שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה
    חלקי מאובן של זוחל ימי קדום בן 85 מיליון שנה נמצאו ליד המושב פארן, שהיה אז ים רדוד ומלא בבעלי חיים. זו הפעם הראשונה שממצאים כאלו מתגלים בישראל
    האלאסמוזאור האחרון: שרידי שלד מאובן של זוחל ימי קדום בן 85 מיליון שנה התגלו באחרונה בערבה. חוקרים ממרכז מדע ים המלח של משרד המדע מצאו שברי שן ולסת, שברי גפיים, סנפיר, שבע חוליות צוואר וחוליית גב של הזוחל אלאסמוזאור (Elasmosaurid). זו הפעם הראשונה שחלקים כה רבים של פרט יחיד נחשפו בחפירה מאורגנת.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

    ביבי חביבי // החדש של נוי אלוש // רק ב-ynet

     

    הדמיה של האלאסמוזאור. ניזון בעיקר מדגים (צילום: shutterstock)
    הדמיה של האלאסמוזאור. ניזון בעיקר מדגים(צילום: shutterstock)

    אחד מחלקי השלד שהתגלו ליד המושב פארן (באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)
    אחד מחלקי השלד שהתגלו ליד המושב פארן(באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)

    למעלה: תרשים השלד השלם של האלאסמוזאור (באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)
    למעלה: תרשים השלד השלם של האלאסמוזאור(באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)

    "לא מדובר בדינוזאור שהיה חיה יבשתית אלא ב'בן דוד' שחי בים רדוד של עד 200 מטר", הסביר אחד החוקרים, ד"ר חנן גינת. אורכו המקורי של הזוחל הימי היה כשמונה מטרים, צווארו היה ארוך למדי והוא ניזון כנראה מדגים. חלקים משלדים של אותו מין נמצאו בעבר באיראן, בירדן, בסוריה ובמרוקו, והפעם התגלו שרידי המאובן כחמישה קילומטרים דרומית למושב פארן שבערבה.

     

    "עצמות השלד נמצאו בסלע גיר עשיר במאובנים מיקרוסקופיים המעידים על סביבה ימית פתוחה בעלת פוריות גבוהה - כלומר היו שם הרבה מאוד בעלי חיים ימיים", המשיך ד"ר גינת. "מיקומם הסמוך של חלקי העצמות, כמו גם אופי הסלע שבו התאבנו מעידים על כך שהזוחל הימי נמצא היכן שמת. זה הזוחל הימי הראשון מסוגו בתקופה הזאת שנמצא בישראל, בעבר נמצאו כאלה במדינות ערב".

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     (באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)
    (באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)

    אזור החפירה הארכיאולוגית בערבה (באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)
    אזור החפירה הארכיאולוגית בערבה(באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה)
     

    מציאת מאובן ממין זה בסלע מאפשרת לצוות המחקר לשחזר את תנאי

    הסביבה והחי הקדומים באזור הערבה, שבו היה קו החוף של האוקיינוס הקדום "טתיס". שרידי הזוחל הימי וכן מאסף המאובנים המיקרוסקופיים הסובבים אותו מעידים כי זו הייתה סביבה ימית בעומק של עד 200 מטר, עשירה בחומרי מזון ובפעילות ביולוגית מוגברת של בעלי חיים, קטנים וגדולים.

     

    החפירות נערכו במסגרת מחקר משותף שעורכים בשנה האחרונה ד"ר גינת וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה ממרכז מדע ים המלח והערבה של משרד המדע. גדעון רגולסקי, חוקר ממרכז המדע, היה הראשון למצוא את העצמות כשזיהה במהלך סקר ארכיאולוגי עצם חשופה על פני השטח המדבריים. בעקבות כך ערך צוות מהמרכז חפירה פליאונטולוגית במקום ובמהלכה נחשפו בשבועות האחרונים חלקים נוספים של השלד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים