שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    פרשת רנואר: כך ניתן למנוע מעילה בעסק
    איך ייתכן כי בחברה שמפעילה מנגנוני בקרה באופן שוטף תתגלה מעילה בהיקף כספי כה משמעותי רק לאחר שנה? האם יתכן שבחברה ניסו לטפל בנושא באופן פנימי כדי לצמצם נזקים? הדרך למנוע מעילה בחברה עוברת בספירות ובבקרות מיוחדות. מדריך
    שוטרי מרחב ירקון עצרו היום (א') 10 עובדים מרשת האופנה רנואר, בחשד לגניבת פריטי לבוש וכסף בשווי של מיליוני שקלים. על פי החשד, כמה עובדים באחת מחנויות הדגל של רשת האופנה חברו למחסנאים על מנת להונות את הרשת ולגנוב מיליוני שקלים. לאור חשיפת המקרה, הכנו עבורכם מדריך שאלות-תשובות בנושא.

     

    לכתבות נוספות בערוץ כלכלה בארץ :

    זה הזמן להכיר: קיבוץ דיגיטלי משוכלל

     

    >>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

     

    איך ייתכן כי בחברה שמפעילה מנגנוני בקרה באופן שוטף תתגלה מעילה בהיקף כספי כה משמעותי רק לאחר שנה?

    קשה הרבה יותר להתחקות אחר מעילה כאשר מדובר על שיתוף פעולה בין מספר גורמים בתחומים שונים בבית העסק. שיתוף פעולה בין מנהל חנות ומחסנאי מפר למעשה את עיקרון הפרדת התפקידים, שמשמש כלי יעיל לבקרה ואיתור מעילות. מערכות הבקרה מיועדות לרוב לחשוף כשל בהתנהלות גורם בודד בארגון. כאן מדובר על שיתוף פעולה, וסביר להניח כי בין היתר - זהו ההסבר מדוע לקח זמן רב יחסית לאתר את המעילה.

     

    איך ייתכן כי שורה כה ארוכה של עובדים מעורבים במעילה בלי שהדבר יגיע להנהלה בזמן קצר יחסית?

    כאשר מדובר על קשר שתיקה, בו מעורבים גם מנהלי חנות החשופים באופן ישיר "לרכילויות" בבית העסק - אך אינם מדווחים לגורמים בכירים יותר בארגון - קל הרבה יותר לשמור על איפול. אומנם מדובר בפרק זמן ארוך של שנה, אולם המציאות מלמדת כי לעיתים קרובות נחשפות מעילות שנמשכו תקופה ארוכה יותר.

     

    האם העובדים לא סברו כי ההנהלה תרים גבה נוכח הפסדים כה משמעותיים שנרשמו בסניף בודד?

    לא נכון לבחון את העניין מנקודת מבט רציונלית. לעיתים קרובות, העובדים נקלעים למשבר כלכלי חריף, שדוחק לצד כל שיקול אחר. מבחינתם, עדיף לגנוב מהמעביד מאשר להיות חייבים כסף לשוק האפור. כמו כן, בחקירות רבות מתברר כי העובדים לקחו בחשבון שהם ייתפסו, אולם כלכלו את צעדיהם באופן כזה שהיו מוכנים לקחת את הסיכון תמורת גריפת רווח של מאות אלפי שקלים.

     

    מסקר שערכנו עולה, כי בשנת 2014 חלה עליה בשיעור של כ 40% במקרי המעילה שנבעו מהסתבכות של העובד עם השוק האפור על רקע הלוואה שנטל. זאת, לצד ירידה בשיעור של כ-18% במספר מקרי המעילה שמקורם בבצע כסף או בשל מניע לא ברור. אין ספק כי המצב הכלכלי אליו נקלעו משקי בית רבים בישראל במהלך השנה, מקבל ביטוי ברור בנתוני הסקר: במהלך שנת 2014 חלה עליה בשיעור של כ-50% במספר המעילות שהתרחשו בשל בעיות כספיות חמורות אליהם נקלעו העובדים.

     

    לא ברור כמה זמן ידעו בהנהלת החברה על המעילה שנמשכה כשנה. האם יתכן ובחברה ניסו תחילה לטפל בנושא באופן פנימי כדי לצמצם את הנזקים?

    מאד יתכן. מנסיוננו, חברות מעדיפות לנסות למצות את חקירת המעילה "בתוך הבית" בטרם הפניה החוצה. אולם כאשר מדובר בפרשה בה מעורבים שורה ארוכה של גורמים המשתפים ביניהם פעולה, נדמה כי הפניה במקרה זה למשטרה היתה מתבקשת. אגב, מניסיוננו, גילוי מעילה בארגון מהווה הודאה כי הבקרות הקיימות בחברה לא ביצעו את תפקידן. פרסום מעשה המעילה מחוץ לארגון עלול לגרום למנהלים נזק אישי ולפגוע כתוצאה מכך בסיכוי שלהם לקידום בארגונים אחרים. בנוסף, פרסום נרחב בעיתונות על מעילה שהתגלתה בהחלט לא מוסיפה למוניטין הארגון כגוף מסודר המתנהל בצורה תקינה.

    החלפת מנעולים בסניף של רנואר בהרצליה, עקב מעילה (צילום: איתי בלומנטל)
    החלפת מנעולים בסניף של רנואר בהרצליה, עקב מעילה(צילום: איתי בלומנטל)
     

    האם קיימת חובה חוקית לדווח למשטרה על מעילה?

    מבחינה חוקית אין בחוק העונשין או בחוק אחר כל חובה חקוקה להגיש תלונה במשטרת ישראל על מעילה שהתגלתה. עיון מעמיק בחוק העונשין מוצא כי קיימים סעיפים רבים הדנים בעבירות שונות על החוק הקשורות לביצוע גניבות, מעילות, ופעולות מרמה. עם זאת, לא מצא המחוקק מקום להתערב ולחייב אדם או ישות משפטית אחרת - להגיש תלונה על ביצוע מעילה. במקרה בו נגנב לאדם רכוש כלשהו, אין כל חובה להתלונן. בדומה, סבר המחוקק כי גם בארגונים אין מקום לחייב בהגשת תלונה. נושא הגשת התלונה לטיפול משטרתי הושאר לשיקול דעתו של כל אדם או ארגון, בהתאם לשיקול דעתם ורצונם.

     

    האם מהירות הפעולה של המשטרה מאפיינת מקרי מעילה שכאלה?

    לא תמיד מנהלים רבים מודעים לכך כי הגשת תלונה במשטרה וחקירה של גורמי האכיפה ייקחו זמן רב, כאשר בדרך כלל גם נדרש מהם לצרף הוכחות מוצקות לתלונה. עד להשלמת החקירה והגשת כתב אישום, עוברים לעיתים מספר שנים. לאחר מכן עד שמסתיימים הדיונים בבית המשפט עוברות עוד כמה שנים. בנוסף, אין כל ביטחון כי כספי המעילה יוחזרו לארגון. יותר מכך, לעובד שמעל אין כל אינטרס להחזיר את הכספים למעביד לאחר שהוגשו נגדו תביעות אזרחיות ותלונה במשטרה.

     

    מהן הדרכים הנפוצות באמצעותן מועלים מחסנאים באמון המעביד?

    עדכון כמות המלאי במערכת המלאי - בכל מחסן קיימים גורמים מורשים אשר יכולים לבצע עדכונים של כמות המלאי של כל פריט. עם זאת, לא אחת קיימים מחסנים בהם מתבצע עדכון מלאי ללא ספירה מאושרת, לצורך הסתרת גניבת מלאי שבוצעה על ידי עובד במחסן.

     

    המרות בין פריטי מלאי שונים - במערכות מלאי רבות קיימת פונקציה של המרה בין פריטי מלאי, שנועדה למצב בו התגלה חוסר ועודף זהה בפריטים דומים, כגון: תה ירוק לואיזה ותה ירוק נענע. פונקציה כזו יוצרת פתח להמרות של פריטים שאינם מאותה קבוצה ואף להמרות פריטים יקרים לפריטים זולים - פעולה שכאמור תקטין את שווי המלאי בספרים וכפועל יוצא מכך יקטן החוסר.

     

    רישום כוזב של השמדות מלאי - דרך נוספת להסתיר גניבה של מלאי הינה באמצעות רישום מנופח של השמדות מלאי בטענה שפג תוקפו או שהוא פגום. רישום פעולות של השמדת מלאי מקטין את המלאי הרשום בספרים ומאפשר לגנוב את ההפרש שהושמד כביכול.

     

    ניפוח של כמות המלאי שיצאה מהמחסן - ניפוח הכמות שיצאה מהמחסן יביא להקטנת היקף המלאי הרשום בספרים, וכפועל יוצא מכך - את הפער בין המלאי הרשום בספרים לבין המצאי בפועל. מעילה זו אפשרית על ידי רישום תעודת משלוח כוזבת ללקוחות.

     

    הקטנה של הכמות שהתקבלה במחסן - דרך נוספת להקטנת המלאי בספרים הינה באמצעות הקטנת כמות המלאי שהתקבלה בפועל במחסן. במצב זה, המחסנאי קולט כמות מסוימת של סחורה במחסן, אולם רושם כי בפועל התקבלה כמות קטנה יותר.

     

    אי-רישום של החזרות סחורה - חלק מהפעילות של כל מחסן הינה החזרת סחורה מלקוחות. עובדים בעלי הרשאה יכולים לרשום כמות מועטה יותר של סחורה שהוחזרה על ידי לקוחות מזו אשר הוחזרה בפועל, וכך הם יכולים להסתיר גניבות.

     

    ספירות מלאי כוזבות - דרכים נפוצות להגדלת המלאי בספירה הינן באמצעות ספירה כפולה של פריטים, העברת פריטים בין מחסנים וספירתם שוב וספירה של מלאי שלא שייך לחברה, כגון: מלאי שנמכר וטרם סופק ללקוח; ניפוח כמות שנספרה בפועל; טעות בהכפלות ובסיכומים ועוד.

     

    מהן הפעולות שיש לעשות על מנת להקטין את האפשרות למעילה באמצעות מחסנאי?

    -ספירה על ידי שני גורמים של כל פרטי המלאי המתקבלים והיוצאים מהמחסן, והשוואה לתעודות המשלוח - כמו גם עריכת ספירות פתע במחסן.

     

    -הכנסה של מערכת לניהול רצפת המלאי, שמאפשרת איתור פריטים לפי מיקום; קליטה וניפוק על בסיס ברקוד; וכן התקנת מצלמות בנקודות רגישות במחסן.

     

    -ביצוע בקרות על נאותות הקלדת תעודות המשלוח ותעודות החזרות; ביצוע השמדות מלאי בהשתתפות קב"ט; וקליטת ההשמדות באישור של שני גורמים למערכת.

     

    -ביצוע בקרות אחר מגמות של השמדות מלאי, וסגירת האפשרות לביצוע המרות של פריטים שלא באותו ערך כספי.

     

    - ספירות פתע של כמות המלאי במשאיות יוצאות למול תעודות המשלוח - ומתן אפשרות למחסנאים לרכוש פרטי מלאי במחירי עלות, לצורך הקטנת הפיתוי לגניבות מלאי. כמו כן, הדבר נועד לצורכי מעקב אחרי עובדים שלא עושים שימוש בהנחה, מתוך הנחה שמי שגונב לא צריך הנחה.

     

    איתור דגלים אדומים

    אחת הדרכים למניעת מעילות הינה באמצעות זיהוי דגלים אדומים אשר קשורים למעילות וטיפול בהן בזמן אמת. דגלים אדומים הקשורים לעובדים הינם יחסית קלים לזיהוי, אולם במרבית המקרים, גורמים בארגון שמים לב אליהם רק לאחר גילוי המעילה. בין הדגלים האדומים ניתן למנות: רמת חיים שאינה סבירה לאור שכרו של העובד, חובות כספיים, הימורים, התמכרויות, הלוואות בשוק האפור, אי-יציאה לחופש, עבודה בשעות לא סבירות ועוד.

     

    את המידע ניתן להשיג באמצעות מילוי משוב על פעילות העובד, אשר יכלול, בין היתר, שיחות עם עובדים, ריכוז מידע על בקשת הלוואות, פניות למשאבי אנוש ועוד.

     

    הכותב הוא רואה חשבון, מומחה למניעת מעילות ושותף בפירמת הביקורת החקירתית אלקלעי מונרוב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרשת רנואר: כך ניתן למנוע מעילה בעסק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים