שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    משתפים קבצים? אתם מאיימים על הקפיטליזם
    כלכלת ערכי השיתוף שיצרה ויקיפדיה מתפתחת לתחומים נוספים, המאפשרים לנו ליהנות מעבודתם של אחרים ללא שימוש בכסף - כמו דגם המכונית המשותף ברשת בימים אלו וניתן להדפסה חופשית במדפסות תלת-מימד. מה כל זה עושה לקפיטליזם? טור אישי

    בטורים האחרונים דיברנו על כלכלות עתידניות ועתידיות. בעוד שהמושג "כלכלה עתידנית" נשמע פנטסטי, חזון שאולי יקרה בעוד מאה או מאתיים שנה, הכלכלה העתידית היא ריאליסטית - וכוללת צעדים ראשונים של הצלחה כבר היום. ולא מדובר בכלכלה אנטי-קפיטליסטית.

     

    טורים נוספים של ד"ר אושי שהם-קראוס :

    כך מאיימת ויקיפדיה לשנות את חיינו

    הקפיטליזם החדש: איך זה עובד?

    איביי מבשר את עתיד הקפיטליזם

    >>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

     

    קפיטליזם של ערכי שיתוף

    בטור הקודם כתבתי על סגנון חדש של כלכלה, שהולך ונבנה בתוך החברה הקפיטליסטית שלנו. בעוד שהחברה הקפיטליסטית מאופיינת במכירה של ערכי שימוש - כלומר, יצירת דברים שאנשים זקוקים להם ומכירתם תמורת כסף - נוצרה בתוכה אלטרנטיבה.

     

    ויקיפדיה. יוצרת זרם חדש תחת הקפיטליזם (צילום: Shutterstock)
    ויקיפדיה. יוצרת זרם חדש תחת הקפיטליזם(צילום: Shutterstock)

    אנשים רבים מתחילים לחיות בשני "מקומות כלכליים" במקביל. מצד אחד הם חיים בעולם הקפיטליסטי - עובדים, קונים, מוכרים וכו' - ומצד שני, הם יוצרים ערכי שימוש ששייכים לכולנו. ויקיפדיה היא מיזם כזה.

     

    האנשים שבונים את ויקיפדיה, ה"ויקיפדים", עובדים בעבודות רגילות לפרנסתם - אבל משקיעים המון לטובת הכלל ויוצרים ערכים למען התרבות, האנושות והחברה שבה הם חיים. הם מפיצים ידע בחינם, ומאפשרים לכל אחד לקרוא ולתרום לו.

     

    חלק מהמוטיבציה שלהם הוא אלטרואיסטית, כלומר למען עשייה לטובת אחרים - אבל לצד זאת הם זוכים בדברים נוספים. הם מרוויחים סיפוק, מתמודדים עם אתגרים, לומדים בעצמם חומרים חדשים וגם זוכים לכבוד והערכה בתוך הקהילה שהם יצרו. אז זה טוב או רע? לא יודע. אני לא רוצה לשפוט אנשים ומודלים, אלא להציג אפשרויות חדשות של כלכלות.

     

    "ויקיפדיה של חפצים"

    הצורה הזו של כלכלה מתפרשת גם לתחומים נוספים, אחד מהם מתאפשר בזכות מדפסות התלת מימד - המייצרות חפצים באמצעות תכניות הנדסיות.

     

    דוגמה לכך היא פרויקט ה"ויקי-ספיד", "המכונית הויקיפדית", במסגרתו יצר מייסד הפרויקט דגם לייצור מכונית, והפיץ אותו ברשת הוא הגדיר את הדגם כחינמי, והזמין כל מהנדס או אדם שמבין במכוניות להמשיך לפתח את הדגם ולשכלל אותו. כך נוצרה קהילה של "וויקי-מכונית-אים", קבוצה של כמאה חמישים עד מאתיים אנשים שעובדים על המודל. הם עושים זאת ללא שכר, והמטרה שלהם היא לייצר את המודל המיטבי של המכונית החינמית.

     

    חשוב להבהיר: לא המכונית עצמה תהיה חינמית, אלא התכניות המכניות שבאמצעותם אנשים יוכלו להרכיב אותה לבד.

     

    מדפסת תלת מימד. מאפשרת לשתף גם חומר, ולא רק ידע (צילום: EPA)
    מדפסת תלת מימד. מאפשרת לשתף גם חומר, ולא רק ידע(צילום: EPA)

    המשתתפים יוצרים מעין אוסף של שרטוטים והגדרות שבעלי מדפסות תלת מימדיות יוכלו לייצר מתוכם ובעצמם מכונית, שהיא במקור בעלות של עשרת אלפים דולר. והנה, שימו לב, זה ממש ויקיפדיה. המודל (השרטוטים והתכנון) שייך "לאנושות" וכל אחד יוכל לייצר אותו לבד.

     

    ועכשיו נשאל, האם מדובר בקפיטליזם או במשהו אחר? ובכן, זה מורכב. מצד אחד, עדיין מדובר בעולם קפיטליסטי, ולא בטוח שזה ישתנה. לא בטוח גם שכדאי שזה ישתנה. ועם זאת, אין ספק שיש כאן שינוי פנימי בתוך המודל הקפיטליסטי. יכול להיות שגם חברות כלכליות יושפעו מהמודל הזה ויצטרכו גם הן לשנות את המודל העסקי שלהן; אולי זה ישנה את תעשיית הרכב איכשהו.

     

    האם פגשנו את חזונו של מרקס?

    בואו נפתח סוגריים באמצע הטור, ונזכיר את קרל מרקס, אחד מחשובי הסוציאליסטים, פילוסוף, סוציולוג וכלכלן. עם זאת, רבים מהכלכלנים יטילו ספק במקצועיות שלו ככלכלן ויכנו אותו בשם "כלכלן הטרודוקסי" - כלומר, כלכלן שאינו מהזרם המרכזי של הכלכלה (הכלכלה האורודוקסית - זו של "דרך הישר").

     

    מרקס לא צפה עתיד מזהיר לקפיטליזם. הוא חשב שהקפיטליזם יקרוס או ייחטף על ידי משטר כלכלי שונה. בעוד שאת הקפיטליזם מאפיינת בעלות פרטית, כלומר, אנשים פרטיים הם בעלי המפעלים והמכונות - הצפי של מרקס הוא שהמדינה היא זו שתשלוט באמצעי הייצור (במכונות או במפעלים) לטובת בני האדם.

     

    האם מרקס צדק? בינתיים נראה שלא. הקפיטליזם הוא מבנה שיודע להשתנות, ויש שיגידו שהוא הולך ומיטיב עם האנושות. במקרה שלנו, הקפיטליזם מצמיח מודלים של בעלות שונה שמייצרת טוב לכולם בלי שהיא מנוהלת היררכית על ידי המדינה.

     

    ומה יקרה לקפיטליזם? בטור הבא נדבר על מבנים כלכליים חברתיים שנובעים מהגדרות שונות של זכויות יוצרים. נדבר על תווך ליבראלי (ואולי קפיטליסטי), שבתוכו מתאפשרים איים של קומוניזם דיגיטאלי, אנרכיזם דיגיטאלי ואפילו שת"פ קומוניסטי-קפיטליסטי דיגיטלי.

     

    חשבתם למשל על קיבוץ דיגיטלי? מה יכול להיות פשר המטאפורה הזאת? על כך בטור הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ".התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משתפים קבצים? אתם מאיימים על הקפיטליזם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים