מחטף באחת בלילה: אשתי עשתה זאת שוב!
היא לא חיכתה שאתעורר אפילו כדי להעביר את המחטף השנתי, אז גם השנה נחגוג את ליל הסדר אצל ההורים שלה. רק עם תנאי אחד: את בשורת האיוב עליה לבשר לאמא שלי בעצמה
היא: מאמי,
הוא: כן מותק?
היא: דיברתי עם אימא שלי עכשיו.
הוא: כן, אני יודע, דיברת איתה גם לפני חמש דקות.
היא: בקיצור...
הוא: ועשר דקות.
היא: הודעתי לה,
הוא: ורבע שעה.
היא: שאנחנו עושים את פסח אצלם.
הוא: ועשרים... מה?! אבל לפני שנה עשינו אצלם!
היא: נו אז?
הוא: אמרנו שעושים שנה-שנה!
היא: אבל אתמול בלילה ביקשתי ממך והסכמת.
הוא: מתי?
היא: באחת.
הוא: אני ישנתי באחת.
היא: נו אז...
הוא: מה נו אז?
היא: אמרת כן!
הוא: ברור שאמרתי כן! בטח רציתי שלא תציקי לי, גם אם היית מבקשת ממני להתגייס לדעאש אתמול באחת בלילה, הייתי מסכים!
היא: מה קשור דעאש, תגיד אתה איבדת את הראש?
הוא: בקיצור, עכשיו אני ער ואני אומר לך חד משמעית: אין לי שום בעיה שנהיה אצל ההורים שלך בפסח!
היא: די, באמת? מאמי, איזה מלך!
הוא: אבל את מודיעה לאימא שלי...
היא: מה, השתגעת?!
הוא: זה התנאי.
היא: מה פתאום, היא תהרוג אותי!
הוא: אז תתקשרי לספר לה באחת בלילה.
היא: חוץ מזה, את כל החגים השנה עשינו אצל ההורים שלך.
הוא: מה?! איזה קשקוש...
היא: כן... ט"ו בשבט!
הוא: ט"ו בשבט! זה בכלל לא נחשב!
היא: מפסקת בכיפור...
הוא: לא צמת השנה בכלל, איזה מפסקת...
היא: נכון, זו הייתה 'ארוחת הפסקתי לצום'.
הוא: טוב, די! בסדר! אני אודיע לאימא שלי.
היא: מאמי, אין עליך.
הוא: כן, אני יודע.
היא: דרך אגב, את פסח ב' אנחנו עושים אצל דודה רחל.
הוא: פסח ב'?! מה זה פסח ב'?!
היא: נו, זה ארוחת שאריות כזו, יום אחרי.
הוא: איזה שאריות?! אצלך במשפחה לא משאירים כלום.
היא: שאני אבין, אתה קורא למשפחה שלי שמנה?
הוא: ...
היא: ...
הוא: או.קיי, פסח ב' אצל רחל!
היא: אהוב שלי אתה, תביא נשיקה!
הוא: חנפנית, תביאי את הטלפון...
היא: מואה!
הוא: הלו אימא, מה קורה? אנחנו לא נעשה אצלכם את פסח השנה, כן, אני יודע ששנה שעברה גם עשינו אצלם, אבל אין מה לעשות, אנחנו עושים חג-חג ואת זוכרת שאת חורבן בית המקדש האחרון חגגנו אצלכם...
לפנייה לכתב/ת 
