קרב אגרוף / "נקודות בצבע"

השבוע היחס הזה הספיק לו ופעמיים הוא הוציא קיטור על אותן שאלות בשני מקרים שונים. מכבי חיפה של תחילת 2015 היא העתק מדויק של מאמנה – הגיעה מאחור, בלי יחסי ציבור, אגרסיבית ו"רעה".

אז נכון, כולם יגידו שחיפה היא קבוצה פראיירית, כי איך אפשר להפסיד תוך שבוע פעמיים לאלופת אירופה משחקים שכבר היו בידיים שלה. אז אפשר, כשבשורה התחתונה הסגל שלך מורכב משלושה לוחמי MMA (וויל גיירבס, אייק אופייאבו ורנה רוז'ו), שבמשך 40 דקות משחקים פיזי (מישהו אמר מרביצים?) ואז ברגע האמת אחד מהם (אופייאבו) מאבד עשתונות ובמקום לתת למשחק להסתיים ולחגוג עלייה לגמר הגביע, מבצע עבירה טיפשית על דווין סמית' שהחזירה את הצהובים למשחק.

גשר השלושה

אלופת אירופה לא הייתה טובה אמש. חיפה אמנם כפתה את סוג המשחק שרצתה, אבל החבורה של גיא גודס והמאמן עצמו לא הצליחו להביא קמצוץ מיתרון האיכות העצום שלהם על הירוקים, בדיוק כפי שקרה ביום חמישי האחרון מול אלבה ושבוע קודם לכן נגד החיפאים בהיכל.

בתמונה: האחד משחק, השני משוטט(צילום: אוהד צויגנברג )

למזלה של מכבי, שלישיית המנהיגים השקטה שלה עשתה את העבודה. בכל פעם שהיה נראה כי המשחק בורח לתל אביבים, דווין סמית' (15 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 חטיפות) היה שם עם הפעולה הנכונה שרק הוא במצבה הנוכחי של אלופת אירופה מסוגל לעשות.

יוגב אוחיון בזירה המקומית לעומת היורוליג הוא שחקן שונה לחלוטין. באירופה הוא לא מעז להיות יצירתי. אתמול בארנה הוא הבין שלאף אחד בחיפה אין את הרגליים לשמור אותו וחדר בקלילות לסל. זה הסתיים עם כמעט טריפל דאבל - 13 נקודות, 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים.

וכמובן בראיין רנדל שבנוסף לטיפ שלו אחרי החטאה של פארגו (שוב לא הופיע) בשניות הסיום שקבע הארכה, סגר ערב של 15 נקודות, 14 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

תנו לו קרדיט. רמי הדר(צילום: אוהד צויגנברג )

מי שהייתה צריכה כבר מזמן להיפתח כנגדו "ועדת חקירה" בנוגע לשוטטות ההזויה שלו במגרשים בארץ זה אלכס טיוס. המתאזרח האמריקאי היה אמור להיות שובר שוויון בליגה שלנו, בטח בחוק הרוסי והדלילות בגבוהים הישראלים.

אבל הסאגה איתו כנראה תסתיים רק כשהחוזה שלו ייגמר בקיץ. אתמול הוא קיבל צ'אנס בהתחלה אבל היה אאוט לגמרי. בסוף גם גודס הבין שעדיף לו כבר לקבל דקות מג'ייק כהן הפחות מוכשר שפשוט רצה יותר וטיוס סופסל (קיבל שבע וחצי דקות).

כבר התייחסנו לתלות של הצהובים בסילבן לנדסברג. אתמול ראו זאת נהדר. המתאזרח חזר ממחלת השפעת שלו כשהוא רחוק מלהיות ב-100% כשירות. ב-40 הדקות הראשונות ראו שקשה לו, אבל בהארכה לנדסברג השתלט על המשחק וסידר לצהובים הגעה לגמר. מתוך שבע הנקודות שמכבי קלעה בחמש הדקות האחרונות, שש היו של המתאזרח.

אוחיון של הליגה, אוחיון של היורוליג. לא אותו דבר(צילום: עוז מועלם )

הפסיד עוד בטיסה מאילת

"ידעתי שנבוא מאחור אז רציתי להראות אגרסיביות והגנה מול ירושלים כבר בפתיחה", זה היה ההסבר של דן שמיר לחמישייה המוזרה, יש יאמרו הזויה, עימה פתח במעמד הכי חשוב שלו העונה. למי שלא שם לב נחזור קצת אחורה. קאליף וואייט ואפיק ניסים יחד עם אדיראן אוטר הם הבאנקרים של הפועל אילת העונה. לניסיון של ניסים ואוטר אין תחליף, והכישרון של וואייט נוטף לו מהידיים.

עמית שמחון וניב ברקוביץ' הם שחקני ספסל קלאסיים באילת שגם ככה הספסל שלה קצר. השניים סובלים מעונה לא טובה (ברקוביץ' מעט במגמת שיפור). למרות זאת שמיר בחר לפתוח עם שניהם בחמישייה במשחק הכי חשוב שלו העונה על חשבון ניסים ו-וואייט. מישהו אמר מתכון לאסון?

על שום מה ולמה? דן שמיר(צילום: עוז מועלם)

אחרי 10:0 מהיר לירושלים שלא באמת ספרה את "ההגנתיות" של שמחון וברקוביץ', וואייט וניסים עלו למגרש, אבל האדומים כבר נכנסו טוב למשחק עם הקהל שלהם וכאן נגמר הסיפור. אילת צריכה לעשות חושבים לאן היא הולכת מכאן כי עם כל הכבוד היא נראית רע.

אז אולי היו לה חודשיים וחצי סבירים של כדורסל, אבל ברגע האמת ונוכח מיקומה בליגה (מקום שביעי) שממש לא תואם את ההשקעה הכספית העצומה במועדון, זו פשוט לא העונה שלה.

חזרו לכופף ברכיים

הארנה בירושלים יכולה להרים אותך לגבהים מטורפים אבל גם להוריד אותך למעמקים שלא היית בהם מעולם. הפועל ירושלים חווה זאת העונה בכל משחק מחדש. דני פרנקו התייחס לזה בסיום כשאמר שלשחק במתקן הענק והחדיש מול 4,000 אוהדים לפעמים מרגיש כמו לשחק באולם ריק, אבל כשהוא מלא באוהדים זו אופרה אחרת.

יש יתרונות ויש חסרונות בארנה. ביום חמישי יהיו רק יתרונות. אוהדי הפועל ירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

אתמול האוהדים הכניסו את יותם הלפרין (22 נקודות) וחבריו לטירוף. אילת עוד הצליחה להראות סימני חזרה עד ההפסקה, אבל ברבע השלישי היה נוק אאוט אדיר לפרנקו על שמיר.

בארבעת המשחקים האחרונים ההגנה של האדומים חזרה לשמור, בדיוק כפי ששמרה בימים היפים של הקבוצה בתחילת העונה. 71, 68, 70, 65, זו כמות הנקודות שספגה ירושלים באותם משחקים, וכשההגנה שלך חוטפת 14 כדורים, ובהתקפה אתה לוקח 18 ריבאונדים, יש לך כבר 32 הזדמנויות נוספות לעשות סל. גם חמור לא יפספס הזדמנות כזאת לנצח ואפילו להביס את היריבה.

ירושלים תגיע לגמר מחרתיים בידיעה שניצחון בארנה שתהיה מלאה ב-11,000 אוהדים עם עדיפות לאדומים, יכול לדחוף אותה לגבהים חדשים בהם המועדון לא היה בעשור הנוכחי. "רצינו בתחילת העונה להגיע למשחקים בהם נלחמים על תארים. אחד כבר לקחנו (גביע ווינר, ב.ח)", אמר פרנקו שגם הודה כי הוא העדיף לקבל את מכבי ת"א בכושרה הנוכחי מאשר את חיפה האגרסיבית. עכשיו זו ההזדמנות שלו ושל שחקניו להביא תואר ראשון משמעותי למועדון אחרי שמונה שנים.