עובדי כיל מפגינים: "הם מחריבים את הנגב"

הפיטורים שמתכננת כיל בתרכובות ברום ומפעלי ים המלח. "נטשו אותנו מבחינה ביטחונית וכלכלית", כך אומרת הבוקר (א') שרונה לוי (50), תושבת באר שבע ואם לשני ילדים בני 25 ו-22, העובדת בתרכובות ברום זה 28 שנים כלבורנטית. "חרב עליי עולמי. זה היה הצוק איתן הכלכלי שלי. העבודה שלי הייתה הדבר הכי בטוח בחיי. לפני שנתיים חליתי בסרטן ויצאתי למאבק על חיי. הבראתי וחזרתי לעבודה, שהיא המפלט והמבטח שלי. ועכשיו הדבר הזה מתמוטט ללא שום סיבה. אני והקולגות שלי יודעים שהמפעלים האלה, גם ברום וגם ים המלח, מרוויחים מיליארדי דולרים".

(צילום: רועי עידן)

לוי מוסיפה: "אני מרגישה שההנהלה משתמשת בנו כבני ערובה כדי שהממשלה תניח לה לנושא המסים על אוצרות הטבע. אנחנו לא יודעים מה לעשות. כולם צריכים לפקוח עיניים ולהבין שמחריבים פה את הנגב".

לוי היא אם חד-הורית ועדיין מסייעת בכלכלת שני ילדיה, שצפויים להתחיל ללמוד באוניברסיטה. "אני המפרנסת. המקצוע שלי לא מאפשר לי למצוא עבודה במקום אחר. יש פה חמישה מפעלים של כיל ואף אחד מהם לא יקבל אותי. לצערי אני צפויה להיות מפוטרת, בלי פנסיה מוקדמת, בלי כלום. אני לא בגיל שבו אוכל למצוא עבודה. אני נלחמת היום על הלחם. הייתי מוכנה לוותר על הכול, התנאים והתוספות, רק תנו לי להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד. מהבנק כבר מתקשרים ושואלים אם אולי אני צריכה הלוואה. נגעתי במוות ועכשיו אני רוצה את החיים שלי, את העבודה".

הנהלת כיל מעוניינת לפטר בשנתיים הקרובות כ-450 עובדים במפעלי ים המלח וכ-270 עובדים בתרכובות ברום, או לכפות עליהם פרישה לפנסיה מוקדמת. הסיבה הרשמית היא ירידה בביקוש למוצרי החברות. ההסתדרות מנסה להחריף את צעדי המחאה נגד הפיטורים. במקביל לשביתה בשני המפעלים, חסמו העובדים, עובדי עיריית דימונה וחברי ועדים של מפעלים מהאזור, חלק מהכבישים בעיר. כמו כן בוצעו עיצומים בפעילות העירייה.

מישל סעדיה מדימונה (50), שהשתתף בהפגנה בכניסה לדימונה, סיפר כי "כל החיים שלי הצבעתי ליכוד אבל הפעם זה נגמר. וזה לא רק אני. הליכוד שכח מאיתנו, מהנגב. הנגב ישכח מהם".

יוסי הובר, יושב ראש ההסתדרות מרחב נגב מרכזי, אמר: "הנהלת כיל מתכוונת לפטר כאלף עובדים. אנחנו החלטנו שמעבר ללחץ בתוך המפעלים, נעורר את המודעות בקרב תושבי הדרום. כל יום בעיר אחרת נעשה הפגנות ונזדהה עם העובדים שנמצאים ברשימת המפוטרים. לצערי ההנהלה מגלה קשיחות. ניסינו לנהל משא ומתן אבל זה לא הולך".

(צילום: רועי עידן)

יוסי בן שבת (62), תושב ערד, עובד בברום 32 שנים והוא ראש יחידת מחסנים טכניים ומעבדות. "זו מכה לנפש. זה בא בצורה כזו אכזרית. הפתעה", הוא אומר. "כל השנים נתנו לנו להרגיש כמו משפחה גדולה, בכירים וזוטרים. אבל בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה. יש פה בעל בית אחד ששולט בעניינים והוא החליט שבגלל שמבקשים ממנו יותר מסים, הוא יתנקם במדינה דרך העובדים. את המלחמה שלו הוא מנהל על הגב שלנו.

החברה היא רווחית.

"לפני יותר מעשור חטפתי התקף לב, ולמרות זאת חזרתי לעבודה ותפקדתי כרגיל. אחרי עוד צנתורים אני עדיין מתפקד יותר מכל אדם בריא. אבל למרות שנתתי את הלב לעבודה, תרתי משמע, שולחים לך מכתב לקוני ששמי מופיע ברשימת המועמדים לפיטורים. כיל הוא אחד ממקומות התעסוקה המרכזיים בנגב. אם הם יתחילו לפטר אחוזי האבטלה בנגב יעלו, אנשים יתחילו לברוח למרכז. הנגב יתמוטט. אם אפוטר אני לא אשאר בערד. יש פה מפעל שנסגר, אני אברח. אין לי מה לחפש פה אם אפוטר. אחפש את עצמי במרכז".

משה חזיז (60), תושב מיתר, שעובד בתרכובות ברום זה 27 שנים כטכנאי כימיה: "אם המפעלים של כיל ייסגרו אפשר לסגור את הדרום. מאז שנודע לי שאני ברשימת המפוטרים הפכתי להיום אדם אחר. הפיטורים הגיעו כרעם ביום בהיר. אני נחשב כאחד העובדים הטובים ביותר, ואחרי 27 שנים אומרים לי 'אדוני, אתה מיותר'. הנגב לא משופע במקומות עבודה רבים. אם המפעלים האלה ייסגרו - אפשר לסגור את הנגב. זה עניין לאומי ולא אישי. זאת תהיה פגיעה קשה מאוד בדרום. אם לא יהיו תושבים בעלי כוח קנייה - גם עסקים נוספים ייפלו, אחד אחרי השני. זה יגרור אפקט דומינו".

מהנהלת כיל נמסר בתגובה להפגנה: "יותר מ-50% מתושבי דימונה מתפרנסים באופן ישיר ועקיף מכיל, והם יוכלו לעשות זאת גם בעתיד אך ורק אם כיל תיישם תוכנית התייעלות שתבטיח את היעילות והתחרותיות של מפעליה בישראל. השאלה היחידה העומדת כרגע על סדר היום היא האם כיל תאפשר לוועד העובדים הכוחני והאגרסיבי לנהל את המפעלים, או שמא זוהי חובתה ואחריותה של ההנהלה להוביל תוכנית התייעלות אחראית במפעל תרכובות ברום, שהפסיד ב-2014 כ-160 מיליון שקל, ומאז 2007 כ-1.5 מיליארד שקל.

"לצערנו, הסתדרות העובדים מנסה לכפות על המדינה והחברות במשק מודל העסקה לכל החיים, ללא אפשרות של פיטורים אפילו במפעל מפסיד. בימים האחרונים ראינו כיצד סכסוך העבודה הלגיטימי בין העובדים להנהלה הופך לשביתה פוליטית עם מטרות פוליטיות. ראינו ניצול של העובדים והשביתה על ידי פוליטיקאים, מפלגות ואף גופים בעלי זיקה וקרבה מפלגתית שפועלים בהסתר למען מפלגה כזאת או אחרת. הנהלת החברה מבטיחה כי היא תמשיך לנהוג באחריות כלפי המפעל והעובדים כפי שעשינו בעשרות השנים האחרונות, ולמסיימים את עבודתם במפעל נציע תנאי פרישה ופיטורים מהטובים ביותר שהוצעו בישראל. אנו שבים וקוראים לעובדים להימנע ממעשי אלימות ולפעול תוך כיבוד החוק".