הכל בחיים מצליח לי עד שזה מגיע לנשים
לא משנה כמה מקסימה תהיה הבחורה, ברגע שהיא תראה לו שהיא מעוניינת, גיל מהר מאד יאבד עניין. איך יוצאים מהלופ?
עכשיו בערוץ יחסים:
הוא בן 31, מרוויח ונראה טוב, והוא בתול
אל תקנאו בי: גם לרווק האחרון בחבר'ה קשה
אני יושבת מולו ומקשיבה להשקעה המרשימה בדייטים. גיל מספר שהוא תמיד משקיע בטלפונים וסמסים עד שהבחורה מראה התעניינות בחזרה, ואז, כמה מפתיע, פתאום לא בא לו עליה. אחר כך הוא ממציא לעצמו ים תירוצים למה היא בעצם בכלל לא בשבילו. "לו הייתי מלהקת אותך לתוכנית ריאליטי, לאיזה דמות הייתי מלהקת אותך?",שאלתי אותו באחת הפגישות, והתחלנו לזרוק לאוויר סוגי דמויות, עד שהגיעה זו שגרמה לו להרהר ולהתכנס בעצמו. זו הייתה דמות המנצח, דמות שמאז שהוא זוכר את עצמו רדפה אותו, ולעיתים עייפה אותו כי הרי הוא חייב היה להיות זה שלא משנה מה, ישיג את הטוב ביותר.
תוך כדי שאנחנו מפנטזים על האי שבו תצולם תכנית הריאליטי בה הוא יהיה על תקן המנצח, גיל קם לפתע, נעמד על רגליו האחוריות ובהתרגשות הכריז "זה חלק ממני! אני לא מוכן לוותר על זה, בזכות זה אני מצליח, אני אוהב שיש בי את זה! אל תיקחי את זה ממני!". גיל לא היה מוכן להיפרד מתדמית המנצח, לא היה מוכן עדיין לקבל שזה כבר לא עובד עבורו.
אנשים ותדמיות
במהלך חיינו כולנו מסגלים לעצמנו איזושהי תדמית. החכם, המצחיקה, השווה, האמן, השאפתנית, הציני או המרָצה – איזה תדמית שלא תהיה שבחרנו לעטות על עצמנו, מדובר ב"אני החיצוני" שלנו, אני שהתחיל להתעטף בנקודת זמן מסוימת בחיינו שבה זה התאים לנו. אבל מה קורה כשהמציאות מתדפקת על דלתנו ואנו מגלים שאותה דמות שפעם הצילה אותנו ו"עשתה את העבודה" פתאום דופקת לנו את החיים?
כאשר אנו נולדים, מרעיפים עלינו אהבה ללא שום תנאי. אבל במהלך ההתבגרות שלנו, כחלק מחוויות החיים, אנו לומדים שהתנהגויות מסוימות שלנו יקדמו אותנו יותר ושאנשים יאהבו אותנו בזכותן. זוהי למידה לא מודעת שאנחנו מפנימים אותה בגיל צעיר והיא מנצחת עבורנו. למה מנצחת? בגלל שזה מצליח לנו. העניין מתחיל להסתבך כשהתדמית הופכת לטבע שני שלנו עד כדי שאנחנו לא מודעים לעובדה שהתדמית הפכה תרמית, ואנחנו משוכנעים שזו האישיות שלנו, תכונות האופי שלנו.אנחנו לא עוצרים לשאול את עצמנו את השאלה החשובה - האם התדמית שבנינו עדיין משרתת אותנו, או שאולי זה בדיוק מה שמעכב אותנו?
אז מה עושים עם זה?
עלינו לזכור שתמיד אנו אוחזים בתדמית, לרוב ביותר מאחת, בכל מיני מערכות יחסים וסיטואציות בחיים. השאלה שצריך לשאול היא האם התדמית המסוימת שאנו אוחזים בה כרגע היא הנכונה ביותר עבורנו בתקופה זו של החיים? האם היא באמת מייצגת את האופי שלנו ומה הרושם האמיתי שאנחנו רוצים להותיר אצל אנשים? לאחר שזיהיתם את התדמית, בדקו עם עצמכם - למה חשוב לכם להיאחז בתדמית? מהו הרווח ממנה ואילו מחירים אתם משלמים אם בכלל? האם התדמית למעשה מכסה על משהו ממנו אתם מבקשים להימנע? האם היא באמת מספקת ביטחון עצמי ושומרת עליכם? או האם היא גורמת לאנשים לשמור מרחק ולא להתקרב?
צעד שלישי: החלפת התדמית באחרת
הגיע הזמן לבחור בתדמית שמתאימה לנו ולאו דווקא בזו שאנו רגילים אליה. לעיתים הבחירה טומנת בחובה ויתור על התדמית הישנה. אנו מאמצים תדמיות מתוך חוויות עבר ושוכחים שבעצם החיים דינמיים ואנחנו משתנים עם הזמן. תדמית שפעם סייעה לנו יכולה כעת לעכב אותנו מאחר ואין לה יותר מקום ותפקיד. עליכם לברר איזו תדמית תביא לידי ביטוי אותנטי את מי שאתם באמת.
אני וגיל פיצחנו לבסוף את גלגולה של תדמית המנצח בחייו. הבנו שהיא הגיעה עקב חוויית כשלון שחווה בעבר, חוויה שגרמה לו להבטיח לעצמו שהוא לעולם לא ייכשל שוב ושמעכשיו הוא תמיד יכבוש כל פסגה ויעבור לפסגה הבאה. אמנם תדמית המנצח תרמה לו רבות והדבר הביא אותו להישגים מרשימים בחייו, אך באותה נשימה, התדמית ייצרה אצלו מרדף אינסופי אחר כיבוש הפסגה הבאה. הוא מצא עצמו בלופ תמידי של אכזבה וחוסר יכולת ליצור חיבור עם נשים, ולא הבין למה.
ברגע שנפל לו האסימון והוא הבין שבעצם הוא מאבד עניין ברגע שהוא כובש את הפסגה, הייתה בחדר תחושת הקלה של ממש. גיל הסכים לנסות לבדוק מה יקרה כשהוא ישחרר את הצורך שלו להיות המנצח ופשוט יהיה הוא. המשמעות של הבנה זו כל כך שימחה אותו, המחשבה שהוא יכול בכיף להגיע לדייט ללא צורך עז להרשים ולכבוש - אפשרה לו פשוט ליהנות מהדייט ואפילו להמשיך לצאת עם הבחורה ולהיות בנחת, ללא צורך לרוץ הלאה ליעד הבא.
נעמי נפתלי היא מאמנת לזוגיות בצוות נקודתיים.
לפנייה לכתב/ת 
