שתף קטע נבחר

קפיטליזם חדש: ימי הביניים, גרסת גוגל

חלק ניכר מהמערכת הכלכלית מבוסס על נגישות למידע ברשת, ומי שמאפשר נגישות יעילה הוא גוגל. מצד שני, גוגל לא היה קיים בלי המידע שאנו מספקים. מערכת היחסים הזו מזכירה במידה רבה את יחסי האצילים והאיכרים בימי הביניים. האם נראה בעתיד מהפכה שתדיח את שליטי הקפיטליזם הפאודלי?

בטורים הקודמים הצגתי וריאציה חדשה של קפיטליזם , שמתפתחת בתוך הקפיטליזם שכולנו מכירים. המגמה הזו מכונה בשם "קפיטליזם קוגניטיבי"; ובמילים אחרות, קפיטליזם של מחשבות ורעיונות. 

 

לטורים של אושי שהם-קראוס  בנושא הקפיטליזם :

 

>>> עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet  

 

הקפיטליזם בווריאציה הקודמת שלו היה מה שנקרא "קפיטליזם מנוהל". במילים נורמליות, היה זה משטר פוליטי-כלכלי של שוק חופשי המעורב בצווים והנחיות של המדינה. המדינה מטילה מסים ומכסים, אבל מאפשרת לשוק החופשי לפעול מעצמו.

 

אצלנו למשל, כמעט כל המפלגות תומכות בקפיטליזם כזה, רק שאצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו "צריך" פחות התערבות, ואילו אצל ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) צריך יותר. אבל נתניהו לא ירצה לאבד שליטה של המדינה על השוק, ויחימוביץ' לא תרצה שוק מנוהל לגמרי בלי שוק חופשי, כי השוק המנוהל הוא בדרך כלל "פורדיסטי".

 

ומה זה פורדיזם? זהו מושג שנקרא על שם הנרי פורד, שהמציא את הסרט הנע. מדובר על קפיטליזם תעשייתי, כזה שעוסק במיוחד בתעשיות הכבדות, ומספק רשת של בטחון לעובד  מהעריסה ועד לקבר. אלא שבימינו, הקפיטליזם הזה משתנה. במיוחד בעקבות מה שנקרא "מהפכת המידע".

 

האינטרנט מאפשר להעביר סימנים ממקום למקום, והמדינה מאבדת שליטה. למשל, אנשים יכולים להעביר בסתר כספים לחו"ל די בקלות, והמוני משרות מועברות למדינות כמו הודו וסין. כך למשל, מספרים שחלק גדול מהמוקדנים בחברות הפיצות הענקיות בארצות הברית הם הודים שיושבים בהודו, מאומנים במבטאים שונים ומקבלים שיחות. להם כמובן משלמים הרבה פחות.

 

קפיטליזם פאודלי

הקפיטליזם של ימינו שונה. אמנם, לא נשכח שמדובר בקפיטליזם: גם כאן, המוטיבציה של רוב המשתתפים בפעילות הכלכלית-חברתית היא למקסם את הרווחים שלהם; אבל חלק גדול מהפעילות הכלכלית עוסק ביצירה של חומרים מופשטים - חומרים שניתן להעביר ממקום למקום בלחיצת כפתור ה-Enter במחשב. את הווריאציה הזו של קפיטליזם אפשר לחלק לשני סוגים.

 

על הראשון דיברתי בטור הקודם. מדובר בקפיטליזם ברוח פייסבוק , גוגל ואיביי. הוא מאופיין בחברות ענק, שרוצות להרוויח כמה שיותר כסף - ולכן זה קפיטליזם - אבל הן מרוויחות בצורה מיוחדת. בעלי החברות האלה פועלים כמו אדונים בסגנון ימי הביניים (אין כאן שיפוט שלילי, אלא תיאור מטאפורי בלבד).

אציל מימי הביניים סופר כסף. האם אנחנו גלגול חדש של "האיכרים הפשוטים", שעובדים עבור בעלי פייסבוק, גוגל ודומיהם? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אציל מימי הביניים סופר כסף. האם אנחנו גלגול חדש של "האיכרים הפשוטים", שעובדים עבור בעלי פייסבוק, גוגל ודומיהם?(צילום: shutterstock)

האצילים בימי הביניים היו הבעלים של האדמות, והאיכרים עיבדו את האדמות. האיכרים העבירו מעין מעשר לאציל, והוא התפרנס מהמעשר הזה. האצילים לא יכלו לחיות בלי האיכרים והאיכרים לא היו יכולים לעבד אדמות ללא האישור של האציל.

 

והנה, גוגל לא יכולה להסתדר בלעדינו ואנחנו לא יכולים בלעדיה. חצי מהכלכלה, מערכת הלימוד, הרפואה ועוד מבוססים על הנגישות שלנו לחומרים באינטרנט. ומי שמאפשר לנו נגישות יעילה היא גוגל. אבל מצד שני, גוגל לא היה קיים בלי החומר שלנו. הרי מיליארדי העמודים שאנחנו מעלים לרשת מלאים תכנים שלנו, ואותם גוגל ממיין.

 

זאת אומרת, אנחנו מקבלים מערכת חינם (מערכת חיפוש למשל), שאנחנו כמעט לגמרי תלויים בה. גוגל, מצידה, רוצה כסף, והיא מרוויחה מזה שהיא משתמשת במידע שלנו כדי למכור לנו סחורה. היא מרוויחה מהמפרסמים. למודל הזה של קפיטליזם קוגנטיבי קוראים קפיטליזם פיאודלי, על שם המשטר הפאודלי שהתקיים בימי הביניים ושאותו תיארתי למעלה.

 

קפיטליזם מתחלק

המשטרים של ימי הביניים, ובכלל המשטרים שהיו מבוססים על מעמדות אצילים ששלטו באנשים "הפשוטים", הוחלפו במשטר דמוקרטי. לפעמים זה קרה בעדינות, כמו באנגליה למשל, ולפעמים באלימות, כמו המהפכה הצרפתית רוויית הדם או המהפכה הקומוניסטית הרוסית. אם כך, נמשיך במטאפורה שלנו שמשווה את בעלי חברות הענק באינטרנט לאצילים: האם נראה בעתיד מקבילה כלשהי למהפכה דיגיטלית של ההמונים? מהפכה שמדיחה את הבעלים של גוגל ממנוע החיפוש ומשתלטת על הפלטפורמה?

 

אם כן, האם ניתקל במשטר "סובייטי דיגיטלי"? כזה שבו קבוצת המהפכנים הדיגיטלית שולטת בידע שאנחנו מקבלים ובכך שולטת לגמרי בחיים שלנו? ואולי יקרה דווקא ההיפך? אולי החברות הללו דוגמת פייסבוק וגוגל ידחקו יותר ויותר את רגלי המדינה הצידה ויהפכו למעין מדינות דיגיטליות? כבר בימים אלו מדברים על כסף חדש שחברות כאלה ינפיקו בעתיד.

סטלין ולנין, מנהיגי המהפכה האדומה. האם ניתקל במשטר "סובייטי דיגיטלי", שבו קבוצת מהפכנים דיגיטליים תשלוט לגמרי בחיים שלנו?  (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
סטלין ולנין, מנהיגי המהפכה האדומה. האם ניתקל במשטר "סובייטי דיגיטלי", שבו קבוצת מהפכנים דיגיטליים תשלוט לגמרי בחיים שלנו? (צילום: gettyimages)

ואולי אנחנו צפויים למעין מהפכה בסגנון בריטי? אולי גוגל ופייסבוק יוותרו לאט לאט על הסמכויות שלהם ובכך ידמו למלכי אנגליה? אולי. אבל מה שמעניין הוא שבינתיים מתרחש בשטח משהו שונה. ולמשהו השונה הזה קוראים קפיטליזם "חולק", כזה שחולק בעלות וחולק רכוש. באנגלית זה מכונה בשם Distributed Capitalism.

 

כמו הקפיטליזם של גוגל ופייסבוק, הקפיטליזם ה"מתחלק" שייך בראש ובראשונה למשחק הקפיטליסטי - המשתתפים כאן רוצים להרוויח כמה שיותר. אבל בניגוד לקפיטליזם הקוגניטיבי של גוגל (הפאודלי), כאן הבעלות על הפלטפורמה היא המונית, חופשית, פתוחה ומשתפת.

 

אם באיביי הפלטפורמה שבה אנחנו מוכרים דומה לשוק פרטי, כזה שמתנהל בשטח פרטי ומגודר, ולכן בעלי הבסטות משלמים דמי שכירות לבעלים, הרי בקפיטליזם ה"חולק" מדובר בשטח שלא שייך לאף אחד. זה שטח שמישהו "המציא" דיגיטלית לטובת הכלל. לשוק הזה כל סוחר יכול להצטרף בחינם. בכלל בלי לשלם, והוא פותח שם בסטה ומרוויח.

 

יותר מזה, האינטרס של יוצר הפלטפורמה החדשה הוא שכמה שיותר סוחרים יגיעו אליה, יפתחו בה בסטות וירוויחו. ככל שיש שם יותר בסטות, ככה יבואו יותר קונים. ככל שיבואו יותר קונים, ככה יבואו יותר סוחרים. השוק הזה יפרח וישגשג.

ומה ייצא ליוצר הפלטפורמה שחולק אותו עם כולם?

 

איך מרוויחים כשחולקים?

שיטת רוווח אחת מאפיינת את פלטפורמת העברת הכספים "ריפל" (Ripple), בה יוצרי הפלטפורמה יצרו כסף פנימי המאפשר לכל אדם בעולם להעביר כספים ממקום למקום בחינם. העניין הוא שהם השאירו לעצמם טונות מטבעות וירטואליים כאלה, וככל שיותר אנשים ישתמשו חינם בפלטפורמה שלהם, כך הערך של "הכסף" הפנימי של המערכת יעלה. וככל שערכו יעלה, הריפלים שלהם (המטבעות) יהיו שווים יותר, יימכרו בהון תועפות ויכניסו למייסדים יותר כסף. אגב, יש כאלה שחושדים שגם ממציא הביטקוין עשה דבר דומה.

 

אבל אם הטענה נגד ביטקוין לא נכונה, אז אנחנו רואים מערכת מסוג חדש. אמנם קפיטליסטית, אבל כזו שנעשית לשם נתינה, לשם אתגר ולשם יצירה משותפת של משהו שגדול ממך.

 

הביטקוין היא מערכת שאליה יכול כל אדם להצטרף. גם כמשלם או מקבל תשלום וגם כ"מייצר" ביטקוינים. את המערכת הזו מפעילים המוני משוגעים לדבר. כאלה שפועלים בדיוק כמו שכתבתי - מסיבות שאינן כלכליות. אבל גם זה לא מדוייק, וגם כאן יש פוליטיקה ומעמדות. מתברר שבני אדם הם בני אדם. ועל כך בטור הבא.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו "קצה הקרחון ".התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גוגל במקום חומת ברלין. עד כמה גוגל שולטת בחיינו?
צילום: חן אלוני
ד"ר אושי שהם-קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים