"הניצבים המטרידים רק התחפשו לגברים"

המציאות המצ'ואיסטית שלנו מלמדת שהיכן שיש כוח מובנה, יש שישתמשו לרעה בכוח הזה. זה נכון לגבי שחיתות, שוחד, ניצול מרות וכן, גם ניצול מיני. אז איך לטפל בתרבות האונס במשטרה אני לא בטוחה שאני יודעת, אבל איך לטפל בשורש הבעיה – גברים שמחפשים להרגיש 'גברים' בדרכים לא נאותות – כאן כבר יש לי מושג או שניים, ובזה יעסוק המאמר שלי.

בין סמכות כוחנית למיניות

על פני הדברים, התופעה הזו מציבה פרדוקס מובנה: מצד אחד, מדובר בגברים בעלי מעמד, גברים שמצליחים מאד בעבודה שלהם, ומהצד שני, מדובר במין שמתרחש בכפייה ובהיעדר רצון חופשי באמת. הרי לא מדובר בסיפורי אהבה מרטיטי לבבות שהסתיימו בכך שהשוטר והכפופה אליו הפכו לבני זוג גם בחיים שמחוץ למיטה. הרי כל מתלוננת נוספת מביאה אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שמדובר במין נטול אהבה, בתאווה חייתית שמבוססת על רצון לשלוט ולכבוש. והדרך? היא לא ממש חשובה... רק התוצאה.

נשאלת, אם כן, השאלה למה גברים שהיו אמורים להיות בעלי ביטחון עצמי גבוה ויכולת להשיג לעצמם חיי מין ותחושת גבריות מנשים שבאמת חושקות בהם, מגיעים למקום כל כך נמוך ומשפיל גם עבורם? התשובה נעוצה לדעתי בפער שבין הגבריות כלפי חוץ ותחושת האין-אונות הגברית שמבפנים, ואני אסביר: גברים במאה הזו הם "זן נכחד", הם זן המצוי במשבר זהות מגדרי, והסיבה היא שאנחנו הנשים לא באמת צריכות את הגברים יותר לשום דבר - לא לצוד עבורנו בשר, לא להגן עלינו מפני אויבים (אלא אם כן זה הבוס המטריד שלנו בעבודה), לא לגדל ילדים, לא לקחת את האוטו לטסט ולא לצאת לקונצרט.

תפקידם של הגברים בחיינו הצטמצם לשניים: צעצועי מין ותרומת זרע. העידן הזה שבו נשים – ובצדק - רוצות לקבל את ההזדמנות לעשות מה שגברים עושים, הפך אותנו הנשים לעוצמתיות ואת הגברים - לפחות. ואם נחזור לאותם ניצבים - זה לא שהם לא יודעים שמה שהם עושים זה פסול, לא מכובד ולא ראוי, זה שהם פשוט לא מצליחים לעמוד בפיתוי להרגיש ולו לרגע אחד שהם גברים חזקים ובלתי נשלטים. אלא שאמרו חכמנו, "איזהו הגיבור הכובש את יצרו", ועל כן כדי להיות 'גבר' בעייני אישה, על הבחור לדעת לשלוט ביצר המיני שלו ולא לתת ליצר לשלוט בו. הניצבים המטרידים הם לא גברים, הם ילדים מפונקים שהתחפשו לגברים.

העניין הוא שכאשר הגברים לא מרגישים 'גברים', אנחנו הנשים מפסידות מאד גם כן. נשים היום לא סומכות על גברים. לא כמו פעם לפחות. לפעמים הן סומכות עליהם בענייני פרנסה, לפעמים הן סומכות על ההורות שלהם, אבל נדיר למצוא אישה שסומכת על הגבר שלה בעיניים עצומות ומוכנה ללכת אחריו בחיים ולא רק בין הסדינים. ואת זה הגברים יודעים, את משבר האמון הזה הם חשים, ובגלל שהם מרגישים שלא מכבדים אותם באמת ושהאישה שלהם לא שמחה לראות אותם, לא מקבלת את פניהם בחיוך כשהם מגיעים הביתה ורק מעבירה סמכויות ומחלקת מטלות - הם מרגישים יותר ויותר שהם כלי עבודה ולא אובייקט לאהבה.

"תופעת ההטרדות המיניות לא ייחודית רק למשטרה"(צילום: הרצל יוסף)

אגב, מסובך ככל שיהיה המצב הזה, אני לא מאשימה נשים לרגע, אם זה לא היה ברור עד כה. החיים שלנו כל כך עמוסים ומעייפים, כך שאנחנו כבר מעדיפות שותפים "לתקתוק" החיים הרבה יותר משאנחנו חולמות על מאהבים. גם המנגנון המיני של גברים ונשים שונה בתכלית. גברים משתמשים במין כתרופת פלא לשעמום, למצוקה, לכעס ולשמחה. הם יכולים להיות "און" בשניה וכלל לא חשוב מה קרה קודם לכן. הסיבה לכך נעוצה בטיבה של האנרגיה הגברית שמחפשת תוצאה ופרקן בדרך הכי מהירה וקצרה. אצל נשים, לעומת זאת, כמעט כל דבר הוא פוטנציאל "לכיבוי" התשוקה: הערה בעבודה, סיר על הגז, כביסה שלא קופלה או הערה חסרת רגישות מצידו של בן הזוג.

אצל אישה מיניות היא קינוח, אצל הגבר - מנה עיקרית. במפגש בין שתי האנרגיות השונות הללו, שני הצדדים נהיים רעבים. גבר שאשתו לא סומכת עליו מחוץ לסדינים, בסופו של דבר יתקבל פחות בברכה בין הסדינים. כך, במקום לטרוח ולהשקיע מאמצים בחיזור, בבניית הקשר ובפיתוח התיאבון של האישה, גברים מנסים לדלג על שלבים כדי לקצר תהליכים, להגיע מהר מדי למטרה ולסמן עליה 'וי'. לעיתים אף נדמה לי שהיוצרות התהפכו ממש - גברים קמים בבוקר ומחפשים לעשות כמה שפחות – להסיר מעצמם תחומי אחריות - בזמן שנשים מבקשות לעשות יותר. במובן הציורי - הכתפיים שלנו התרחבו ושלהם הצטמצמו.

למה הוא מטריד מינית? כי הוא יכול

גברים לא תמיד מודעים לכך שסוד הגבריות שלהם תלוי דווקא בנשים, אז הם מנסים מבחר דברים חלופיים: כסף, כוח, פרסום, מדים, שררה, כוח להחליט על אנשים, לפטר ולתת הוראות. כי רק במקום הזה יהיו חייבים להקשיב להם, לכבד אותם בגלל התפקיד או המעמד, ולא בהכרח בגלל האישיות או הכישורים האמתיים שלהם. אז בעבודה הוא אולי 'גבר' על הכפופים לו, אבל בכך לא די. אחרי 20 שנות קריירה לא פשוטה, השקעה של ימים ולילות, ה'גבר' הזה מתחיל לכעוס כי הוא בטוח שהוא הרוויח ביושר את הצורך להרגיש נחשק. ואם הוא לא מקבל את זה בטוב, הוא דורש שיתנו לו את זה. אם אפשר בהסכמה – נהדר, ואם לא - אז בכוח...

חברים, להשקפתי, הצורך להרגיש 'גבר' חזק מכל חוק או הוראת משמעת כזו או אחרת. הצורך להרגיש 'גבר' מנהל עד היום את העולם, הוא אבי המלחמות כולן. מה צריך לעשות? גברים צריכים לקבל כלים לפיתוח שליטה עצמית. זה טוב לחיי המין אבל גם משובח לקריירה שלהם. אם הם לא ילמדו מהר את היכולת לדחות סיפוקים, הם יצטרכו ללמוד אותה בדרך הקשה בין הכתלים של כלא מעשיהו, שם יש נשיא שיוכל ללמד אותם על מחיר החשק מיד ראשונה. את היכולת הזו צריך ללמד מגיל צעיר. עושים את זה דרך ספורט , עושים את זה בצבא , עושים את זה דרך מודעות, התמדה ותגמול. מחליטים שהתמודדות עם אתגרים היא ערך עליון, לא בריחה או חיים קלים.

נשים, לעומת זאת, צריכות ללמוד בדיוק הפוך – לשחרר, להרפות ולסמוך כשצריך. ואפילו להסכים להראות לפעמים חולשה. וכדי שכל זה יקרה, אנחנו המבוגרים צריכים להבין שמכת הניצבים במשטרה היא תמרור אזהרה לכולנו שמספר על תאונת הדרכים בשרשרת שמתרחשת עכשיו בין המינים.

הכותבת הוא מייסדת sol embassy ביפו  בית הספר לאהבה.