוצה שמועה בקרב היזידים על קנוניה כורדית נגדם ושכוחות ה"פשמרגה" נטשו אותם לגורלם - למות על ידי דאעש. האם יש אמת בשמועה זו? "הנסיגה של ה'פשמרגה' מסינג'אר הייתה לא צפויה לחלוטין מבחינתנו כשם שלא צפינו שיתחולל שם רצח עם", השיב ח'תארי.

 

כוחות דאעש שלכדו יזידים רבים באזור סינג'אר עינו אותם, אנסו את נשותיהם, ירו בהם למוות וקברו אותם בקברי אחים שאותם אולצו לחפור היזידים עצמם. על פי עדויות רבות, חלק מהיזידים נטבחו משום שסירבו להתאסלם. אלה שלא נרצחו, נשים וילדים למשל, נחטפו על ידי ארגון הטרור הרצחני ושבויים בידיו. "לא חשבנו שיקרה דבר כזה, בוודאי באזור כל כך מורכב מבחינה גאוגרפית ודמוגרפית כמו סינג'אר", אמר ח'תארי בהתייחסו לנסיגה הכורדית שהותירו את בני עמו חסרי הגנה. "הנחנו שתהיה לחימה קשה ושאחד הצדדים יצליח להכריע את האחר. מה שהפתיע את כולם, ושעורר את גל השמועות, היה העובדה שהנסיגה (של ה'פשמרגה') הייתה כה מהירה ואפשרה לדאעש לכבוש את האזור במהירות - מבלי שנורתה ירייה אחת ומבלי שנפל אפילו קורבן אחד לאחד מהצדדים", הוא אמר ובדבריו ניכרת המרירות על הכוחות הכורדיים.

 

"לא יכולים לסמוך על איש"

"נסיגת הכוחות הכורדיים סללה את הדרך לכיבוש סינג'אר, לטבח ולגירוש של היזידים ולחטיפת הנשים ושעבודן", אמר ח'תארי. "יש כאן מקרה של בגידה קשה. קשה לי לומר לך מהן הסיבות לבגידה זו, אבל יש לה תוצאה אחת - חיסול הקהילה היזידית. ייתכן שאם נתחקר את האירועים שהובילו לג'נוסייד של סינג'אר, יעלו כל מיני הסברים וסיבות לנפילה של ה'פשמרגה', אך האמת היא שה'פשמרגה' לא נפלו, אלא פשוט ברחו. השלכות הדבר קשות מאוד. היום היזידי לא יכול לסמוך על איש, אפילו לא על אחיו לדת. אני לא רואה איך יחזרו היזידים לשגרה כלשהי בזמן הקרוב".

 

אבראהים דווקא חולק על דברי עמיתו. "איך הייתה יכולה להיות קנוניה כורדית נגד היזידים אם אלה ששחררו יזידים מאז אוגוסט והצילו אותם, ושילמו תוך כדי כך בקורבנות רבים, היו הכורדים?", הוא תהה. "ייתכן שאין אהבה גדולה בין הכורדים לבין היזידים. ייתכן מאוד גם שאם היינו חיים על גבול ישראל לא היה קורה לנו מה שקרה. אבל הקשר עם הכורדים נמשך כל העת, והוא איתן כתמיד. אין ולא הייתה קנוניה כורדית נגד היזידים. הבגידה הגדולה הייתה דווקא מצד חיילי צבא עיראק שנטשו את עמדותיהם ואפשרו לכוחות דאעש כניסה חופשית לאזור מכיוון סוריה. הבגידה הגדולה יותר הייתה של הערבים-המוסלמים שהיו שכנינו בסינג'אר במשך שנים רבות. האנשים האלה הם שהקלו את העבודה של דאעש בסינג'אר, ובלעדיהם האירועים לא היו כה קשים".

 





 (AP) (AP)
(AP)

בניגוד לתדמית שנודעה להם בתקשורת העולמית, חלקה הגדול בשל מכונת התעמולה המשומנת של ארגונם, אבראהים וח'תארי לא חושבים שלוחמי דאעש גיבורים יתר על המידה. "לא זיהינו אצלם אומץ לב או נחישות כלשהי", אמר ח'תארי. "ההוכחה לכך הייתה הנסיגה המהירה שלהם מן העיירות סנוּנִי וח'אנסוֹר ללא קרב עם כניסת הכוחות הצבאיים הכורדיים למקום אחרי חמישה חודשים שבהם היו יכולים לבסס את אחיזתם". לדברי אבראהים, "הלוחם הדאעשי הוא סתם ברברי שחולם על גן עדן ועושה בדרך לשם את כל הפשעים שניתן רק לדמיין. מדובר בלא יותר מחבורה של חולי נפש וסדיסטים מטורפים שפורקים את טירופם, בהיתר הלכתי כביכול, על מי ששונה מהם".

 

הלחימה נגד ארגון דאעש הותירה צלקת גדולה אצל שני הלוחמים היזידים וחוויות מזעזעות שהיו מעדיפים לשכוח כמה שיותר מהר. "המראות שראינוהיו כאלה שבן אדם רגיל לא יכול להעלות על דעתו. הם שרפו בחיים אישה זקנה בשנות השמונים לחייה שחיה בבקתה מבודדת על ההר מחוץ לעיירה. ראינו גופות מרקיבות ומרוטשות שזרוקות ברחובות הכפרים, וחוץ מזה בתי היזידים נבזזו לחלוטין ונהרסו כליל", אמר ח'תארי.

 

ח'תארי ושותפו ללחימה נגד דאעש לא רואים את היזידים חוזרים בקרוב לבתיהם באזור סינג'אר. "כל האזור הפך לעיי חורבות. אם זה תלוי בי, אני לא חוזר לשם לעולם - אלא לשם נקמה. האם תושבים אחרים ירצו לשוב לשם? זו שאלה שהם כבר יצטרכו לענות עליה", הוא אמר. אבראהים הסכים עמו ונתן לדוגמה את ח'אנסור, העיירה הגדולה באזור צפון רכס סינג'אר שעד חודש אוגוסט חיו בה כ-40 אלף תושבים. "העיירה הושמדה כליל וגם מי שירצה לשוב אליה לא יוכל לעשות זאת בשלב הנוכחי", הוא אמר. "אולם יש עיירות שמצבן פחות גרוע, אך לא בטוח שישובו אליהן במהרה משום שבתים רבים בהן מולכדו על ידי דאעש במטעני נפץ ובמוקשים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מיעוט נרדף. ידיזים שברחו מאזור סינג'אר
צילום: רויטרס
מומלצים