אני רוצה להתגרש ואין לי מושג איך לספר לה

"החלטתי שאני רוצה להתגרש", אני ממלמל לאשתי מזה 20 שנה. "מה?" היא שואלת, ואני מנסה שוב, הפעם חזק יותר, אבל מתקשה להוציא את המילה. "מה אמרת?" היא שואלת והאמת היא שגם אני לא הבנתי. שקט נוראי שורר בחדר ואני רואה את הדמעות מופיעות. הלב קורס תחת העומס, והייתי כל כך רוצה להתחרט אבל אני כבר לא יכול.

נכון, מה שלא נגיד ומה שלא נעשה - זה יכאב, אבל לדרך בה אנחנו מעבירים לצד השני את החלטתנו להתגרש יש השפעה מכרעת על הצד השני שההחלטה נכפית עליו. כך, הדרך יכולה להגביר מאד את הכאב ולחזק רגשות קשים של עלבון, נטישה, כעס ובגידה, אבל היא לא חייבת, כי כשעושים את זה נכון, הצד השני יכול להשלים עם הגירושים הרבה יותר מהר ואפילו בלב שלם. אז מה עושים?

עכשיו בערוץ יחסים:

ילדי גירושים: איך זה משפיע על חיי האהבה?

ברוך שפטרנו: מסיבות גירושים

ראשית, מבררים עם עצמכם את הסיבה לגירושים: כדי להיות ברורים עם הצד השני, עליכם קודם כל להיות ברורים עם עצמכם – לקחת את הזמן, אפילו להתייעץ, ולנסות להבין מה הדבר שכל כך מפריע לכם והביא אתכם להחלטה להתגרש, כאשר בדרך כלל, יש דבר אחד מרכזי שמוביל את ההחלטה. כמובן שלא יהיה קל להסביר את החלטת הגירושים בזמן אמת אל מול מבול השאלות והכאב, ולכן חשוב להתכונן, להכין הסבר ברור, אחיד ושלם שאתם עומדים מאחוריו.

זאת שיחה גורלית, אבל מישהו צריך לעשות אותה(צילום: shutterstock)

"זה לא אתה, זו גם לא אני, זו הבעיה שכבר מציקה לי שנים"

הקלישאה הכי ידועה של שיחות הפרידה היא גם אולי החשובה ביותר. על כן, יש לשים בצד את כל הכעסים, ההאשמות והתסכולים, ולנסח את הבעיה בינינו שהובילה להחלטה: במקום "אתה כבר לא מעניין אותי" - אפשר לומר "עם השנים ממש התרחקנו והגענו למצב שאנחנו בקושי מדברים אחד עם השני, כבר אין באמת זוגיות'.

במקום "את כבר לא מושכת אותי בכלל", אפשר לומר "כבר שנים שהסקס בינינו לא עובד. אתה יודע את זה, ניסינו הרבה דברים וזה לא מצליח באמת". במקום "את רק מתלוננת כל הזמן" - אפשר לומר "כל הזמן יש בינינו מריבות ומתחים. אנחנו לא מצליחים להיות מאושרים ביחד". עם זאת, העובדה שתקשרתם את הסיבה, לא אומרת כלל שהצד השני בהכרח יבין ויקבל אותה כסיבה מוצדקת לגירושים. חשוב להבין שיש לכל אחד מאיתנו סולם ערכים שונה, ודברים אחרים מפריעים ומכאיבים לנו – יש הרבה כעס על כך שזו לא סיבה לפרק את המשפחה, להרוס את כל מה שבנינו – ולכן חשוב להסביר את חשיבות הבעיה עבורנו, לספר שהבעיה הזו מאמללת אותנו, ושאנחנו לא מצליחים לחיות עם הבעיה הזו בשלום.

חשוב מאד לתת לפרטנר שלכם את הרגשה שבאמת נתתם את עצמכם ולא וויתרתם בקלות. חשוב להסביר עד כמה קיבלתם את ההחלטה בכובד ראש ואחרי הרבה ניסיונות (במידה וזו האמת). אפשר גם ממש לתאר ולהזכיר מקרים ואת התהליך שעברתם עם עצמכם – זה יקל עליכם ועל הפרטנרים שלכם.

   <<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>

פרידה יזומה

"כשאמא ישנה אז אני מעיר אותה בשקט בשקט, כדי שהיא לא תתעורר", ובדיוק כמו הילד של יהודה אטלס מ"הילד הזה הוא אני", קורה לא פעם שהניסיון לשתף ולספר מעורבב עם הניסיון שהצד השני לא ישמע ולא יבין, וכך אנחנו נעים על חבל דק של כן ולא, לפעמים חודשים ולפעמים אפילו שנים. הרבה אנשים שלא מספרים בצורה ישירה, מתחילים במקום זאת להתנהג בצורה פוגענית או מרוחקת, מביאים את מערכת היחסים למשבר עוד יותר עמוק, לפעמים למצבים רגשיים אקוטיים, רק כדי שהצד השני יבין כבר, וחבל. הרבה יותר עדיף למצוא את הכוחות ולשתף את ההחלטה בצורה יזומה ומבעוד מועד.

גם אם הזוגיות היתה גיהינום, מוטב שלא תיכנסו לצדדים האפלים האלה ולא תזכירו אותם(קרדיט: Shutterstock)

הצעות ליצירת אווירה תומכת

נכון, אתם אכן מתגרשים, אבל חשוב שעדיין תבהירו לבני הזוג שלכם שאכפת לכם מהם. כדאי לומר זאת כמה פעמים במהלך השיחה. בשלב אחר בשיחה (לא ברצף), ניתן לדבר על חשיבות שנות הנישואים עבורכם, על הדברים הטובים שתמיד תעריכו ותשמרו בלבכם, וגם אם הנישואים היו גרועים מוטב למצוא לפחות דבר אחד או שניים חיוביים ולהדגיש אותם.

טעות נפוצה לחשוב שבשיחת הגירושים לא כדאי לומר דברי טובים ודברי הערכה כי זה יכול לבלבל וליצור פתח לתקווה שתחזרו, אבל אני מאמינה שההפך הוא הנכון – דווקא עכשיו, הכי חשוב לבני הזוג הנעזבים לדעת שאתם עדיין מעריכים אותם ולא סתם מבטלים במחי יד את כל מה שעברתם כל השנים הללו.

זו שיחה מטלטלת, אבל לא צריך לזרוק את התינוק עם המים. כדי להצדיק את הגירושים לא צריך להוכיח שהכול היה שחור, ובטח לא שהצד השני כל כך נורא. מוטב להסביר את ההחלטה, תוך כדי מתן הערכה וכבוד לנישואים ולבן הזוג, ולהיפרד בצורה יפה ומכבדת.

בהצלחה!

אילת אופר, כותבת "מדריך במתנה 7 הצעדים להתגבר על פרידה מבן זוג", תוכנית ליווי להתגבר על גירושים.