שתף קטע נבחר

ממקורות הירקון אל הבית של אריק איינשטיין

הסרט "פתלתל" עוקב אחר נחל הירקון ההולך וגווע, והסיפורים שהשתלבו במסלולו לאורך השנים: מההתיישבות הציונית, דרך משפחת קפלן, ועד לאריק איינשטיין שגדל על גדותיו. "המחשבה לראיין אותו העלתה בנו התרגשות גדולה, אך היה זה מסע של שנה וחצי עד שישבנו בסלון ביתו", מספר הבמאי

הקולנוענים אבי בלקין ואבי לוי יצאו לשייט לאורכו של הירקון - שייט אל מקורותיו של הנחל במקום ובזמן. את מה שהם העלו ממימיו העכורים תוכלו לראות בסרטם הדוקומנטרי "פתלתל" שהוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה האחרון, ועתה בסינמטק תל אביב. בין גילויים עגומים של זיהום, הזנחה וניצול לא הולם של מי הירקון, לעובדות מפתיעות שלא הכרנו, צצים בסרט גם סיפורים אישיים מרגשים שהשתלבו במסלולו העקלקל של הנחל - ביניהם גם אריק אינשטיין, שגדל לגדותיו בתל אביב.

 

 

הירקון עפ"י אריק אינשטיין

"במהלך העבודה, ראיינו מעל לשמונים אנשים שאת קולותיהם הקלטנו על מנת לבנות מהם את הפסקול החי של הסרט. במהלך השיחות כל הזמן חזר ועלה שמו של אריק איינשטיין כאיש שהכי מזוהה עם הירקון", מספר במאי "פתלתל", אבי בלקין, "המחשבה לראיין את אריק העלתה בנו התרגשות גדולה, אך לא ידענו שזה יהיה מסע של שנה וחצי מהשיחה הטלפונית הראשונה איתו עד לאותו רגע שנשב בסלון ביתו ברחוב חובבי ציון".

 

איינשטיין סירב תחילה להצעת היוצרים להתראיין, הסביר שאין לו מה להגיד על הנושא, והבהיר שהוא לא מתראיין כבר שנים. בלקין מספר כי במהלך שיחה שנמשכה כארבעים דקות, הוא סיפר עד כמה הירקון קרוב ללבו וקשור לכל פרק בחייו, אך הודה כי אין לו יותר מדי להרחיב לגביו. "סיכמנו אז שנפנה אליו שוב במידה ונהיה מעוניינים לדבר איתו. וכך עשינו", נזכר הבמאי. 

 

 

"לאחר שלושה חודשים התקשרנו שוב, והסברנו שנשמח שנדבר למרות שאולי לא ייצא מהראיון שום דבר רלוונטי עבור הסרט. השיחה הפעם ארכה כחצי שעה, שבה אריק התעניין על מצבו של הירקון ושאל אותנו הרבה מאוד שאלות, לבסוף הוא סיכם שהנושא נורא מעניין, אך הוא מעדיף שלא ניפגש, למרות זאת הוא לא שולל את האפשרות שאתקשר שוב. וכך עשינו במשך שנה וחצי".

 

בלקין מספר כי בשיחות עם אינשטיין עלו השירים שכתב על הירקון - אחד בשנת 1950 והשני ב-1983. "הוא סיפר לנו כמה בער בו לכתוב את השירים האלה על המקום שכל חייו כמעט עברו על גדותיו", משחזר הבמאי את השיחות, שהסתיימו באקורד מינורי בו העדיף הזמר להוריד פרופיל, עד שביום אחד הוא נענה בחיוב לראיון והזמין את היוצרים לביתו. "הקלטנו אותו במשך שעה. זו היתה שיחה על ילדות והתבגרות לצד הירקון, על שירה ומוזיקה על סרטים וקולנוע וכמובן מלא ספורט, המון ספורט", אומר הבמאי.

 

שירו של אריק אינשטיין - "תל אביב גדות הירקון 1950"

 

"הסצנה שלפנינו מכילה קולות ומראות של אריק והירקון היום, שלא מופיעים בסרט. הוא מתאר את חייו לצד הירקון, ואת האקליפטוס הגדול של ילדותו והשינויים שחלו בו ובירקון במהלך השנים. וכך הוא בעצם חושף את התהליך שהוביל אותו לכתוב את 'תל אביב גדות הירקון 1950', שירו המפורסם".

 

הצצה לעבר

לצד התחקיר הקולי, ביצעו היוצרים גם תחקיר ויזואלי עבור "פתלתל" שארך כשלוש שנים וחצי, וכלל נבירה בחומרי ארכיון רבים - בחיפושים אחר תיעוד של הירקון כשהוא בשיאו, בתקופה שזרמו בו כמויות מים אדירות ובאתר שבע שצפו עדיין מפלי מים מתוקים. שיחה מקרית עם כרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל, פתחה פתח לחומר נדיר: סליל 8 מ"מ של משפחת קפלן הרמת גנית מ-1952 - שתי דקות וחצי שבהן נראים בני המשפחה בדרכם לשייט בשבע טחנות לצד המפלים הגועשים.  

 

"הצילומים הינם בצבע במקור, למרות שבסרט היינו חייבים להפוך אותם לשחור לבן על מנת שיתחברו אל שאר חומרי הארכיון מהתקופה", מספר בלקין, "ללא ספק בזכות החומר הזה הצלחנו להעביר רגע בסרט שכל תיאור מילולי לא מתקרב אליו, הירקון היה נהר. רוב חומרי הארכיון לא נשמרו בתנאים טובים. מכיוון שרצינו לייצר בסרט חוויה ויזואלית חזקה שדרכה הצופה יתחבר לעבר בצורה מקסימלית, עשינו תהליך של רסטורציה לחומרים, הכוללים סריקה לאיכות של 4K ונקיון שריטות ולכלוכים. המאמץ והתוצאה לפניכם לראשונה".

 

היאחזות הנחל

אבל המסע של הסרט חזרה בזמן אינו נעצר במאה ה-20. הוא ממשיך אל ראשית ההתיישבות הציונית בסוף המאה ה-19. "האנשים שהגיעו ברובם מאירופה חטפו סטירה רצינית במפגש עם הטבע הארצישראלי", אומר בלקין, "צריך לזכור שהחלוצים הציונים הראשונים מגיעים לכאן כשהם ודורות רבים לפניהם גדלים ומתחנכים על סיפורי התנ"ך המיתיים, סיפורים שתארו את הארץ כזבת חלב ודבש, קרקע ירוקה ופורחת, וכשהם מגיעים לכאן הם מגלים משהו אחר לגמרי".  

 

בלקין מספר כי גם הירקון השתלב באתוס של הציונות המתגבש במפגש של הישוב היהודי בארץ ישראל עם סביבתו הטבעית, ובה גם הירקון. "המפגש הזה של המציאות אל מול המיתוס שנבנה בגולה יצר אי הבנה גמורה של הטבע בארץ", הוא אומר, "המחשבות על הטבע, היו כולן טקסטואליות. הן היו כולן במישור שכלתני ורטורי".

 

אינדיאנה ג'ונס של הירקון

עוד סיפור אישי מן העבר שנקשר בירקון, הוא סיפורו של פרופסור שמואל אביצור, המוכר כחוקר של חיי היום יום והטבע בארץ ישראל, ומכונה על ידי היוצרים כ"אינדיאנה ג'ונס יהודי". הירקון מסתבר היה מפעל חייו האמיתי. ב-1945 הוא הנהיג משלחת של עשרה חוקרים ואנשי רוח למסע ממוצא הירקון בראש העין ועד לשפך שלו בתל אביב. "הירקון, שהיה אז נהר אדיר במושגים ישראליים (שני רק לירדן), הוגדר על ידי אביצור כ'ארץ לא נודעת', ומטרתו היתה לחשוף אותו למדינה הצעירה שעמדה לקום בקרוב לגדותיו" מספר בלקין.

 

על רשמיו מהמסע ניתן ללמוד מהיומן בו ניהל, והנה פה לפניכם קטע ממנו:

 

"והנה אנו, מניין אנשים, בתוך המים. שלושה מאיתנו יושבים בגאווה בסירה קטנה, שהיא ספינת החלוץ. שאר השבעה יושבים בנחת בסירה גדולה יותר, באוניית הדגל. איתנו תרמילים שמיכות וציוד. מבועים רבים ובהם פלגי מים גדולים ורחבים למדי, נראים בכל מקום, והם נובעים במרחק רחוק זה מזה. שמספרם הכללי מגיע למאות רבות.

מתוך המסע של שמואל אביצור בנהר הירקון ()
מתוך המסע של שמואל אביצור בנהר הירקון

אנו עוזבים את 'הנמל' - בריכה המתמלאת מימי תריסר מעיינות לפחות, הנשפכים אליה מכל צידיה. מתוך חריצים ואפיקים זעירים ומתוך נקבים, שנוקו והורחבו כדי להקל את זרימתם. כל אלה מתגלים לעין הרואה רק מתוך המים עצמם, והם קולחים מים כברזים.

הזרם חזק למדי ולפעמים חזק מאוד ויוצר מערבולות. פינות יפות מתגלות תכופות עם כל פיתול וסיבוב. אין זה סתם טיול שיט של יושבי קרנות, אלא משלחת מחקר לארץ לא נודעת".

מאז אותו מסע שחרר אביצור ספרים נוספים בנושא הירקון בהם התריע על ההדרדרות במצבו של הירקון תוך סקירה של נתונים עובדות הסטורית ומחשבות פרטיות. כשהאחרון בהם "עם חופי הירקון - לפני קום המדינה" יצא ב-1980 בשיא השפל של הירקון. "הוא ביקר בחריפות את הממשל והחברה על פשעיה כנגד הנחל והנזקים שנבעו מהזנחה זו", אומר בלקין, שמביא קטע מהספר: "להחיות את הירקון, להחזיר לו קצת מים במקום להובישו או להטביעו בשפכי ביבים, הינו לא רק צו השעה, כי אם גם חובה כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים שלא ימחלו לנו על מעשינו אלה".

 

לשפוך את הנחל עם המים

לגוויעת הירקון סיבות רבות, אולם המרכזית שבהם היא שאיבת מימיו על ידי חברת מקורות, אשר מאז 1955 מוצצת כ-98 אחוזים מהם ומזרימה אותן בצינורות לרחבי הארץ. "כשאנחנו מסתכלים בתמונות של נחלים ישראלים לאורך השנים, אפשר לראות אותם כשהם שופעים ויפים. בעצם כמעט כולם נעלמו", אומר בלקין, שמציג את תהליך השאיבה במקורות הירקון בראש העין - תהליך שמתחיל עמוק בתוך האדמה ומסתיים בהזרמה של המעט מים שמוקצים לנחל עצמו החוצה בצינורות.

 

"עקב ריבוי השאיבות במהלך השנים, הירקון הפסיק לנבוע בצורה טבעית", מסביר בלקין, "היום צריך לרדת עמוק לתוך האדמה ובצורה מלאכותית לגרום למימיו 'לנבוע'. כמות המים המזערית שמוקצת לירקון מוזרמת דרך צינור בטון שמוסווה כמעין מפל 'טבעי' של אבנים, זרזיף המים הזה מתחיל כאן את מסעו האפי לאורך 28 קילומטרים מראש העין ועד תל אביב לשפך הים, בניסיון חסר תועלת להגשים את ייעודו של כל נהר - לזרום לים. מסע שנידון לכישלון כמובן".

 

הסרט "פתלתל" מבית yes דוקו מוקרן לכל אורך חודש מרס בימי רביעי ושבת בסינמטק תל אביב. בשבת הקרובה (7.3) תיערך הקרנה מיוחדת בנוכחות עודד תאומי.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים