שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קריית אונו בצמרת, עפולה בתחתית: "חינוך הילדים ייקבע לפי המזומנים שלנו בבנק"
    הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי שונה בישראל הם מהגבוהים במערב. תלמידים מרקע נמוך לומדים פחות מדעים ומשיגים ציונים נמוכים יותר. גם יהיה טוב יותר למי שחי ברשות חזקה שמשקיעה בתלמיד כ-13 אלף שקלים. "ילד בפריפריה מפסיד פעמיים"
    "המדינה אומרת לי שכמות המזומנים שלי בבנק תקבע את עתיד הילדים שלי". אלינורה פוזיילוב, אם חד-הורית לארבעה ילדים מירושלים, מנסה לספק לילדיה את כל צורכיהם מבחינה חינוכית עם משכורת ממוצעת אחת.

     

    המציאות שמתארת אלינורה עצובה, אבל מאפיינת כבר שנים רבות את מערכת החינוך בישראל. על פי נתוני ה-OECD האחרונים שפורסמו, ישראל היא המדינה שבה הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך הם הגבוהים ביותר.

     

    בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח, שלפיו תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי-חברתי נמוך לומדים פחות מקצועות מדעיים. מהנתונים עולה כי 46% מהתלמידים שמגיעים מרקע גבוה לומדים ביולוגיה, ורק 16% מהתלמידים שמגיעים מרקע נמוך בוחרים ללמוד את המקצוע המדעי. מגמה דומה ניתן לראות גם בכימיה ופיזיקה.  

    בצמרת ובתחתית החינוך הישראלי. פערים בלתי נסבלים (צילום: אבישג שאר-ישוב, בני דויטש)
    בצמרת ובתחתית החינוך הישראלי. פערים בלתי נסבלים(צילום: אבישג שאר-ישוב, בני דויטש)
     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    נתוני המיצ"ב שפורסמו ב-2014
    נתוני המיצ"ב שפורסמו ב-2014

    נתוני המיצ"ב שפורסמו ב-2014 (הנתונים עובדו על ידי אתר מדלן)

    מבחני המיצ"ב, הבגרויות והמבחנים הבינלאומיים מבהירים לנו גם הם עובדה ברורה: הישגיהם של תלמידים המגיעים מיישובים מבוססים גבוהים יותר. על פי נתוני המיצ"ב שהתפרסמו באתר ביוני האחרון, ומתבססים על המבחנים האחרונים שנערכו, ניתן לראות שבראש הרשימה נמצאות ערים כמו קריית אונו עם ציון 93, רמת השרון (92), גבעתיים (88) ותל אביב (70) - כך עולה מ"מדד מדלן".

     

    בתחתית הרשימה נמצאות באר שבע (39), עפולה (36), נתיבות (33) ורהט (19). הפערים הללו באים לידי ביטוי גם בתוך הערים: הישגיו של תלמיד שמגיע מבית מבוסס בתל אביב, למשל, גבוהים יותר מהישגיו של תלמיד מאותה עיר שמגיע מבית פחות מבוסס כלכלית.

     

     

    פוזיילוב רוצה שילדיה יקבלו ציונים גבוהים ויסללו את דרכם לאקדמיה בקלות. אלא שהיא יודעת שקל זה לא הולך להיות. "אני עובדת מבוקר עד ערב בשביל לשלם משכנתה ולהביא אוכל הביתה. הילדים שלי חכמים, אבל יש מקצועות שהם מתקשים בהם ובבתי הספר אין שיעורים פרטניים ולי אין יכולת כלכלית לשלם עבור שיעורים פרטיים", מספרת האם החד-הורית.

     

    לאלינורה כאמור ארבעה ילדים, הקטנה שבהם בת שנתיים. בן (14) לומד באורט רמות, אסתר (9) וליאל (7) לומדות בבית ספר מופת ברמות אלון. "יש להם מוטיבציה גדולה מאוד להצליח", אומר האם. "אך היא מתקשה במתמטיקה וברגע שאין מי שעוזר לה אחרי שעות הלימודים, נוצרים פערים בינה לבין תלמידים אחרים וזה מתסכל אותה. המדינה בעצם אומרת לי שכמות המזומנים שלי בבנק תקבע את עתיד הילדים שלי. אני משוכנעת שאם הייתי יכולה לשלם עבור שיעורים פרטיים במקצועות מסוימים, ילדיי היו מצליחים הרבה יותר".

     

    אין כסף ברהט: "36 שקלים בממוצע לכל תלמיד"

    בעיה נוספת היא הקצאת התקציבים לשעות ההוראה במערכת החינוך שאיננה שוויונית. בתי הספר החזקים והחלשים מקבלים תקציב דומה, אלא שרשויות מקומיות חזקות מוסיפות תקציבים לצורך שעות תגבור לתלמידיהן, בזמן שרשויות מקומיות חלשות לא יכולות לעשות זאת.

     

    הפער עומד על עשרות אלפי שקלים בשנה בין רשויות שנמצאות באשכולות הגבוהים לאלה הנמצאות באשכולות הנמוכים. על פי נתוני השנתון האחרון של המועצה לשלום הילד, רשויות באשכולות 4-1 משקיעות בתלמיד 6,000-3,000 שקלים בממוצע. הרשויות באשכולות הגבוהים משקיעות בממוצע לא פחות מ-13-12 אלף שקלים בכל תלמיד.

    מנהל בית הספר ברהט סאלם אל-קרינאווי
    מנהל בית הספר ברהט סאלם אל-קרינאווי

    הרצאה בבית הספר ברהט. 36 שקלים השקעה לכל תלמיד
    הרצאה בבית הספר ברהט. 36 שקלים השקעה לכל תלמיד

    סאלם אל-קרינאווי, מנהל בית הספר הרב-תחומי א-נג'אח ברהט, מתקשה לספק לתלמידיו את רמת החינוך שלה הוא מייחל. "עיריית רהט משקיעה 36 שקלים בממוצע בכל תלמיד", הוא אומר. "התקציב השנתי שלי עומד על 350 אלף שקל, בזמן שיש מנהלים שהתקציב שלהם מגיע לשני מיליון שקלים. אז איך לא יהיו פערים?"

     

    בית הספר שמנהל אל-קרינאווי הוא בית ספר שש-שנתי, שלומדים בו 1,200 תלמידים וקיימות בו בין היתר מגמות תקשורת, כימיה ופיזיקה. "יש לי מחסור של 16 כיתות ויש לי מעבדה אחת שצריכה לשמש את כל התלמידים שלומדים מקצועות מדעיים", אומר המנהל. "את מגמת התקשורת אני נאלץ לסגור כי אין לי כסף לחדש את הציוד. אני רוצה לפתוח עוד מגמות מדעיות, אבל אין תקציבים. איך התלמידים שלי יכולים להתחרות בתלמידים מרעננה, רמת השרון או תל אביב?"

     


    המנהל אמר גם כי "יש לי בבית הספר תלמידים עם פוטנציאל מעולה. הם רוצים ללמוד, ללכת לאוניברסיטה, אבל האפשרויות שלהם מוגבלות. מדובר בעוול של שנים. לא יכול להיות שבמדינה אחת יהיו שתי מדינות. התלמידים האלה הם העתיד שלנו".

     

    טל צחי, יו"ר ועד ההורים בערד, מעלה בעיה נוספת שקשורה באיכות ההוראה. "יש לנו בעיה למצוא מורים ברמה טובה, אפילו לא ברמה מצוינת", הוא אומר. "הם לא רוצים להגיע כי מדובר בפריפריה. כמות המורים המקצועיים במתמטיקה ואנגלית נמוכה. אני לא יכול להגיד שהם לא טובים, אבל יש קושי גדול מאוד להעלות את הרמה. התלמידים שלנו לא מממשים את הפוטנציאל שלהם לדעתי, וזה גורם לבינוניות. אנחנו רואים את זה בעיקר כשהתלמידים מגיעים לכיתה ז' ויש צורך בהשלמות רציניות מאוד במתמטיקה ואנגלית".

     

    אחת העיריות החזקות היא עיריית רעננה, המשקיעה מדי שנה 14 אלף שקלים בכל תלמיד. ראש העיר וחבר הכנסת לשעבר, זאב בילסקי, אומר שההשקעה מוכיחה את עצמה עם נתון של אפס אחוזי נשירה מבתי הספר. "יש השקעה ענקית בחינוך, שמתאפשרת על-ידי תקציבים. תוכניות העצמה, שעות תגבור במקצועות הליבה, פיתוח תוכניות לימוד ייחודיות ועוד", אומר בילסקי.

     

    בילסקי מדגיש כי ברעננה לא גובים מהורים שקל אחד מעבר למה שכתוב בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך. "האדם העשיר ביותר ברעננה לא ישלם גרוש אחד לטובת הבן שלו או לכיתה שלו יותר ממה שמשלמים כל האחרים", מבהיר ראש העיר.

     

    לדבריו, נושא הפערים בחינוך בוער ביותר ועל המדינה להידרש אליו מיד. "המדינה עוזרת לאותם יישובים במענקי איזון, אבל צריך להתאים הרבה מאוד תוכניות ממלכתיות, שתגענה לאותם מקומות. צריך לתמרץ מורים במקומות האלה. המדינה חייבת להשקיע יותר בתמריצים שיגרמו לעובדי הוראה טובים להגיע לפריפריה".

     

    ראש העיר קריית אונו ישראל גל אומר כי "הכול עניין של דגשים וסדרי עדיפויות. קריית אונו היא עיר שאינה מרובת משאבים, ויחד עם זאת החינוך בראש מעייננו. ההשקעות שלנו בחינוך גבוהות ואת התוצאות ניתן לראות. אני גאה באנשי החינוך בעיר שעושים את המלאכה ונמשיך גם בעתיד להשקיע בחינוך".

     

    הרפורמות תקועות

    בחודש נובמבר האחרון חשף משרד החינוך את התוכנית לצמצום פערים במערכת החינוך, שבמסגרתה יתווספו על פני חמש שנים 150 אלף שעות תגבור לבתי הספר - מתוכם 90 אלף לבתי הספר היסודיים ו-60 אלף לחטיבות הביניים.

     

    על פי התוכנית, שעות התגבור יחולקו כך שמרביתן יופנו לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בשנה הנוכחית הייתה תוספת של כ-10 אחוזים, ובשנים שלאחר מכן אמורה להיות תוספת של 22.5% עד לתום יישום המהלך.

     

    שר החינוך לשעבר שי פירון הצהיר שהמודל החדש ישנה את יחס הקצאת שעות התגבור בין תלמידים, כך שיעמוד על יחס של 1:6 בין התלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק. עם זאת, המשרד כרגע מתנהל ללא שר, ולא ברור מה יעלה בגורל התוכנית לאחר כינון הממשלה הבאה.

     

    נשיא מכללת אחווה לחינוך, פרופסור אליאן אל-קרינאווי, טוען כי מדובר בהתחלה טובה, אך לא מספיקה. "שיטת התקצוב הבסיסית לא השתנתה ואנחנו לא מדברים על אחוזים גבוהים בסופו של התהליך". נשיא המכללה מציע פתרון בדמות תקצוב דיפרנציאלי. "זה הפתרון שאנחנו צריכים על מנת למגר את התופעה. היישובים החזקים מביאים לשורותיהם את המורים הטובים ביותר כי יש להם יכולת לתגמל אותם. לעומת זאת, בפריפריה ישנם מורים שמלמדים מקצוע שהם לא מתמחים בו בכלל".

     

    הוא מוסיף כי "התלמידים במרכז הארץ זוכים פעמיים משום שהם גם גרים ביישוב וגם 'נהנים' משיעורים פרטיים שההורים משלמים. ילד בפריפריה מפסיד פעמיים: הוא גם גר בעיר חלשה וגם בא מבית חלש. גם ילדי הפריפריה הם דור העתיד של מדינת ישראל, והפערים האלה פוגעים בראש ובראשונה בחוסן הלאומי שלנו".

     

    פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים, הוסיף: "המחויבות הבסיסית של המדינה היא לתת לילד שנולד את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל והיכולות שלו באמצעות מערכת החינוך הציבורית. פער קטן בגיל הילדות הופך לתהום פעורה בבגרות ופוגע באופן קשה בכלכלה, בערבות ההדדית ובחוסנה של החברה הישראלית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קריית אונו בצמרת, עפולה בתחתית: "חינוך הילדים ייקבע לפי המזומנים שלנו בבנק""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: בני דויטש
    קריית אונו בצמרת. חינוך מצוין למי שיש
    צילום: בני דויטש
    צילום: אורי דוידוביץ' ניצן דרור
    ראש עיריית רעננה זאב בילסקי
    צילום: אורי דוידוביץ' ניצן דרור
    מומלצים