בן ההרוגה: "גם אנחנו בני אדם, מגיעים לנו כבישים טובים"

סוכת האבלים בחורה הייתה עמוסה מבקרים. לצד העצב, יש גם כעס על כך שניתן אולי היה למנוע את התאונה אם הטיפול בכביש היה מתבצע כפי שנדרש. "אני חושב שהכתובת הייתה על הקיר", אומר אבו שחיטה. "זה הכל בגלל הרשלנות בטיפול והרחבת הכבישים באזור שלנו".

אבו שחיטה (מימין) ואלקיעאן. הנכדים רוצים את סבתא

חדרה אבו שקרה

אבו שחיטה הותירה אחריה 13 ילדים ו-90 נכדים. היא נהרגה לעיני אחת מבנותיה. "אחותי ישבה ליד אמא וראתה אותה מתה. היא התקשרה אליי ושמעתי אותה אומרת לי: 'אמא הלכה. אמא הלכה, היא לא תחזור אלינו שוב'. אחותי עדיין במצב נפשי מאוד קשה. היא לא יכולה לומר מילה אחת על התאונה. היא עוד לא התאוששה. הנכדים שלה שואלים עליה, הם לא מאמינים שסבתא לא תחזור. היום בבוקר אמרו לנו: 'רוצים את סבתא'", סיפר הבן.

נהג המשאית הפוגעת(צילום: הרצל יוסף)

אחמד אבו שחיטה. האחות ראתה את האמא מתה

סוכת האבלים ביישוב חורה

אוטובוס המוות. עשרות פצועים (צילום: הרצל יוסף)

מטאב אבו אלקיעאן, שאיבד את אמו פאטמה בת ה-81 באירוע, מקווה שהתאונה תעיר את הגורמים שאחראים לשיפור מצב הכביש. "נקווה שהם ילמדו את הלקח ויידעו ויבינו טוב מאוד ולתמיד שגם אנחנו בני אדם, ומגיע לנו כבישים טובים שיכולים לשמור על חיינו וחיי ילדינו", אמר אלקיעאן. "אנו מנסים להתמודד עם המצב הקיים. כולנו מתגעגעים לאמא, שהייתה הפרח של המשפחה. רצינו שהיא תחזור אלינו בחיים, אבל זה הגורל ועלינו להאמין בו".

במשפחת אבו שקרה שאיבדה את חדרה, בת 55 במותה, מתקשים להתאושש מהאסון שפקד אותם. עומאר, אחד מבניה, אמר: "אימא שלי השאירה תשעה בנים ובנות לבד. היא הייתה אישה מאוד נהדרת, כולם אהבו אותה. אתמול היא נסעה למסגד אל אקצה יחד עם אחותי ושתי בנותיה. אחותה ישבה לידה בדרך חזרה. בנותיה היו בצד השני. עד עכשיו הן לא מעכלות את האסון, אפילו מתקשות להגיע לסוכת האבלים. הן לא רוצות להתמודד עם הכאב יותר. הן סיפרו לנו שהמצב אחרי התאונה היא מזעזע. קשה לתאר את מצבם של האנשים שנהרגו, שנשארו ללא ראש".

עומאר הוסיף כי הוא "מאשים את המשטרה, משרד התחבורה ונהג המשאית. צריך להיאבק במגזר הערבי נגד ההזנחה בכבישים שלקחה לנו מאות בני אדם מהפזורה הבדואית. לא יכול להיות שיזלזלו בנו ובמקומות אחרים עושים הכול בכדי לשפר את הכבישים. אם היו הרוגים יהודים, הטיפול בעניין היה אחר".

הוארך מעצר נהג המשאית

בית משפט השלום בבאר שבע האריך בחמישה ימים את מעצרו של נהג המשאית סאלם אבו ראנם תושב רמלה החשוד בגרימת מוות ברשלנות. לאחר מכן ישוחרר למעצר בית למשך חמישה ימים. הסנגורים של החשוד עו"ד שי גלעד ויאיר גרוס אמרו כי מרשם נהג בהתאם לחוקי התנועה וכדין. שופט בית משפט השלום בבאר שבע דורון אמיר הורה על הארכת מעצרו.

בבית חולים סורוקה בבאר שבע נמשך כל הלילה הטיפול בפצועי התאונה. ד"ר טאופיק אלקיעאן, רופא מתמחה במחלקה האורתופדית, התחיל את היום בסוכת האבלים של קרובי משפחתו בחורה, אחרי משמרת לילה. "כשהגעתי לבית החולים

הבנתי שעל האוטובוס היו ההורים שלי והאחיות שלי. עוד לא ידעתי אם הם בין הפצועים או ההרוגים", הוא מספר. "שתיים מההרוגות הן קרובות משפחה שלי. אחת מהן כמו סבתא שלי והשנייה בת דודה ושכנה קרובה. אחרי שהגיעו כל הפצועים נודע לנו שהן מאלה שהוגדרו כנעדרות, עד שקיבלנו את הבשורה. זו סיטואציה מאוד מורכבת וקשה. אבל מעצם העובדה שאני עובד במחלקה האורטופדית נאלצתי לטפל גם בבני המשפחה שלי. זה מאוד קשה אבל זה המקצוע שלנו".

ביישוב חורה הוכרז יום אבל מיוחד. אחרי זיהוי הגופות צפוי מסע הלוויות לצאת לדרך בשעות אחר הצהריים. "לצערי, אני מכיר את כביש 31 ונוסע בו מדי יום. גם טיפלתי בהרבה פצועים שהגיעו מהכביש הזה, זה כביש של מרחץ דמים", סיפר אבו אלקיעאן. "תאונות הדרכים הן מלחמה שגובה חיי אדם מדי יום. ובמיוחד הכביש הזה. למשפחות יש הרבה שאלות כמו מה קרה ואיך התאונה קרתה. אנחנו סומכים על המשטרה שתמצה את הדין עם האשמים".