שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא שווים: ספות ושירות אישי במיון לעשירים
    תמונת מצב עגומה: בזמן שבבתי החולים הציבוריים העומס אדיר וההמתנה מייאשת, הפערים רק מתרחבים. ב"בריאותא" בב"ש מודים: "המחיר מונע מאנשים להגיע". באסותא בת"א אין צפיפות: "בבי"ח אחר הייתי מקבל טיפול פחות טוב". יש עתיד פרסמה תוכנית בריאות

    מערכת הבריאות בישראל מתיימרת להיות שוויונית או לפחות מנסה להציג עצמה ככזאת. בפועל, אל חדרי המיון בבתי החולים מגיעים מי שזו הברירה האחרונה שלהם. כך עולה ממחקר חדש, שחושף כי בשנה מגיעים לחדרי המיון 2.844 מיליון בני אדם, רובם ממעמד כלכלי נמוך, משום שידם אינה משגת לשלם למרפאות מומחים ומרפאות חוץ. בינתיים, הפערים הולכים ומתרחבים והכסף הוא המכתיב את הטון. מי שיכול להרשות לעצמו, מגיע למרכזים הפרטיים.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    קריסת מערכת הבריאות - כתבות נוספות:

     

    העומס הרב בחדרי המיון עושה את שלו, אך גם יוצר עומסי משנה במרכזי הבריאות השונים. כך, למשל, במרכז לרפואה דחופה "בריאותא" בבאר שבע - המספק טיפול רפואי ראשוני בתשלום - מעידים על עלייה חדה במספר הפונים. מנהל המקום, איתי חדד, החליט להקים אותו אחרי שהמתין שעות עם בנו הקטן במיון. הוא מציין כי לנוכח העומס הרב, תוגברו הצוותים הרפואיים המטפלים בחולים בכדי להבטיח טיפול יעיל מקצועי ומהיר לכל הפונים.

      

    בריאותא: זה לא זול אבל מעדיפים לבוא לפה    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במוצאי שבת הגיעו למתחם 140 חולים. "הם הגיעו בקצב מטורף בגלל העומס במיון בסורוקה", מעידה מנהלת המתחם, קרן שני. "היינו צריכים להקפיץ צוות נוסף, כי בפרק זמן של שלוש שעות הגיעו 70 מטופלים, שזה המון. כל המיטות היו מלאות, כל חדרי הרופאים היו מאוישים כדי לתת טיפול כמה שיותר מהיר".

     

    במתחם "בריאותא" תמצאו בכל משמרת שני רופאים לפחות, שני עוזרי רופא, אחות, פרמדיק ועוזרת אחות. בנוסף, יש איש רנטגן, איש תחזוקה וניקיון, שתי מזכירות, אורתופד כונן וקרדיולוג. המקום מחולק לפי צבעים. יש ספות אדומות שעליהן יושבים מי שמחכים לבדיקות דם, ספות כחולות שבהן ממתין מי שמחכה לרופא, וספות צהובות שבהן מגבסים את מי שצריך.

    בריאותא. חדר המתנה מרווח ומזמין (צילום: סטודיו ליצ'י)
    בריאותא. חדר המתנה מרווח ומזמין(צילום: סטודיו ליצ'י)

    תנאים שאין בבית חולים פרטי. בריאותא ( )
    תנאים שאין בבית חולים פרטי. בריאותא( )
     

    לצוות יש חדר מנוחה והוא מאובזר היטב: שתייה חמה, שתייה קרה, עוגיות ועוד. "הצוות עובד מהר מאוד, הם משתדלים לתת את הטיפול הטוב ביותר בצורה המהירה והיעילה ביותר, ולכן צריכים מנוחה והפוגה, יש לזה חשיבות", אומרת שני. "שיהיה להם נוח אם הם טיפה רוצים לשים את הראש או לשתות קפה בכיף, אז הסביבה שלהם מאוד חשובה לנו. בכלל, גם בהכשרות אנחנו מכשירים אותם המון, נותנים להם המון 'ספייס' לבוא להרצאות ולסדנאות, כי החשיבות אצלנו באמת - השקעה בצוות".

     

    ב"בריאותא" תמצאו גם מעבדה לבדיקות דם, שנותנת מענה תוך 20 דקות. "בצורה הזאת אנחנו יכולים לשחרר מהר את המטופל ולא מעכבים אותו במיון. גם במקרה של אק"ג זה הולך מהר, וכך אם המטופל עבר אירוע כלשהו ניתן לטפל בו מהר יותר", מסבירה שני. היא מספרת עוד כי האוכלוסייה שמגיעה למקום מגוונת, אך בימים שבהם ניתן במקום שירות חינם (שני ורביעי מהשעה ארבע עד שבע) מגיעה אוכלוסייה חלשה יותר. בימים כתיקונם נגבים 180 שקל מכל מטופל, ויש הנחות למי ששייך לשירותי בריאות כללית.

     

    "ברור לנו שהמחיר מונע מאנשים להגיע. אם אימא מביאה את שני הילדים שלה בשבת, זה יוצא יקר. אנשים בוחרים לבוא ולהגיע לכאן כי הם לא רוצים להמתין שעות במיון", אומרת שני. "הייתה כאן אישה שחיכתה עם הילדים שלה במיון ב'סורוקה' והתייאשה. היא קיבלה אצלנו טיפול ותוך שעה וחצי הייתה בבית, אחרי טיפול תרופתי. לפעמים זה לא עניין של כסף, אלא של חיסכון בזמן".

    סורוקה. ממתינים במסדרון (צילום: הרצל יוסף)
    סורוקה. ממתינים במסדרון(צילום: הרצל יוסף)

    שעות עד שמתפנה רופא. סורוקה (צילום: הרצל יוסף)
    שעות עד שמתפנה רופא. סורוקה(צילום: הרצל יוסף)

    להערכת שני, יש אנשים רבים שלא מגיעים אליהם או לבתי החולים בגלל קשיים כלכליים. באחד המקרים הגיעה למתחם אישה בת 82 ששכבה חולה בבית במשך שבועיים ולא הגיעה למיון כי לא היה לה כסף לתרופות. "אנחנו מנסים להגיע להסדר עם כל קופות החולים ואז אני צופה שיבואו עוד אנשים לשעות שהטיפול ניתן בחינם. זה עצוב לי, כי אני חושבת שבריאות זו זכות של כולם. זה צריך להיות לכולם זמין, נגיש, מהיר".

     

    לדברי שני, הכסף הוא לא תמיד העניין אלא גם השירות במקום. "המטופלים פה חווים חוויה אחרת. הליווי של המטופל והיציאה מכאן תוך שעה זה שונה. אין את זה בחדר מיון. שם מחכים שלוש או ארבע שעות גם אם לילד יש חום. כאן את נכנסת מיד", היא מגלה. "אנחנו מעבירים את הצוות סדנאות כדי שיבינו טוב יותר את המטופל. אנחנו גם ניתן תרופה למי שידו אינה משגת. מצב הרפואה בישראל מעציב אותי, אני לא יודעת לאן זה יגיע. טיפול רפואי זה בסיסי".

     

    אסותא תל אביב: הצפיפות שייכת למקום אחר

    בעוד בתי החולים הציבוריים בקריסה, באסותא ברמת החייל בתל אביב היו בשעות הצהריים מיטות פנויות במחלקת האשפוז הפנימית ובמחלקה האורתופדית בקומה 6. גם בשאר המחלקות, הבינלאומית בקומה 4, בכירורגית א' בקומה 5, ובשאר המרפאות וחדרי ההמתנה בבית החולים הנישא לעשר קומות לא נראתה צפיפות. תמונות של מטופלים מאושפזים במסדרונות נראות שייכות למדינה אחרת.   

    אסותא. אין לחץ (צילום: איתי בלומנטל)
    אסותא. אין לחץ(צילום: איתי בלומנטל)

    אחת המאושפזות, בת 63, סיפרה כי היא נמצאת בבית החולים שלושה ימים והזדעזעה ממראות הדוחק בבתי החולים האחרים בארץ. "אני יודעת שאם הייתי הולכת לבית חולים אחר כנראה הטיפול שהיתי מקבלת היה הרבה פחות טוב", היא מודה. "כל חיי עבדתי, חסכתי כסף, וכדי לשמור על הבריאות שלי אני מוכנה לשלם. בכל מקום יש אנשים שיש להם כסף ואנשים שיש להם פחות. לצערי, אם המצב בבית חולים ציבורי היה טוב יותר היה לי קל יותר להסביר למה אני כאן וקשיש ללא כסף שוכב במסדרון. הפערים לצערי יוצרים תחושה של אי-נוחות". בעלה, שמלווה אותה, סיפר כי חלק מהטיפול ממומן על ידי ביטוח פרטי, אך יחד עם זאת ציין כי הוא מודע לכך שרבים לא יכולים להרשות לעצמם ביטוח כזה.

     

    מחקר: מי שיש לו כסף - לא הולך למיון

    "אנשים ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר פונים יותר למיון, מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר. הם משתמשים פחות ברפואת מומחים, פחות מבצעים בדיקות מעבדה והדמיה, ולוקחים פחות תרופות לעומת אנשים ממצב סוציו-אקונומי גבוה יותר באותו מצב בריאותי", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', שביצע את המחקר יחד עם פרופ' דני פיל וד"ר לנה נובק מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' רן בליצר משירותי בריאות כללית. "זו בעיה של נגישות פיזית של פריפריה מול מרכז ונגישות כלכלית בגלל ההשתתפות העצמית והשימוש בביטוח המשלים".

     

    על פי המאמר, שפורסם בכתב העת הבינלאומי להוגנות בבריאות, "עומס במיון קשור גם למחלות ולמחסור במיטות אשפוז, אבל גם בגלל המשבר ברופאים בקופות החולים. מי שיש לו ביטוח משלים ויכול לשלם את ההשתתפות העצמית על הבדיקות והתרופות, יכול לקבל תור מהר יותר. מי שלא - הולך לחדר המיון".

     

    לפי מרכז אדוה, הישראלים שאינם ששים לעמוד בתור לרפואה הציבורית קונים ביטוחי בריאות בהמוניהם. הנתונים מראים שהכנסות חברות הביטוח הפרטיות וקופות החולים זינקו עקב רכישת ביטוחי בריאות מסכום של מיליארד שקל בשנת 1997 ועד לסכום של 8.2 מיליארד בשנת 2013.

     

    בניסיון להתמודד עם המצב הקשה פנתה האגודה לזכויות החולה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקראה לו להקים קבינט בריאות. "העומס על מערכת הרפואה הציבורית חסר פרופורציה ביחס לתקציב המושקע בבריאותם של האזרחים", נכתב. "מצב חירום לאומי זה דורש התערבות מיידית, בטרם יהיו אבידות בנפש. יש לפעול ללא דיחוי למינוי שר בריאות חדש ולהקים בדחיפות קבינט בריאותי שייתן את הדעת על המצב הנוכחי".

     

    להבריא את ישראל: תוכנית יש עתיד

    היום (ה') הציגה שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן את מצע הבריאות של מפלגת "יש עתיד". גרמן מעוניינת לחזור למקום שבו הפסיקה את כהונתה. המצע שהיא הציגה מבוסס על המלצות ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, שהשרה לשעבר עמדה בראשה במשך יותר משנה.

    לפיד וגרמן, הבוקר (צילום: מוטי קמחי)
    לפיד וגרמן, הבוקר(צילום: מוטי קמחי)

    המצע של גרמן כולל קיצור זמני ההמתנה הארוכים לניתוחים בישראל על ידי בניית מודל של "פול-טיימרים", רופאים בכירים שיוותרו על עבודה במערכת הבריאות הפרטית ויישארו שעות ארוכות בבתי החולים הציבוריים. כמו כן, ייבנו חדרי ניתוח נוספים והניתוחים יבוצעו גם בשעות אחר הצהריים בקצב מוגבר. זמני ההמתנה לניתוח לא דחוף מגיעים בישראל לחודשים ארוכים ובחלק מהמקרים אף ליותר משנה.

     

    למרות הביקורת הרבה שספגה על כך, גרמן עדיין מתכוונת להגביל את המערכת הפרטית ולהטיל עליה מס במקרה שתגדיל את פעילותה. רבים ממערכת הבריאות מתנגדים לצעד זה. חלק מהמתנגדים חוששים שכל עוד המערכת הציבורית לא תגדל באופן משמעותי, הגבלת המערכת הפרטית תשאיר את החולים ללא מענה. חלק אחר מפחד להיפגע כלכלית מהמהלך.

     

    "אני רוצה להציע לאזרחי ישראל להיות בריאים, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות חולים", אמר יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר. "את המשבר הזה היה אפשר למנוע. ב-1 בינואר היה אמור לעבור תקציב המדינה שכלל 4 מיליארד שקל, התוספת הגדולה ביותר למשרד ממשלתי כלשהו, והכסף הזה היה מונע בדיוק את ההתפרקות הזאת. ידענו שבלי הכסף, המערכת לא תוכל לתפקד. התוכנית שנבנתה במשך שנה הייתה מגדילה את מספר המיטות, מקצרת תורים ומחזקת את הרפואה הציבורית".

     

    בתקציב 2015 משרד הבריאות היה אמור לקבל 4 מיליארד שקל כתוספת, אך חלק משמעותי מהכסף אינו באמת חדש. כ-1.7 מיליארד הוא "טייס אוטומטי", הגידול הטבעי של המערכת. 300 מיליון שקל נוספים מוקצבים לסל הבריאות והובטחו למשרד הבריאות עוד לפני שגרמן נכנסה לתפקידה. כך גם מאות מיליוני שקלים שיועדו לרפורמה בבריאות הנפש.

     

    "בוועדה שעמדתי בראשה גיליתי השקעה ציבורית הולכת ופוחתת", אמרה גרמן. "המדינה משקיעה פחות והציבור צריך להוציא מכיסו. התוצאה היא המשבר הכספי העמוק, התורים הארוכים במיון ולניתוחים, תקצוב בלתי הולם לבתי החולים והגדלת הפערים. התוכנית שלנו נשענת על ערכי צדק חברתי ושוויון. מערכת הבריאות שלנו יכולה להיות טובה ושוויונית יותר, אם היא תקבל את התוספת התקציבית. אנחנו מודעים לכך שלא ניתן לפתור הכול בשנה אחת. התוכנית תיתן יותר לאזרחים ותעלה להם הרבה פחות".

     

    "העומס בבתי החולים נגרם מחוסר בכסף", הוסיפה שרת הבריאות לשעבר. "עם התקציב היה עוד כסף לשלם לעוד רופאים ואחיות כדי להקל על העומס הנוכחי, אף על פי שהוא לא היה נפתר לחלוטין. לראשונה זה שנים רבות, נושא הבריאות נמצא על סדר היום הציבורי. סוף סוף הוא קיבל את המשקל הראוי לו. תמיד מדברים על ביטחון וחינוך, והבריאות נמצאת בסוף סדר העדיפויות. האנשים יאמינו למי שהם מאמינים לו יותר ומחבבים אותו יותר, ואם הם יאמינו שאנחנו יכולים לשפר את מערכת הבריאות, הם יצביעו לנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא שווים: ספות ושירות אישי במיון לעשירים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים