שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא רק ביה"ס: מה מדכא חשיבה יצירתית - ואיך תמנעו זאת
    אם תשאלו הורים מה מדכא את החשיבה היצירתית אצל ילדיהם, סיכויים גבוהים שתקבלו תשובה חד משמעית אחת: בית הספר. אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט, ושכדי לפתח חשיבה יצירתית צריך להפוך אותה לדרך החיים של כולנו. כן, גם של ההורים. איך עושים זאת? כל התשובות

    בשנים האחרונות, אולי מאז הפכנו למדינה שאחד מתחומי הייצוא הגדולים שלה הוא ההיי-טק, נראה כי הנושא של חשיבה יצירתית, או "חשיבה מחוץ לקופסה", הפך לחשוב במיוחד עבור רבים, שהבינו שלשנן חומר ולהוציא ציונים טובים כמעט כל אחד יכול, בטח אם הוא מקבל את העזרה הנכונה, אבל לחשוב אחרת - זה כבר משהו שדורש ממך הרבה יותר.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    גם בתחום החינוך אנחנו שומעים בשנים האחרונות יותר ויותר על תחום החשיבה היצירתית, ולאחרונה הבינו במשרד החינוך, ובעיקר באגף לחינוך למחוננים, כי זו צריכה להיות אחת המטרות של בתי הספר. יחד עם ד"ר אייל דורון, מומחה לחשיבה יצירתית ויועץ לאגף למחוננים במשרד החינוך, בדקנו מה בדיוק זה אומר "חשיבה יצירתית" ולמה כדי להשיג זאת צריך לא רק לשנות את בתי הספר, אלא גם את ההורים.   

     

    מהי חשיבה יצירתית והאם היא דבר מולד או שניתן ללמד אותה?

    "אתחיל בנקודה הבסיסית, שאותה מאוד חשוב להבין: חשיבה יצירתית  היא לא בהכרח כישרון אומנותי. אנשים נוטים להתבלבל בכך.

    חשיבה יצירתית היא מכלול של יכולות: חשיבה גמישה, פתרון בעיות, יוזמה, תושיה, הסתגלות מהירה וכו'. כל התכונות האלה הן תכונות שניתנות לפיתוח, לאימון ולשיפור. יש לכל אחד מאתנו נטיות, וכך גם בנושא החשיבה היצירתית, אבל זה כמו שריר, שאם תעבוד עליו - הוא יתחזק. אנשים כל כך שבויים בכל מיני הנחות מוצא על יצירתיות שהם לא נוטים לקשר אותה או את החשיבה היצירתית עם אימון ועבודה שחורה, אבל זה לגמרי ככה. זה משהו שניתן ללמוד לעשות.

     

    "זה מאוד מרגש לבוא לבתי ספר ולראות שגם ילדים מופנים, ביישנים, שלא מנגנים או רוקדים, חושבים באופן יצירתי. ילד יכול לחשוב באופן יצירתי בלי קשר לאומנות. אפשר לגלות את זה מוקדם ולקדם את החשיבה היצירתית שלו, לפתח אותה".

     

    האם יש קשר בין מחוננות וחשיבה יצירתית?

    "ילדים מחוננים הם בעלי יכולת קוגניטיבית מאוד גבוהה וזה יכול לפגוש יצירתיות וחשיבה יצירתית, כיוון שאלו ילדים מאוד סקרנים. הם בולעים את הסביבה ורעבים לידע, ומהבחינה הזו אלו מפתחות טובים לפיתוח החשיבה היצירתית. אך כמו שאנחנו עובדים על פיתוח כישורים אחרים אצל ילדים מחוננים, כך אנחנו צריכים לעבוד מאוד חזק גם על כישורי החשיבה היצירתית שלהם, שמערבת כל מיני כישורים אחרים. אדם יכול להיות עם יכולות קוגניטיביות גבוהות אבל בחשיבה יצירתית הוא צריך להתמודד עם מצבים שונים, שאולי הוא לא טוב בהם. לכן זה לא מספיק להיות מחונן. בשביל לחשוב באופן יצירתי ברור שצריך להיות אינטיליגנטי, אבל משלב מסוים יותר איי.קיו לא אומר שמדובר באדם, או ילד, יותר יצירתי".

     

    רבים יאמרו שבתי הספר הם אלו ש"הורגים" את החשיבה היצירתית. האם לדעתך זה אכן כך?

    "קן רובינסון היה זה שאמר שבית הספר הורג את היצירתיות, ורבים מסכימים איתו. אך אם זה אכן כך, הנחת המוצא צריכה להיות שכל הילדים שהגיעו לבית הספר היו יצירתיים קודם - ורק בית הספר חיסל את הכל. אני לא מקבל את ההנחה הזו. החלוקה ל'טובים' ו'רעים' במקרה הזה היא טיפה פשטנית.

    אני כן מסכים שמערכת החינוך נמצאת בבעיה, שתימשך כל עוד אנחנו מודדים את התלמידים אך ורק על פי ציונים. האתגר שלנו בחינוך כיום הוא איך אני מצד אחד מוודא שתלמידים מתקדמים ומצד שני לא מצמצם אותם בגלל הערכה בינארית.

     

    "אבל כמו שאמרתי, הבעיה לא נעוצה רק בבית הספר, אלא גם בציבור ההורים. הרבה הורים יגידו לבית הספר 'אנחנו רוצים שתהיו יצירתיים', אך מצד שני, אם הממוצע של הילד טיפה יירד במתמטיקה - הם ישר יתלוננו בפני המורה. ובכלל, כמה הורים יושבים מול המורה ושואלים כמה הילד יצירתי? הרי זה לא קורה. השיח היום מאוד פופוליסטי, והוא צריך להשתנות, כי גם הוא מוביל לכך שהחשיבה היצירתית נבלמת בבתי הספר. הורים נורא רוצים לקבל הערכה וציונים, הם לא באמת רוצים שיפסיקו עם המבחנים.

     

    "יש הרבה מקומות לשיפור במערכת החינוך, כמובן, אבל אני חושב שלכולנו, הורים, מורים ומפקחים, צריך ליפול האסימון שאנחנו במאה ה-21 ולחשוב בצורה יצירתית. כולנו עברנו מאה, והילדים שלנו נולדו למאה הזאת, כך שאנחנו צריכים לחשוב ביחד איך אנחנו מחליפים דיסקט".

     

    ומה לגבי המסגרות למחוננים? כיצד מטפחים אצלם את החשיבה היצירתית?

    "מה שאותי מעניין, ומה שאני מנסה לעבוד עליו באגף המחוננים ועם תוכנית אלפא, הוא מנהיגות יצירתית. הרעיון הוא לאפשר למחוננים להיפגש אחד עם השני כדי לנסות באופן יצירתי לחשוב על פתרונות גדולים לבעיות הגדולות בחברה הישראלית. אנחנו נותנים להם אתגר שהוא יצירתי, אבל גם גורמים להם לצאת מתוך עצמם לטובת הזולת. זה הכיוון היום, לקחת ילדים מחוננים ולנסות יותר ויותר ללכת לכיוונים של עבודה משותפת על מטרה לטובת החברה, מטרה שמכילה בתוכה הרבה חשיבה יצירתית ואנליזה, חשיבה גבוהה.

     

    "בדרך זו אנחנו משיגים שתי מטרות. האחת, מתרגלים איתם את הדברים שהם צריכים לחזק, כמו אמפתיה, עבודת צוות וכו', והשנייה היא עזרה לזולת. אני חושב שהיום זה משהו שהוא חובה לעשות, עם אנחנו רוצים למצב את המחונן במאה ה-21 כמישהו שמגשים את הפוטניציאל והופך לשחקן חשוב בחברה".

     

    כיצד הורים יכולים לשלב חשיבה יצירתית בהורות שלהם?

    "חשיבה יצירתית מבחינתי היא קודם כל השקפת עולם ודרך חיים .זה לא שאני מעביר שיעור בפתרון של דברים בצורה יצירתית וחוזר לחיי כמו שהיו קודם. הוא צריך להיות חלק מהחשיבה שלי לא רק בדברים גדולים אלא גם בדברים קטנים. אני תמיד שואל הורים שיוצאים עם ילדיהם לחופשה

    מה הם שיחקו בדרך, באוטו, והתשובה מראה אם יש שם חשיבה יצירתית. אם הם משחקים סתם ב'נחשו איזו חיב בחרתי' ואחר כך הילדים מתחילים להשתעמם או לשחק בסמארטפון אז כנראה שלא הייתה שם חשיבה יצירתית. לעומת זאת, יש משפחות שאצלן הנסיעה היא מהנה ומאתגרת את המחשבה יותר מההגעה.

     

    הרעיון הוא שיצירתיות היא דרך חיים, שבה אני מעביר כל מצב נתון כמעט ביצירתיות. בהורות זו עצם המודעות שדרך החיים שלנו כמשפחה קשורה לחשיבה יצירתית, וכך להפוך אותם להרבה יותר מהנים, מעניינים ופחות שוחקים".

     

    רוצים לדעת עוד? כל הפרטים על תוכנית אלפא למחוננים - כאן



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא רק ביה"ס: מה מדכא חשיבה יצירתית - ואיך תמנעו זאת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים